ספרי

סִפְרֵי הוא שם כולל לשני מדרשי הלכה, אחד על ספר במדבר ואחד על ספר דברים, אם כי בקרב הראשונים גם מדרשי הלכה אחרים נקראו לעיתים בשם "ספרי". מילולית, פירוש השם הוא "ספרים" (זאת לעומת השם של המדרש על ויקרא, ששמו הוא ספרא, דהיינו "ספר" או "הספר"). אפשר ששם זה הוא קיצור מ"שאר ספרי דבי רב"^[1], דהיינו שאר הספרים של "בית רב", לעומת "ספרא דבי רב" – הספר של "בית רב". מכל מקום אין הסכמה במחקר באשר למשמעות המדויקת של שמות אלה.

ערך זה עוסק במדרשי הלכה. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו ספרי (פירושונים).

ספרי במדבר הוא מדבי רבי ישמעאל, וספרי דברים הוא מדבי רבי עקיבא. ככל מדרשי ההלכה הקלסיים, הם נערכו כנראה באמצע המאה השלישית לספירה.

הספרי בתלמוד

בתלמוד הבבלי מובאת אמרה של רבי יוחנן: ”סתם ספרי – רבי שמעון”^[2]. לא ברור לאיזה מדרש בדיוק התכוון רבי יוחנן בדבריו אלה, שפשטם הוא שאמירה סתמית באותו מדרש היא לשיטתו של רבי שמעון בן יוחאי. רב שרירא גאון מסייג אמירה זו, וכותב כי אין משמעות הדבר שמה שנאמר ללא ציון הוא מדברי רבי שמעון, אלא שדבר הלכה זה עבר במסורת באמצעות בית המדרש של רבי שמעון^[3].

לדעת ר' דוד צבי הופמן, "ספרי" הנזכר בתלמוד כלל מדרשי הלכה לספרי שמות, במדבר ודברים, ואינו זהה לספרי המצוי בידינו כיום^[4].

שני חלקי הספרי

איחוד מדרשי ההלכה על במדבר ודברים לספר אחד (על אף שכאמור הם באו מבתי מדרש שונים) נעשה עוד בתקופה קדומה, שכן ראשונים קדומים כרש"י ובעל "הערוך" כבר מתייחסים אליו כקובץ אחד, ואף כתב היד הטוב ביותר שלהם מכיל את שניהם כרצף.

פרשני הספרי

• פירוש רבנו הלל בן אליקים.
• פירוש קדום המיוחס להראב"ד^[5].
• כתר כהונה על הספרי מרבי צבי הירש הכהן וולק.
• ספרי דבי רב – של הרב דוד פרדו.
• התורה והמצוה – פירושו של המלבי"ם לתורה המפרש למעשה את מדרשי ההלכה.
• אהלי יהודה – פירוש של רבי יהודה נג'אר.
• עמק הנצי"ב – פירוש של הנצי"ב מוולוז'ין.

ראו גם

• ספרי במדבר
• ספרי דברים
• ספרא

קישורים חיצוניים

ספרי, באתר ויקיטקסט

• ספרי, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
• הספרי (דפוס ונציה ה'ש"ו) באתר "דעת"
• ספרי, מהדורת מאיר איש שלום; וינה, ה'תרכ"ד, באתר היברובוקס
• "ספרי", במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)

הערות שוליים

1. תלמוד בבלי, מסכת יומא, דף ע"ד, עמוד א', תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף קכ"ד, עמוד ב'.
2. תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף פ"ו, עמוד א'.
3. אגרת רב שרירא גאון, עמ' 102-103, מהדורת הרב בנימין מנשה לוין, חיפה, ה'תרפ"א.
4. דוד צבי הופמן, Zur Einleitung in die halachischen Midraschim,‏ Beilage zum Jahresbericht des Rabbiner-Seminars zu Berlin, ברלין: M. Driesner, ה'תרמ"ז (1886–1887), עמוד 46 (בגרמנית).
5. החיד"א מצטט אותו כפירוש הראב"ד, אולם מקובל במחקר שאין זה פירוש הראב"ד עצמו בעיקר מפני שהוא מצטט מהראב"ד. ראו כאן דיון בנושא ואת דעתו של פרופ' מנחם כהנא, ודעתו של המו"ל.