ידידי השכחת

"יְדִידִי הֲשָׁכַחְתָּ" הוא פיוט אשר נכתב על ידי רבי יהודה הלוי. ככל הנראה, הפיוט נכתב במקורו כרשות לנשמת כל חי בחג הפסח.^[1] נהוגים לשורר פיוט זה בחלק מקהילות ישראל בעיקר בשביעי של פסח.^{[דרושה הבהרה]}

ערך זה עוסק בפיוט של רבי יהודה הלוי. אם התכוונתם לפרויקט החושף צעירים לעולם הפיוט, ראו ידידי השכחת (פרויקט).

יְדִידִי הֲשָׁכַחְתָּ
יְדִידִי הֲשָׁכַחְתָּ חֲנוֹתְךָ בְּבֵין שָׁדַי וְלָמָּה מְכַרְתַּנִי צְמִיתוּת לְמַעְבִידָי הֲלֹא אָז בְּאֶרֶץ לֹא זְרוּעָה רְדַפְתִּיךָ וְשֵׂעִיר וְהַר פָּארָן וְסִינַי וְסִין עֵדָי וְהָיוּ לְךָ דוֹדַי וְהָיָה רְצוֹנְךָ בִּי וְאֵיךְ תַּחֲלֹק עַתָּה כְּבוֹדִי לְבִלְעָדָי דְּחוּיָה אֱלֵי שֵׂעִיר הֲדוּפָה עֲדֵי קֵדָר בְּחוּנָה בְּכוּר יָוָן מְעֻנָּה בְּעֹל מָדָי הֲיֵשׁ בִּלְתְּךָ גּוֹאֵל וּבִלְתִּי אֲסִיר תִּקְוָה תְּנָה עֻזְּךָ לִי כִּי לְךָ אֶתְּנָה דֹדָי
רבי יהודה הלוי

הפיוט חובר על ידי רבי יהודה הלוי בשנת ד'תתקכ"א (1161).^{[דרוש מקור]} הפיוט נדפס בסידורים ובקובצי תפילה של עדות רבות, ונחשב לאחד מהפיוטים והפזמונים המוכרים והמרכזיים במסורתם של קהילות ארם צובא, עיראק ומרוקו.

מבנה הפיוט

הפיוט כתוב במבנה השיר הקלאסי של שירת ימי הביניים של יהדות ספרד (השאול מן המבנה הקלאסי בשירה הערבית): שיר בחרוז מבריח בסופי הבתים, השקול במשקל היתדות והתנועות, ואשר כל בית בו מתחלק לשני חלקים שווים הקרויים דלת וסוגר. הפיוט "ידידי השכחת" שקול במשקל המכונה "הארוך": פעמיים יתד ותנועה יתד ושתי תנועות (פְּעוּלִים מְפֹעָלִים פְּעוּלִים מְפֹעָלִים) בדלת, וכן בסוגר.^[2]

זמני שירת הפיוט

כאמור, ייעודו המקורי של הפיוט היה לתפילת שחרית של יום טוב של פסח, כרשות לאמירת נשמת כל חי. במאות השנים שחלפו מאז חיבורו, מקובל היה לומר אותו גם בזמנים אחרים, שלא כייעודו המקורי.

ב"מחזור חזונים" (המייצג כנראה את נוסח צפון אפריקה הקדמון) מופיע הפיוט כרשות לנשמת כאשר שושן פורים חל בשבת (פורים משולש).^[3]

נוהגים לפייטו בשביעי של פסח – היום אשר ים סוף נבקע ועם ישראל זימר את שירת הים (שהייתה אז שירת הגאולה הראשונה) – וכן בליל שבת (לפי מנהגי עדות המזרח) ואף בחתונות.

מקובל לבצע את שירת הפיוט כך שהפייטן שר והקהל, מנגד, עונה לו; סגנון הנקרא שירת מענה (רספונסוריום) המקובל מאז העת העתיקה בארצות אגן הים התיכון, ובקרב יהודים בפרט. אימוץ סגנון זה מבטא, כביכול, את כלל ישראל עונה לפייטן בעוצמה רבה, והפייטן שב ושואל ומזכיר "יְדִידִי הֲשָׁכַחְתָּ?!".

לקריאה נוספת

• פירושי פרנץ רוזנצווייג לתשעים וחמישה משירי רבי יהודה הלוי, תרגום: מיכאל שורץ, הוצאת מאגנס, 2011, הפרק "ידידי השכחת", עמ' 276–278.
• אפרים חזן, שירו לו זמרו לו, ירושלים תש"ם, עמ' 11–15.

קישורים חיצוניים

ידידי השכחת, באתר ויקיטקסט

• הפיוט ידידי השכחת, באתר הפיוט והתפילה
• ידידי השכחת, מסורת מרוקו, מתוך שבת פיוט, באתר קהילות שרות
• חנה פתיה, ידידי השכחת - עיון בפיוט, באתר הפיוט והתפילה
• ידידי השכחת, בביצוע ג'ו עמר, סרטון באתר יוטיוב
• ידידי השכחת, בביצוע אתי אנקרי, סרטון באתר יוטיוב
• ידידי השכחת, בביצוע החזן מאיר קאירה, מסורת ארם צובא, סרטון באתר יוטיוב

הערות שוליים

1. חיים בראדי, דיואן יהודה הלוי, כרך ג', עמ' 4.
2. חזן, שירו לו זמרו לו, עמ' 11.
3. דניאל גולדשמידט, "מחזורים כמנהג קהילות יוון", ספונות יג (תשל"ח), עמ' קיח. (=הנ"ל, מחקרי תפילה ופיוט, מאגנס תש"ם, עמ' 226.)