Loading AI tools
חוקר ויוצר עברי בתקופת ההשכלה מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יהודה ליב בן-זאב (כ' באב ה'תקכ"ד, 18 באוגוסט 1764 – כ"ג בשבט ה'תקע"א, 17 בפברואר 1811) היה בלשן, חוקר ויוצר עברי, בן דור "המאספים" - הדור הראשון של תנועת ההשכלה היהודית.
 | |
| לידה |
18 באוגוסט 1764 ללוב, רפובליקת פולין  |
|---|---|
| פטירה |
17 בפברואר 1811 (בגיל 46) וינה, האימפריה האוסטרית |
| ענף מדעי | בלשנות |
| מקום מגורים | גרמניה, פולין |
| הערות | דור "המאספים" |
| תרומות עיקריות | |
| כתב לראשונה ספרי לימוד לדקדוק עברי, מן הראשונים שעסקו במחקר ביקורתי של המקרא והתלמוד. | |
  | |
נולד בכ' באב תקכ"ד, 18 באוגוסט 1764, בעיירה ללוב שבפולין. בילדותו קיבל חינוך תורני מקובל, כלומר תורה (ולא שאר התנ"ך) ותלמוד. בגיל שלוש-עשרה השיאו אותו לאישה בשם רייזל והוא עבר, כמקובל בתקופה, להתגורר בבית חותנו בקרקוב למשך שלוש שנים. שם החל ללמוד בסתר נ"ך, דקדוק עברי ומדע, חרף התנגדות אשתו וחותנו. ב-1780, כשהורע המצב הכלכלי של אביו וחותנו, החל לעבור בעיירות הסמוכות לקרקוב ולשמש שם כמלמד-ילדים. ב-1787, שנה לאחר מות משה מנדלסון, השתקע בברלין והצטרף לחוג המשכילים הראשונים. הוא פרסם כמה מאמרים ושירים בכתב העת המשכילי "המאסף", וביקש להראות כי העברית, בעיקר ה"צחה", המקראית, יכולה לשמש לכל צורך שבעולם. לשם כך כתב גם "שיר עגבים", שיר פורנוגרפי בוטה שאיש לא העז להדפיסו עד המאה העשרים והוא עבר בין דורות המשכילים בהעתקות בכתב יד. את חיבוריו חתם תחילה בשם יל"ק, כלומר "יהודה ליב קראקא" (קר קוב), ואחר כך עבר להשתמש בשם העט "בן-זאב".
לאחר ששהה כשלוש שנים בברלין חזר אל אשתו לקרקוב, אבל שם נרדף על ידי היהודים האדוקים שראו בו אפיקורס. הוא עבר לברסלאו, שם שהה כעשר שנים, עבד בבית דפוס וגם הדפיס כמה מספריו. אחר כך חזר לקרקוב, ושם התגרש מאשתו (הייתה לו ממנה בת אחת), שלא ראתה בעין יפה את דעותיו המחודשות. ב-1799 עבר לעיר וינה, שם עבד כמגיה ועורך בבתי הדפוס של הראשנצקי (בשנים 1799 - 1804) ושל אנטון שמיד (בשנים 1804 - 1811) והוציא לאור עוד כמה מספריו. בכ"ג בשבט ה'תקע"א, 17 בפברואר 1811, הלך לעולמו והוא בן 47 שנים בלבד.
חשיבותו של בן-זאב לתולדות ההשכלה והספרות העברית התבטאה בכמה תחומים:
בן-זאב נתפס בעיני שומרי המסורת, בעיקר החסידים, לאורך כל המאה ה-19 כאבטיפוס של דמות המשכיל הכופר. הוא כונה על ידם "בן זאב לכלב" (על פי התלמוד במסכת ברכות, "משיבחין בין זאב לכלב"), וגם "בן-כלב" סתם, והם סיפרו עליו שמת מיתה משונה ומלאת ייסורים.
מלבד חיבורים אלה פרסם עוד מספר שירים ומאמרים ב"המאסף" ובמקומות אחרים.
יהודה ליב בן זאב (1764-1811), דף שער בספרייה הלאומית
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
