גורווין טכסאט 2 (TechSat Gurwin II) הוא לוויין קטן שפותח בטכניון ושוגר לחלל ב-10 ביולי 1998, באמצעות משגר לוויינים רוסי מטיפוס סטארט. הלוויין תפקד בהצלחה עד 2010 ובכך שבר את שיא הפעילות של מיקרו לוויינים מסוגו - כ-12 שנות פעילות רצופות. הלוויין מכונה גם GO-32 או OSCAR-32 על ידי חובבי רדיו. הלוויין נקרא על שמם של יוסף ורוזלין גורווין, אשר תרמו רבות לפרויקט זה.

עובדות מהירות מידע כללי, ארגון ...
גורווין טכסאט 2
Thumb
איור הלוויין ומערכותיו העיקריות
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
מידע כללי
ארגון הטכניון
מפעיל מכון אשר לחקר החלל הטכניון
יצרן התעשייה האווירית לישראל
תאריך שיגור 10 ביולי 1998
משגר Zenit-2
אתר שיגור קוסמודרום בייקונור, כן שיגור מס' 45 עריכת הנתון בוויקינתונים
אתר הלוויין
משימה
סוג משימה לוויין מחקר וטכנולוגיות
לוויין של כדור הארץ
מסלול LEO
נטייה 98.6
אפואפסיד 820 ק"מ
פריאפסיד 820 ק"מ
זמן הקפה 101 דקות
משך המשימה הכולל 10 ביולי 1998 – הווה (26 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
משך המשימה 12 שנים
מידע טכני
משקל 48 ק"ג
כוח 17 ואט
קישורים חיצוניים
מספר קטלוג לוויינים 25397
מאגר המידע הלאומי 1998-043D
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
סגירה

מיזם הלוויינות בטכניון

באמצע שנות ה-90 של המאה ה-20 החלו סטודנטים בטכניון במאמץ פיתוח לוויין זעיר אשר יעשה שימוש בטכנולוגיות חלל חדישות. הסטודנטים, בליווי של אנשי הסגל, בנו לוויין שמשקלו 50 ק"ג, גודלו 50 X 50 ס"מ וצורך פחות מ-17 ואט. מרבית החומרה ללוויין נתרמה על ידי חברות ישראליות, אשר רצו לבחון רעיונות חדשים ופיתוחים מקוריים בסביבת חלל על גבי לוויין.

עלות הפיתוח של הלוויין עמדה על כ-3.5 מיליון דולר. הלוויין הראשון שנבנה שוגר על גבי טיל רוסי בחודש מרץ 1995. השיגור נכשל והלוויין לא הגיע למסלול. הלוויין גורווין טכסאט-2 שנבנה בעקבותיו שוגר בהצלחה ביולי 1998 לגובה של 820 ק"מ. באפריל 2010, לאחר 11 שנים של פעילות במסלול, הושלמה משימת הלוויין והופסקה פעילותו. זהו שיא ללוויין אוניברסיטאי שתוכנן למספר שנים בודדות[1].

לוויין הטכסאט הוא פרי פיתוח של הטכניון, במסגרת מכון אשר לחקר החלל, בשיתוף עם המחלקה לפיזיקה, הפקולטה להנדסת אווירונאוטיקה וחלל, סוכנות החלל הישראלית, מפא"ת ותעשיות חלל שונות בארץ, בראשן התעשייה האווירית. בתכנון הלוויין ובבניית מערכותיו השתתפו מספר מומחים וסטודנטים מהטכניון.

אגודת חובבי הרדיו בישראל הייתה גורם מרכזי בפיתוח מערכות הקשר של הלוויין. חובבי רדיו השתתפו באופן פעיל בתכנון מערכות הקשר על הלוויין ומערכות הקשר בתחנת הקרקע. חובבי רדיו הפעילו את תחנת הקרקע ושידורי הלוויין נעשו בתדרי החובבים הבינלאומיים. דבר זה איפשר האזנה ושידור אל הלוויין וממנו על ידי קהילת החובבים בעולם כולו. שלושה תחומי תדרים הוקצו לצורך זה: בתחומים של 2 מטר, 70 ס"מ ו-23 ס"מ.

בעבר הפיתוח של "טק-סאט" היה שאפתני בהרבה ונועד לכלול שיגור עד 100 לוויינים מסוגו שנועדו לאפשר כיסוי מקיף לצילום כל פינה בכדור הארץ או שימוש במצלמה ובמטעד שלו לאיבזור לוויינים אחרים וכן חיפשו עבורו משקיעים בינלאומיים וחברות זרות מתחום החלל. כך בחנו בו השקעה קונצרן איירוספסיאל הצרפתי וכן קונצרן אסייתי. גרסת הייצוא נועדה לעלות כ-8 מיליון דולר לכל לוויין צילום מסוגו.

מבנה הלוויין

הלוויין בתצורת קובייה של 445 mm x 445 mm x 445 mm ממנה בולטת אנטנה. הלוויין שוקל 48 ק"ג, ומצופה פאנלים סולרים[2]. הלוויין מיוצב בבקרה תלת-צירית, בעזרת גלגל תנע ושלושה מגנטוטורקרים, ומשתמש במגנטומטרים כחיישנים. הבקרה נעשית על ידי מדידת השדה המגנטי הנמצא במסלול הלוויין והשוואתו למודל שדה מגנטי חזוי שהועלה ללוויין מהקרקע. לוויין טכסאט הראשון הכיל גם מד אופק, אולם מסיבות תקציביות לא היה ניתן להוסיף אותו ללוויין השני.

Thumb
מודל הנדסי של הלווין הישראלי טכסאט

משימות הלוויין

טכסאט נועד לשימושים מדעיים, והכיל שישה ניסויים: מצלמה, מד אוזון (OM-2), גלאי חלקיקים כבדים (SOREQ), ניסוי הולכת על (SUPEX), גלאי קרינת קרני X, וניסוי למדידת מרחק באמצעות החזרת קרני לייזר (SLRRE)[3]

מצלמה לחישה מרחוק (ERIP)

מצלמת הלוויין שנועדה לחישה מרחוק (Earth Remote Sensing Imaging Package) היא מצלמת CCD, אשר נתנה תמונות ברוחב מיפתח המטעד על הקרקע בק"מ (swath) של 25X31 ק"מ, וברזולוציה של בערך 52–60 מ' לפיקסל.

OM-2

OM-2 - OZONE METER 2 הוא מדיד לבדיקת מצב שכבת האוזון. הגלאי בדק את רמת קרינת העל-סגול המוחזרת משכבת האוזון: ככל שיותר קרינה נפלטת - כך השכבה גדולה יותר. הגלאי שוקל 1.8 ק"ג

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

Wikiwand in your browser!

Seamless Wikipedia browsing. On steroids.

Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.

Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.