Loading AI tools
אב"ד, ראש ישיבה, פוסק ומנהיג אורתודוקסי בהונגריה. מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רבי יהודה אַסאֹד (מבוטא: אסוֹד; 1794, ה'תקנ"ד - 1866, כ"ג בסיון ה'תרכ"ו) היה אב"ד, ראש ישיבה, פוסק ומנהיג אורתודוקסי בהונגריה.
 | |
| רבי יהודה אסאד[2] | |
| לידה |
1794 ה'תקנ"ד אסוד, הונגריה  |
|---|---|
| פטירה |
1866 (בגיל 72 בערך) כ"ג בסיון ה'תרכ"ו דונאיסקה סטרדה, סלובקיה |
| מקום קבורה |
דונאיסקה סטרדה |
| תקופת הפעילות |
?–1866 |
  | |
נולד באסוד לישראל וטשארנה. למד בישיבתו של רבי מרדכי בנט בעיר ניקלשבורג. נישא לאסתר (נפטרה בתרכ"ז, בגיל 65) לבית רגנר. היה אב בית דין בעיירות ראגנדארף וסמניץ, לאחר מכן שימש כאב בית הדין בדונה-סרדהלי והקים בה ישיבה גדולה, ובה למדו מאות תלמידים. התכתב עם רבי משה סופר מחבר ספר "חתם סופר", ונחשב לפוסק הדור בהונגריה לאחר פטירת החתם סופר.
בשנת ה'תרכ"ד (1864) הוא השתתף במשלחת רבנית לקיסר פרנץ יוזף, שביקשה לבטל את התוכנית להקים בית מדרש לרבנים מטעם המדינה.
רבי יהודה אסאד נפטר בכ"ג בסיוון תרכ"ו. ובנו רבי אהרן שמואל אסאד ירש את מקומו ברבנות העיר.
לטענת הרב משה ליב ליטש-רוזנבוים, ביצעו בני קהילת סרדהלי בגופת רבם ציור או צילום פוסט-מורטם, כדי למכור הדפסים שלו ולממן ע״י זה את נישואי בנותיו הרווקות.[3] בעקבות מקרה זה התעורר דיון ציבורי הלכתי בקרב רבני הונגריה.[4] מסופר כי כל המעורבים בצילום נפטרו באותה שנה.[5]
רבי יהודה אסאד כתב למעלה מ-50 ספרים, אך כתבי היד נשרפו בידי הנאצים במהלך השואה.
בנו רבי אהרן שמואל, הביא לדפוס את שו"ת מהרי"א - 'יהודה יעלה', הכולל 884 סימנים. כרך א' נדפס בלמברג תרל"ג (1873) ובו תשובות על שני חלקי השולחן ערוך, אורח חיים 68 דפים 214 סימנים ויורה דעה 141 דפים, 387 סימנים. כרך ב' נדפס בפרשבורג תר"מ (1880) על אבן העזר וחושן משפט 111 דפים, 283 סימנים. בה'תשכ"ה (1965) הודפס הספר בניו יורק במהדורת כרך אחד. מהדורה חדשה ומתוקנת, יצאה לאור על ידי מכון שלמה אומן בשלושה כרכים בין השנים תשע"ז-תשע"ט.[6]
ספריו שהודפסו:
בדרשה לשבת תשובה מהר"י אסאד קרא לבני קהילתו לשמור על כבודם של הגויים המקומיים, מאחר שהם מארחים את בני ישראל בארצם, ועוד שהם רובם מאמינים בייחוד ה' והשגחתו:
וכעת מצאתי את עצמי מחויב לעורר את העם ביותר ולהזהר גם כן בכבודם ומחויבים אנחנו לדרוש בשלומם וטובתם הרי התורה הזהירנו לא תתעב מצרי כי גר היית בארצו, ואע"ג שהרעו לנו בקושי שיעבוד ומגינת לב וגם עובדי ע"ז היו על אחת כמה וכמה היום שאנחנו בגלות חוסים בצילם וגרים בארצם ומגינים עלינו ואנו יונקים ונהנים מטובם... על אחת כמה וכמה כעת היום שכמעט רובם מודים באחדות ד' ובהשגחה שמוזהרים אנחנו ביותר שלא לתעבם ולשנוא אותם ח"ו
— דברי מהרי"א על התורה, חלק ב' עמ' 102, דרשה לשבת תשובה תרט"ז
יהודה בן ישראל אסאד (1794-1866), דף שער בספרייה הלאומית
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
