Loading AI tools
הרב יהודה לנדי היה חוקר תורני חרדי, שעסק בנושאים תורניים בעלי היבטים ארכאולוגיים, היסטוריים וגאוגרפיים.
נולד למשפחת לנדי המיוחסת לגאון מווילנה. למד בישיבת איתרי, נשא לאישה את רבקה, בתו של הרב חיים שאול קרליץ. לאחר נישואיו התגורר בטלז סטון ולימד שם בישיבה לבחורים מארצות הברית. התמחה בארכאולוגיה מקראית וחיבר בה ספרים ומאמרים רבים, ובלט כחוקר שעוסק בנושא זה מתוך הציבור החרדי ומתוך גישה אורתודוקסית.[1] הוכר כסמכות בתחום,[2] העביר שיעורים רבים והופיע בכנסים שונים, בכללם הכנס השנתי של אגודת מטמוני ארץ החרדית שעוסקת בריאליה תורנית. נפטר בי"ד באלול תשפ"ג, בגיל 64, ונקבר בבית הקברות שומרי שבת בבני ברק.[3]
ספריו
סכם
פרספקטיבה
כתב סדרת ספרים העוסקים בגאוגרפיה מקראית ובתקופת חז"ל, תוך התמקדות בזיהוי מקומות. הספרים יצאו לאור בעברית ובאנגלית, בפורמט אלבומי בדפי כרומו, וכוללים מפות ותמונות רבות להמחשה, לצד מחקר מקורי והתפלמסות עם דעות שונות של מפרשים קלאסיים וחוקרים מודרניים. בספריו מודגשת החשיבות של נתונים טופוגרפיים, לא פעם כשיקול מכריע בזיהוי מקומות וגבולות.
ערכה של ארץ ישראל
ביאור ריאלי על ספר יהושע, המתמקד בזיהוי המקומות שבהם התרחשו האירועים המתוארים בו והמקומות המוזכרים ברשימות נחלות הערים. על ספר זה נכתב: "המחבר לא בא לפרש את ספר יהושע עקב בצד אגודל. לא יימצאו בו פירושים לכל פסוק ופסוק בפרשת גבולות נחלת השבטים, אלא מפה סופית המציירת את שמות המקומות המצוינים בפסוקים. כמו כן, אין בספר הנמקה לכל מיקום משוער או זיהוי המפורטים בו ובמפותיו. לרוב, המחבר משרטט מפה או פורש נתונים לפי הידע שצבר וההכרעות ששקל בדעתו, כשהוא נוטל כמה פרטים, מיקומים או אירועים ודן בהם ובשיקולים שהנחו אותו בהרחבה".[4]
ואלה דברי ימי ירמיהו
ביאור ריאלי על ספר ירמיהו, כולל נבואות ירמיהו המתייחסות לארצות הסמוכות לארץ ישראל: מצרים, לבנון ועוד.
ויהי בימי האימפריה הפרסית
ביאור ריאלי על מגילת אסתר. כולל ניסיון לשחזר את ארמונו של אחשוורוש לפי ממצאים משושן העתיקה.[5]
שלוש ארצות לשביעית
הספק עוסק בנושא גבולות הארץ. עיסוקו של הרב לנדי בנושא החל בשרטוט מפות עבור ביאור של מסכת שביעית מהתלמוד הירושלמי במהדורת שוטנשטיין, והתפתח לכתיבת הספר. הספר עוסק בזיהוי מקומות בארץ המוזכרים בדברי חז"ל ובמשמעותם ההלכתית, והוא בעל השלכות הלכתיות על קביעת גבולות הארץ בזמננו.[6]
חיבורים נוספים
במשך עשרים שנים, נשא דרשה מדי שבת בבית כנסת 'בדרכי אבותינו' בקריית יערים. חלק קטן מהדרשות פורסמו על ידו בחוברות 'חיים שאל ממך'[7] ו'שלח לכם אליהו'.[8] ככלל, דרשות אלו אינן בעלות היבטים מחקריים. מלבד זאת, השאיר כתבים שונים ובכללם ספר על מסכת מידות וזיהוי מקום המקדש בהר הבית, הספר עודנו בעריכה.[9]
מעמדותיו ופעילותו
בספריו מביע לעיתים עמדות שונות מהמקובל בפרשנות הקלאסית, וכשנשאל על כך, אמר בין היתר: "אני לא מוכן שהבנים שלי בישיבות, יקראו את הספר שלי, אלא רק בגיל מבוגר לאחר שמלאו את כרסם בש"ס ופוסקים, יהיה מותר להם ללמוד אותו".[2] סבר שממצאים ארכאולוגיים מלמדים שקריית יערים נמצאת במקומה של קריית יערים המקראית, ועל כן יש לנהוג בה פורים דמוקפים בט"ו אדר, כדין עיר מוקפת חומה מימות יהושע בן נון.[2] בספרו שלוש ארצות לשביעית, העלה טענות כנגד היתר המכירה.[6]
השתלם בהדרכת טיולים מטעם משרד התיירות, השתתף בטיולים וסיורים באתרים שונים במסגרת מחקריו,[10] ותכנן טיול בסיני לצורך חקירת עניינים הקשורים לפסוקי התורה.[2]
בשנת תשע"ג (2013) החל לכתוב עבודת דוקטורט באוניברסיטת בר-אילן בהנחיית פרופ' יגאל לוין בנושא: "כיבושי יהושע בן נון בכנען, מקרא מול ממצא ארכאולוגי, בחינה מחודשת".[11][12][13] העבודה לא הושלמה, וייתכן שהסיבה לכך היא פערי אמונות והשקפות בין עמדותיו ובין עמדות אקדמיות.[דרוש מקור]
לקריאה נוספת
ספריו
- ויהי בימי האימפריה הפרסית, מגילת אסתר ממבט היסטורי, ארכאולוגי וגאוגרפי, ירושלים: הוצאת פלדהיים, תשע"א 2011. (הספר בקטלוג הספרייה הלאומית)
- שלוש ארצות לשביעית: ביאורים חדשים ובהירים לנושאים הגאוגרפיים של מסכת שביעית, מלווים במפות חדשות ותמונות. ועוד נוספו עליהם ביאורים חדשים לסוגיות בירושלמי בעניין יבול נכרים בשביעית, מהדורה שנייה, קריית יערים תשפ"א (הספר בקטלוג הספרייה הלאומית)
- ויהי בימי האימפריה הפרסית: מגילת אסתר ממבט היסטורי, ארכאולוגי וגאוגרפי, הוצאת פלדהיים, ירושלים תשע"א (הספר בקטלוג הספרייה הלאומית)
- ואלה דברי ימי ירמיהו: תקופת ירמיהו הנביא, סקירה היסטורית, גאוגרפית וארכאולוגית, הוצאת קולמוס, ירושלים תשע"ו (הספר בקטלוג הספרייה הלאומית)
כתבות עליו ועל מחקריו
קישורים חיצוניים
- שיעורי הרב יהודה לנדי באתר קול הלשון
- שיעורי הרב יהודה לנדי ביוטיוב
- שיעורי הרב יהודה לנדי באתר בינינו
- פרסומי יהודה לנדי בקטלוג הספרייה הלאומית
- הרב יהודה לנדי, מהו הממצא הארכיאולוגי של תל ירמות?, מתוך מגזין קולמוס
- הספדו של הרב מיכאל סורוצקין על הרב יהודה לנדי
הערות שוליים
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
