טיפול תאי (באנגלית - cell therapy) הוא טיפול בו מוזרקים או מושתלים חומר סלולרי לחולה. החומר המוזרק לחולה הוא תאים בצורתם השלמה או רקמה. דוגמאות לתאים בהם נעשה שימוש בטיפול תאי – הזרקת תאים מזנכימליים לטיפול בסוכרת. ההגדרה לטיפול תאי על פי מנהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) מוצרי הטיפול הסלולרי כוללים אימונותרפיות סלולריות, חיסונים לסרטן וסוגים אחרים של תאים אוטולוגיים ואלוגניים כאחד לאינדיקציות טיפוליות, כולל תאי גזע המטופואטיים ותאי גזע מבוגרים ועובריים[1].
פיתוח הטיפול התאי משויך לפול נייהאנס (1882-1971) רופא משוודיה אשר אליו משויך פיתוח שיטת נייהאנס. בשנת 1931 פול נייהאנס ניסה לרפא חולה על ידי הזרקת "חומר" מעוברי פרה[2].
הנרייטה לאקס (1920-1951) אשר אובחנה בסרטן צוואר הרחם, וממנה נלקחו תאי HeLaבשנת 1951 הצליחו לגדל את HeLa קו התאים הסרטניים הראשון בו נעשה שימוש מחקרי מדעי, אשר מקורו בתאי סרטן צוואר הרחם שנלקחו מהנרייטה לאקס.[3]
בשנת 1954 בוצעה השתלת האיברים הראשונה, האיבר המושתל היה כליות.[4]
בשנת 1956 בוצעה השתלת מח העצם המוצלחת הראשונה שבוצעה בין אחים תאומים זהים על ידי ד"ר א. דונאל תומאס.[5]לפני כן, מרבית החולים שעברו השתלת מח עצם לא שרדו יותר משבועיים לאחר ההשתלה.
וואקלב סבלסקי מבצע בשנת 1962 את העברת הגנים התורשתיים הראשונה המתועדת בתאי יונקים באמצעות פאגוציטים מסוג λ[6].
ז'וזה בארקר מבצע את הטיפול הראשון בתאי גזע אוטולוגיים כירורגיים בשנת1965[7].
בשנת 1968 הצליחה לראשונה השתלת מח עצם בטיפול בחולים עם מחלות כשל חיסונית ראשוניות קטלניות. השתלה זו נעשתה ממש לאחר שהתגלתה מערכת האנטיגנים לויקוציטיים אנושיים (HLA). צוותי הרופאים שביצעו את ההשתלות הובלו על ידי ד"ר פריץ באך וד"ר רוברט גוד.[8]
בשנת 1972 הועברה האחריות על הרגולציה של תרופות ביולוגיות מארגון הבריאות העולמי (NIH) מנהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA).[9]
תאי גזע של העור שימשו לשחזור שכבות של האפידרמיס במעבדה, על מנת לשמש כשתלי עור לנפגעי כוויות קשות מאז שנות השבעים.[10]
השתלת דם טבורי ראשונה בחולה עם אנמיה של פנקוני בוצעה בשנת 1988.[11]
בשנת 1997 אושרה Carticel® התרופה הראשונה של תאי גזע אוטולוגיים שאושרה על ידי המנהל המזון והתרופות האמריקאי המטפלת בפגיעות סחוס במפרק הברך של מבוגרים.[12]
בשנת 1999 הייתה השנה בה מגזין Sience הכריז על מחקר תאי הגזע כפריצת הדרך של השנה לאחר פרסום יותר מתריסר מאמרים על יכולותיהם של תאי גזע.[13]
בשנת 2010 תאי גזע עובריים משמשים באופן טיפולי בבני אדם לראשונה, בניסוי שנערך על ידי Geron.[14]
מנהל המזון והתרופות האמריקאי מאשר לשיווק את התרופה האלוגנאית התאית הראשונה בשנת 2011 עבור חולים עם הפרעות המשפיעות על המערכת ההמטופויטית. התרופה נקראת HEMACORD.[15]
בשנת 2013 EMA מאשר את Provenge®, כחיסון לסרטן הפרוסטטה. החיסון מורכב מתאים דנדריטים, מוצר אוטולוגי שפותח על ידי Dendreom.[16] בשנת 2015 הופסק האישור על ידי חברת Dendreom כנראה בעקבות היקפי מכירות נמוכים.
