יגאל קיפניס (נולד 28 באוקטובר1949) הוא חקלאי והיסטוריון. תחומי המחקר שלו הם ההיסטוריה המדינית והגאוגרפיה היישובית של ארץ ישראל בעת החדשה. בעל תואר ראשון בהנדסה אזרחית מהטכניון בחיפה (1977), ובעל תואר שני (2003) ותואר דוקטור (2006), שניהם מאוניברסיטת חיפה, מהחוג ללימודי ארץ ישראל. קיפניס שירת בחיל האוויר הישראלי כטייס מסוקים והוא בעל ותק של 31 שנות טיסה מהן 26 כטייס במילואים. הוא תושב המושב מעלה גמלא משנת 1978.
1973, הדרך למלחמה[3][4] ספר העוסק בנסיבות שהובילו למלחמת יום הכיפורים ובשיח הציבורי עליהן. נחשפו בו מסמכי ארכיון על ערוצי הידברות חשאיים בין הנרי קיסינג'ר ובין ראש ממשלת ישראל גולדה מאיר ובין קיסינג׳ר והנשיא אנואר סאדאת שלא היו ידועים קודם לכן. במרכזם עמדה יוזמת הנשיא המצרי להגיע להסכם שלום בין ישראל ומצרים עד לספטמבר 1973, יוזמה שהנשיא ריצ׳רד ניקסון וקיסינגר תמכו בה, אבל נדחתה על ידי ראש ממשלת ישראל. התיעוד מעיד על מקומה המרכזי של מערכת השיקולים המדינית בדרך למלחמה ומקטין את מקומו של כישלון המודיעין, שכן עולה שלכישלון "הקונספציה" ולכשלי ראשי אגף המודיעין ערב המלחמה הייתה השפעה מועטה על קבלת ההחלטות בישראל.
1982 - לבנון הדרך למלחמה,[5] -ב־6 ביוני 1982 נכנסו כוחות צה"ל ללבנון לכאורה למבצע מוגבל. בפועל, לאחר היערכות ארוכה ומדוקדקת, ישראל פתחה במלחמה נרחבת; מלחמה שגבתה חיים רבים וערערה את אמון הציבור במקבלי ההחלטות. 40 שנה לאחר מכן נחשפים הפרטים המלאים על האירועים ועל האנשים שהובילו למלחמת לבנון.
בעזרת מסמכים שמתפרסמים בספר זה לראשונה, פורס ההיסטוריון יגאל קיפניס את נסיבות המלחמה, את ההכנות והדיונים לקראתה ובמהלכה, את המהלכים המפותלים מול הממשל בוושינגטון ומול הנוצרים בלבנון, ומעל הכול — את התיאום העקבי בין ראש הממשלה מנחם בגין לשר הביטחון אריאל שרון. בגין לא נגרר אחר כוונותיו מרחיקות הלכת של שרון. מטרות המלחמה נגזרו מתפיסת עולמו, והוא תמרן בעורמה, בתחכום ובהחלטיות בין עקרונותיו ובין מחויבויותיו כמנהיג המוביל אומה למלחמה ולמאבק מדיני על צדקתה. עם זאת, בגין גם היה נתון לשינויים נפשיים קיצוניים, כפי שמגלים דיווחים מפורטים של משרד החוץ האמריקאי.