פיוט מאת רבי יהודה הלוי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יָה שְׁמַע אֶבְיוֹנֶיךָ היא פתיחה לסליחות הנאמרות במנחה של יום הכיפורים שחיבר רבי יהודה הלוי. יהודי ספרד נוהגים לומר פיוט זה בסליחות של עשרת ימי תשובה.
יה שמע אביוניך |
---|
יָה שְׁמַע אֶבְיוֹנֶיךָ[1], - הַמְחַלִּים פָּנֶיךָ. |
הסליחה בנויה באקרוסטיכון של שם מחברה, יהודה. הבתים בנויים בחריזה פנימית של שלוש השורות הראשונות בכל בית, והשורה הרביעית חרוזה עם יתר הבתים.
תוכן הסליחה הוא בקשה מהבורא שימחל על עוונות עם ישראל, יבשר להם בשורה של סליחה ושל גאולה. צרות עם ישראל מוזכרות בו בכמה ביטויים: "אֶבְיוֹנֶיךָ", "עַם מִמַּעֲמַקִּים", "רוֹב מְצוּקִים", "עֵדֶר תּוֹעֶה".
הפנייה אל הבורא היא בשמות של רחמים, ובכינוי אב, שכידוע, רחמי האב על הבן[8], וכמו שנאמר בפסוק בתהלים: ”כְּרַחֵם אָב עַל בָּנִים רִחַם ה' עַל יְרֵאָיו”[9].
מובאת גם בקשה שאם אין ישראל ראויים לסליחה, תתקבל הסליחה בעבור כבוד השם: "וְאִם לֹא תַעֲשֶׂה לְמַעֲנָם, עֲשֵׂה צוּרִי לְמַעֲנֶךָ", וזאת על פי תפילת דניאל[10]. יש בסליחה זו בקשת גאולה - קיבוץ גלויות והמלכת מלך: "וְתֶאֱסֹף עֵדֶר תּוֹעֶה, וְתָקִים לְךָ רוֹעֶה, וּפְקֹד בְּטוּב צֹאנְךָ". החתימה של הסליחה היא בקשה שבשעת התפילה הזו יתגלה החן של הקב"ה וסליחתו: "תְּבַשְּׂרֵם הַיּוֹם סְלִיחָה, וּבִתְפִלַּת הַמִּנְחָה הִמְצִיאֵם חִנֶּךָ".
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.