חסידות פוריסוב

חסידות פוריסוב (ביידיש: פאריסוב) היא חסידות פולנית, ענף מחסידות פשיסחא. מקים החסידות היה רבי יהושע אשר רבינוביץ, בנו של "היהודי הקדוש".

תולדות החסידות

מייסד החסידות, רבי יהושע אשר, נולד בשנת תקס"ד. מספר שנים לאחר פטירת אביו, "היהודי הקדוש", החל לכהן כרב וכאדמו"ר בזליחוב ובפוריסוב. חסידיו היו מועטים. הוא נהג לנסוע לרבי ישראל מרוז'ין. נפטר בכ"ה באייר תרכ"ב. שלושה מבניו שימשו כאדמו"רים:

• רבי יעקב צבי כיהן בפוריסוב. היה תלמידם של רבי ישכר בר מרדושיץ, רבי אלעזר מקוז'ניץ, דודו רבי נחמיה רבינוביץ מביכוב ובן דודו רבי נתן דוד משידלובצה. רבי נתן דוד מינהו לכהן באדמו"רות. היו לו אלפי חסידים. חיבר את הספר "עטרה לראש צדיק". נפטר בב' בטבת תרמ"ט. חתניו: בזיווג ראשון רבי ירחמיאל בן רבי משה יוסף מאויהל ובזיווג שני רבי יצחק ישעיה מטשכויב.
• רבי אברהם מפוריסוב, החל לכהן בשנת תרס"ה. היה תלמידם של רבי מנחם מנדל מקוצק, רבי יצחק מאיר מגור, רבי חנוך הניך מאלכסנדר ושל רבי יהודה אריה ליב אלתר ה"שפת אמת" מגור. לאחר פטירת השפת אמת החל לנהל אדמו"רות בנוסח קוצק-גור. נפטר בי"ט באדר תרע"ב.
• רבי מאיר שלום מקאלושין, חתן ותלמיד אחיו רבי יעקב צבי, החל לכהן לאחר פטירת אחיו. היה גם חסידם של רבי יצחק מנישכיז ורבי יחזקאל שרגא משינאווא. כיהן ברבנות בפוריסוב, גרבילין וקאלושין. תורותיו נאספו בספר "נהר שלום". נפטר בי' בטבת תרס"ג.
• חתנו של רבי יהושע אשר היה רבי משה אליקים מזליחוב.

הדור השלישי

• בנו של רבי יעקב צבי, רבי אורי יהושע אלחנן אשר כיהן כאדמו"ר לחלק מחסידי אביו. נולד בשנת תרכ"ה. כיהן בפוריסוב, קולבייל ומשנת תרע"ה בוורשה. חיבר ספר "אמרי יהושע" על התורה. היה מתפלל בצעקות. נפטר בי"ג באלול תש"א. בנו רבי יעקב צבי מקולבייל (תרמ"ז-בערך תש"ב) התמנה לאדמו"ר בגטו ורשה. נרצח בטרבלינקה.
• בנו של רבי אברהם, רבי יהושע אשר, שימש ברבנות פוריסוב ומאות חסידים הצטרפו אליו. נפטר בכ"ט באדר תרצ"ה. בנו רבי יעקב צבי מילא את מקומו. נפטר בגטו פוריסוב. בן נוסף היה רבי ישכר דב, נרצח בשואה.
• בניו של רבי מאיר שלום היו: רבי יהושע אשר חתן קרובו רבי נתן דוד מקינצק. כיהן בפוריסוב ולאחר מכן באוטבוצק וחסידיו נמנו באלפים. בסוף ימיו עבר לוורשה. נפטר באוטבוצק בי"ט בתשרי תרצ"ח. בנו רבי מאיר שלום כיהן אחריו באוטבוצק. נרצח בשואה. ;רבי שמואל מרדכי כיהן בפאליניץ. נפטר בשנת תרצ"ט, מעט זמן לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה. ;בקאלושין כיהן תלמידו של רבי מאיר שלום, רבי אלעזר אלתר אליקים בריעה בידרמן (בן רבי דוד יוסף בן רבי שלמה יחיאל בן רבי משה מלעלוב). היה חתנו של הרב ישראל הלפרין.
• נין של הרב יהושע אשר, רבי צבי (בנו של הרב יעקב אהרן, בנו של הרב אריה מרדכי, שסירב להיות אדמו"ר), היה האדמו"ר מאוסטרובה-קינצק (נפטר בכ"ב בכסלו תש"ה בניו יורק).

החסידות כיום

לאחר כ-60 שנה מאז כיהנו האדמו"רים האחרונים בשמות פוריסוב וקאלשין החל אחד מצאצאי השושלת, רבי עקיבא רבינוביץ, לכהן כאדמו"ר בשם זה.

רבי עקיבא היה בנו של רבי בנימין רבינוביץ שהיה דיין בעדה החרדית ודור חמישי למייסד חסידות פוריסוב (בנו של הרב אריה מרדכי בן הרב יהושע אשר בן הרב אריה מרדכי בן רבי יהושע אשר). הוא החל לשמש כאדמו"ר אחר פטירת אביו. בית מדרשו נמצא בשכונת בתי ורשה בירושלים. רבי עקיבא היה תלמיד מובהק של רבי אשר פריינד והאדמו"ר רבי יחיאל יהושע מביאלא. נפטר בכ' באב ה'תשפ"ד.

אחיו רבי מאיר שלום החל לכהן בשם האדמו"ר מקאלושין. אחיו הגדול הוא הרב חיים רבינוביץ, האדמו"ר ממשכנות הרועים.

לקריאה נוספת

• יצחק אלפסי, החסידות, 1977, עמ' 138–142.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא חסידות פוריסוב בוויקישיתוף

• זכותיה דאברהם, סיפורים על רבי אברהם מפוריסוב. על ידי הרב אריה מרדכי רבינוביץ רבה של בני ברק. באתר היברובוקס.
• חסידות פוריסוב, דף שער בספרייה הלאומית