Holoclar הוא המוצר הראשון לטיפול בתאים שקיבל אישור שיווק באירופה (בפברואר 2015). הטיפול מיועד לנגעים וכוויות בקרנית. הטיפול מבוסס על אוסף של תאי גזע מהגפיים של המטופל, ואחריו התמיינות ex vivo לתאי אפיתל קרנית אשר לאחר מכן מושתלים מחדש.[17]
אימונותרפיה סלולרית
אימונותרפיה סלולרית היא שיטת טיפול נגד מחלת הסרטן, אשר מסייעת למערכת החיסון של הגוף לזהות ולתקוף תאים סרטניים. טיפול אימונותרפי הוא חלק מקבוצת טיפולים הנקראים 'טיפול מכוונן לסרטן׳ (Targeted Therapy, או 'טיפול ממוקד מטרה' או 'ביולוגי') אשר עושה שימוש במערכת החיסון של המטופל/ת לצורך תקיפת תאי הגידול בצורה יעילה וטובה יותר. בניגוד לתרופות כימיות (כימותרפיה), הפועלות על כל תאי הגוף אשר מתחלקים בקצב מהיר, בין שהם ממאירים ובין שלא, תרופות אימונותרפיות פועלות על מולקולות ספציפיות בתא שקשורות למחלת הסרטן, דוגמת PD1 ו-CTLA4.[18] אימונותרפיה היא גישה שונה לטיפול בסרטן, שאף נתפסת כשינוי פרדגימה עבור תחום הטיפולים לסרטן.[19]
טיפול אלוגנאי הוא טיפול בו נלקחים תאים או רקמות מאדם אחד ואותם שותלים באדם אחר. במרבית טיפולים אלו יש לוודא כי ישנה התאמה בין התורם לבין המקבל.[20] ההתאמה בין התורם למקבל נקראת גם התאמת רקמות ונקבעת על ידי אנטיגנים לויקוציטיים אנושיים (HLA).
טיפולים אוטולוגיים
טיפול אוטולוגי הוא טיפול בו נלקחים תאים או רקמה מאדם אחד ואותם שותלים באותו האדם ממנו הם נלקחו.
פיתוח התרופה התאית מתחיל במעבדה, בניסויי צלחות הנקראים גם אין-ויטרו. מטרת ניסויים אלו הוא הוכחת היתכנות ראשונית (Proof of Concept) תוך ביצוע ניסויים שבכל פעם משנים פרמטר אחר עד הגעה לתנאים האופטימליים. בשלב הבא עוברים לניסויי אין ויוו בהם מוזרקים התאים לחיות כתלות במחלה (אינדיקציה) בה התרופה מיועדת לטפל. לאחר מכן עוברים לשלב הפרה-קליניקה בו מבוצעים ניסויים בחיות, אך התוצאות הללו מוגשות לרשויות הרגולטוריות בארצות בהן רוצים לבצע את הניסויים הקליניים ולשווק את התרופה.
לאחר מכן מתחילים את הניסוי הקליני בבני אדם המורכב מ-3 שלבים לעיתים 4 שלבים (פאזות). בכל אחת מהפאזות על החברה להוכיח באופן מובהק את מטרת הפאזה, לפי המטרות הבאות:
פאזה ראשונה - יש להוכיח כי התרופה בטוחה לשימוש ואינה מזיקה (safety)
פאזה שנייה - יש להוכיח את יעילות ובטיחות התרופה, דהיינו, לא רק שהתרופה אינה מזיקה, אלא בנוסף יש לה אפקט תרפויטי. במידה וקיימות תרופות נוספות בשוק, יש להוכיח כי התרופה יעילה יותר מהתרופות האחרות בשוק.
פאזה שלישית - מטרתה זהה לפאזה שנייה, אך היקף הניסוי גדול יותר - מספר החולים בהם יעשה הניסוי. בנוסף לכך, תהליך הייצור שלפיו יוצרה התרופה לפאזה שלישית הוא תהליך הייצור שיאושר לשיווק של התרופה. כל שינוי שיעשה בשלב זה או לאחר מכן צריך להיות מאושר על ידי הרשויות ויכול אף להחזיר את החברה אחורה. זאת אומרת, לחזור לניסויים של פאזה ראשונה או שנייה על מנת לוודא כי השינוי שבוצע בתהליך לא השפיע על יעילות ובטיחות התרופה.
פאזה רביעית - מטרתה לבדוק תופעות לוואי של התרופה שלא התגלו במהלך 3 הפאזות הראשונות. פאזה רביעית תבוצע במידה והרשויות הרגולטוריות מבקשות. ואינה מתקיימת עבור כל תרופה בהכרח.
יחד עם הגילויים והתפתחות התחום במהלך השנים, כך גם גדלו מספר החברות בשוק זה. בגרף מטה ניתן לראות את הגידול במספר החברות שהתחילו ניסויים קליניים בכל שנה.[21] מגמת הגידול בתחום צפויה להמשיך ולהעלות יחד עם התקדמות הגילויים והטכנולוגיות בהם משתמשים בטיפול התאי.
ייצור תרופות מסוג זה מתבצע בחדרים נקיים תחת תנאי ייצור נאותים. התרופה מכילה תאים חיים ולכן אינה יכולה לעבור תהליכי סטריליזציה סופיים כמו עיקור, סינון או הקרנה. עקב כך, כאשר מייצרים את התרופה משתמשים בטכניקות אספטיות על מנת לשמור על הסטריליות שלה.
.jpg)
לא ניתן להציג את הגרף באופן זמני – 
