Loading AI tools
קיסר רומי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מַרְקוּס קְלָאוּדִיוּס טַקִיטוּס (בלטינית: Marcus Claudius Tacitus Augustus; חי 198–276) היה קיסר רומא במשך שנה אחת, משנת 275 ועד שנת מותו. נולד בטרני שבאיטליה ומת בטיינה שבקפדוקיה.
 | |
| לידה |
200 טרני, האימפריה הרומית |
|---|---|
| פטירה |
יוני 276 (בגיל 76 בערך) טיאנה, האימפריה הרומית |
| שם מלא | מרקוס קלאודיוס טקיטוס אוגוסטוס |
| מדינה |
רומא העתיקה  |
| הקיסר ה-45 של האימפריה הרומית. | |
  | |
-Ticinum-275-276-(CNG).jpg)
ערך מורחב – משבר המאה ה-3טקיטוס נולד ופעל בתקופה הידוע בהיסטוריה בשם משבר המאה ה-3, שבה היו לפחות עשרים ושישה תובעים לתואר הקיסר, בעיקר גנרלים בולטים בצבא הרומי, שהצליחו להשתלט על תפקיד הקיסר. עשרים ושישה אנשים התקבלו באופן רשמי על ידי הסנאט הרומי כקיסרים במהלך תקופה זו, ובכך הפכו לקיסרים לגיטמיים.
הקיסרות חוותה משברים צבאיים, מדיניים וכלכליים חמורים. בנוסף, בשנת 251 פרצה מגפת קיפריאנוס – ככל הנראה אבעבועות שחורות, שגרמה לתמותה גבוהה ופגעה בכוח האדם שעבד בחקלאות, אך בעיקר ביכולתה של הקיסרות לגייס חיילים לצבאה ולהגן על עצמה. השבטים הגרמניים שחשו את חולשת האימפריה החלו בסדרת פלישות נועזות אל מעבר לגבולות שחייבו את הקיסרים הרומאיים לצאת לסדרת מערכות על מנת להדוף את הפולשים, בתקופה זו החלו הגותים ושבטים ברברים אחרים את סדרת התקפותיהם על האימפריה הרומית, מעימותים שנמשכו לאורך המאות עד לנפילת האימפריה הרומית המערבית. המשבר הביא לשינויים עמוקים במוסדות האימפריה, בחברה, בחיים הכלכליים, ובסופו של דבר, בדת. תקופה זו נתפסת בעיני רוב ההיסטוריונים, כהגדרת המעבר בין התקופות ההיסטוריות של העת העתיקה הקלאסית לבין שלהי העת העתיקה[1].
מעט מאוד ידוע על חייו של טקיטוס שלא זכה להיות באור התיעוד ההיסטורי לפרק זמן מספיק לעורר עניין בקרב בני זמנו והיסטוריונים מאוחרים. ידוע כי נולד בטרני שבאיטליה, בתאריך לא ידוע. ככל הנראה בסמוך לשנת 200 לספירה. אנקדוטה היסטורית היא שככל הנראה טען טקיטוס לקרבת משפחה להיסטוריון הרומאי טקיטוס שפעל במאה הראשונה לספירה ובמאה השלישית כבר היה בגדר דמות שאבדה בערפילי הזמן, טקיטוס מתואר כמי שהחיה את זכרו של ההיסטוריון העתיק ודאג שספריו שנשכחו ייכתבו מחדש ויופצו ברבים. במבט לאחור הישג זה שיש המפקפקים בהיותו מעבר לאנקדוטה, יהיה הישגו הגדול ביותר של טקיטוס. בשנת 273 התמנה טקיטוס לקונסול.
לאחר הרצחו של הקיסר אורליאנוס בספטמבר של שנת 275 מינה הסנאט הרומי את טקיטוס כקיסר הנבחר והמינוי קיבל את הסכמתו של צבא האימפריה הרומית, זו הייתה הפעם האחרונה בדברי ימי רומא שהסנאט מינה את הקיסר ולאחר מותו של טקיטוס עבר הכוח למנות את השליט לידי לגיונות הצבא והמשמר הפרטוריאני. במהלך הזמן בין הרצחו של אורליננוס לתפיסת כס הקיסר על ידי טקיטוס תפסה אשתו של אורליאנוס אולפיה סברינה (לטינית: Ulpia Severina) את מושכות השלטון ואף שלטה באימפריה לתקופה קצרה, בין יתר פעולותיה היא יזמה הכרזה על בעלה המנוח כאל על ידי הסנאט. טקיטוס שישב במחוז קמפניה בעת בחירתו מיהר לרומא ולאחר שחזר בפני הסנאט על הבקשה להעלות את אורליאנוס לדרגת אל הוא פעל לאסור ולהוציא להורג את רוצחי אורליאנוס. טקיטוס החזיר לסנאט את חילק מסמכויות החקיקה והיכולת להתערב בענייני המדינה שנשללו מהסנאט במהלך הזמן.
צעדו הבא של טקיטוס היה לפרק את לגיונות השכירי חרב הזרים שאסף הקיסר אורליאנוס על מנת לחזק את צבא האימפריה הרומית למסע מלחמה במזרח מול האימפריה הסאסאנית, עם מותו אל אורליאנוס פרקו שכירי החרב עול והחלו תוקפים ערים מרכזיות בפרובינציות המזרחיות תוך שהם בוזזים רוצחים ושודדים מכל בא ליד. טקיטוס ואחיו-למחצה פלוריאנוס ששימש כמפקד המשמר הפרטוריאני הצליחו להכניע את הכוחות המורדים שכללו בעיקר גדודים של שבטים גרמאניים וטקיטוס זכה לשאת את התואר "גוטיקוס מקסימוס".
בדרכו של טקיטוס חזרה לרומא כשהוא בשיא תהילתו ובראש גייסות מנצחים הוא פנה ללא דיחוי להתעמת עם פולשים פרנקים ואלמאנים שפלשו אל תוך הפרובינציה של גאליה על פי המקורות הרומאים בני התקופה הוא מת ממחלה בסמוך לעיר טיאנה שבקפדוקיה (טורקיה) בחודש יוני 276. על פי הסיפור הוא החל להתנהג באופן מוזר ובשגיון והצהיר כי הוא ישנה את שמות חודשי השנה ויקרה להם על שמו ואז התמוטט ומת. על פי ההיסטוריון הרומאי זוסימוס, הוא נרצח לאחר שמינה קרובי משפחתו לתפקידי מפתח בסוריה.
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
