שאלות נפוצות
ציר זמן
צ'אט
פרספקטיבה

טנק להביור

מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

טנק להביור
Remove ads
Remove ads

טנק להביור הוא טנק המצויד בלהביור ומשמש בעיקר ללחימה כנגד ביצורים או מכשולים אחרים.[1] במלחמת העולם השנייה הגיעו טנקים מסוג זה לשיא השימוש והתפוצה כאשר מדינות רבות, ובהם ארצות הברית, ברית המועצות, גרמניה הנאצית, יפן, איטליה והממלכה המאוחדת הצטיידו בטנקים בעלי להביור.[2]

Thumb
טנק להביור באיוו ג'ימה

טנק הלהביור נתמך לרוב על ידי חיל רגלים כמו בקרב איוו ג'ימה. בשדה הקרב רגיל הלהביור לרוב חסר תועלת בשל טווחו המצומצם.

בהשוואה למטולי להביור ניידים, טנקי להביור נשאו כמות דלק רבה יותר והיו מסוגלים לירות לטווח ארוך יותר. בזכות יכולתם להתקרב לעמדות אויב בבטיחות יחסית, הם היו בעלי ערך רב בפינוי מבצרים כבדים של חיל רגלים. לדוגמה, מאחר שתותחי הטנקים האמריקניים לא הצליחו לחדור את הבונקרים העבים שהקימו המגינים היפנים באיים כמו טאראווה ואיוו ג'ימה, נעשה שימוש בטנקי להביור במקום זאת, בעוד שחיילי רגלים סיפקו את האבטחה הנדרשת במהלך הפעלתם.[1]

Thumb
Remove ads

היסטוריה

סכם
פרספקטיבה

לראשונה נעשה שימוש בטנקי להביור בצבא ארצות הברית בקיץ 1944 במהלך הקרבות באזור נורמנדי, במהלך הקרב על ברסט, ובסיוע להבסת חיל מצב של הצנחנים הגרמנים במצור על מבצר מונטרי ב-16 בספטמבר 1944. באותו חודש, קיבל צבא ארצות הברית את טנקי הלהביור מדגם שרמן M4. טנקים אלה הוקצו לגדוד הטנקים ה-70 של הצבא האמריקני ונכנסו לפעולה ב-18 בספטמבר 1944.[1]

בשנת 1945, בקרב איוו ג'ימה הבינו נחתי ארצות הברית שכלי הנשק הקונבנציונליים לא יעילים נגד המגננים היפנים, ובעזרת הלהביורים ורימוני יד כדי להוציא חיילים יפנים מהמנהרות. אחד מהחידושים הטכנולוגיים של הקרב הייתה שימוש בשמונה טנקים מדגם שרמן M4A3R3 בינוניים שהותקנו עליהם להביורים (המכונים "רונסון" או "זיפו"). טנקים אלה היו יעילים מאוד בפינוי עמדות יפניות. השרמנים היו קשים לנטרול, ולכן לעיתים קרובות נאלצו המגינים היפנים לתקוף אותם בשטח פתוח, שם נחשפו לאש המלאה של רובים ומקלעים של הנחתים.[1]

הטווח המקסימלי של להביור היה לרוב פחות מ-150 מטרים. בשל מגבלה זו, להביורים היו כמעט חסרי תועלת בשדה קרב פתוח. עם זאת, הם היוו נשק פסיכולוגי חזק נגד חיילים מבוצרים. במקרים רבים, חיילים נכנעו או נסוגו כשראו טנק להביור יורה, מחשש להישרף חיים.[1]

בתחילת מלחמת העולם השנייה, רוב יחידות החי"ר היו מצוידות בכלים שהיו יעילים למדי נגד מטרות משוריינות בטווחים של 30–50 מטרים, כמו רובים נגד טנקים. לקראת סוף המלחמה הוכנסו לשימוש כלי נשק חזקים יותר כמו בזוקה וכדומה שהיו קטלניים לטנקים בטווחים ארוכים יותר ממה שיכלו להביורים של הטנקים להגיע.[1]

Thumb
חברי דיוויזיית השריון הקנדית הרביעית מדגימים את השימוש בטנקי להביור, אוקטובר 1944.
Remove ads

דגמי טנקי להביור טרום מלחמת העולם השנייה

Thumb
טנק M67 מצויד בלהביור ומקלע M1919 בראונינג

צבא גרמניה (ורמאכט)

צבא איטליה

צבא יפן

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא טנק להביור בוויקישיתוף

הערות שוליים

Loading content...
Loading related searches...

Wikiwand - on

Seamless Wikipedia browsing. On steroids.

Remove ads