חטיבת תבל

חטיבת תבל
	סמל החטיבה החל מ-2023
	"עֹשֵׂה אֶרֶץ בְּכֹחוֹ מֵכִין תֵּבֵל בְּחָכְמָתוֹ וּבִתְבוּנָתוֹ נָטָה שָׁמָיִם" (ירמיהו י', י"ב);
פרטים
כינוי	חטיבת 'תבל', לשעבר קש"ח
מדינה	ישראל
שיוך	צה"ל
בסיס האם	מחנה אביב
אירועים ותאריכים
תקופת הפעילות	1948–הווה (כ־76 שנים)
מקים היחידה	תא"ל דב שיאון
פיקוד
יחידת אם	אגף האסטרטגיה והמעגל השלישי
דרגת המפקד	תת-אלוף
מפקד נוכחי	תא"ל עמית אדלר
מפקדים	#מפקדי החטיבה

חטיבת 'תבל' - החטיבה לשיתופי פעולה בין-לאומיים (בעבר החטיבה לקשרי חוץ (קש"ח)) היא יחידה של צה"ל, בכפיפות לאגף אסטרטגיה ומעגל שלישי, האחראית על קשרי צה"ל עם כוחות זרים, כוחות שמירת שלום וארגונים בין-לאומיים. החטיבה מהווה סמכות מטכ"לית מקצועית לדיסציפלינת התיאום הבין-לאומי וקשרי החוץ (קש"ח) וכלל פעילות קשרי החוץ בשגרה ובחירום. המבנה הארגוני של החטיבה מבטא את מנעד העשייה הקש"חית, לרבות סיוע במאמצי ההסברה בשגרה ובחירום, תמיכה בבניין הכוח, בכשירותו ובמוכנותו של צה"ל לביצוע משימותיו בשגרה ובחירום, חיזוק העומק האסטרטגי, העצמת יכולות צה"ל באמצעות השת"פ הצבאי ותמיכה במאמצים ביטחוניים.

עובדות מהירות פרטים, כינוי ...

סגירה

יעדיו המרכזיים של שיתוף הפעולה הצבאי - המובל על ידי חטיבת תבל:

עומק אסטרטגי והשפעה – סיוע בהגדלת מרחב הפעולה ויצירת עומק אסטרטגי והשפעה על פעילות ומדיניות צבאות זרים.
שת"פ מבצעי ומודיעיני – מיצוי הזדמנויות לשת"פ מבצעי בזירה המקומית, האזורית והבינ"ל להרחקת עימותים, מניעת חיכוך ותיאום מבצעי.
בניין כח צה"ל – זיהוי ואיתור הזדמנויות לפיתוח יכולות ואמצעים ולביצוע אימונים והכשרות.
תמיכה במאמצים לאומיים – תמיכה במאמצים לאומיים וסיוע בשימור היתרון היחסי של צה"ל, תמיכה בבניין כח צה"ל (באופן עקיף).

לגבש ולהמליץ על מדיניות צה"ל בתחום קשרי החוץ ולממשה בדרג המטכ"ל מול השותפים הזרים, להוציא את השת"פ המודיעיני.
בקרה על מימוש פעילות קשרי החוץ בצה"ל ויצירת תמונת מצב כוללת, להוציא את השת"פ המודיעיני.
להנחות מקצועית את גופי קשרי החוץ בזרועות ובאגפים.
להוות מפקדה ממונה לנספחי צה"ל בחו"ל ולתאם את פעילות הנספחים הזרים בארץ בתחומים הנוגעים לצה"ל.
לייצג את צה"ל מול גופים ממסדיים, בין-לאומיים, נספחים זרים וכוחות שמירת שלום בהקשר מדיניות קשרי החוץ והקישור.
לגבש את מדיניות קשרי החוץ למול מצרים וירדן ומול כוחות שמירת השלום הפרוסים באזור ולממש את החלקים הצבאיים של ההסדרים הביטחוניים בהיבטי קש"ח.
לגבש תוכניות פעולה בנושא מידע צבאי והסברה למול גורמים צבאיים בין-לאומיים.

החטיבה כפופה לאגף האסטרטגיה והמעגל השלישי. תחת פיקודה נמצאים הגופים האחראים על הקישור בגבולות (מרכזי הקישור והשלוחות), ענפים אזוריים (ענף אזורי, בין-לאומי וצפון אמריקה), בית הספר לדיפלומטיה צבאית, גוף המבצעים של חטיבת תבל, מטה החטיבה ומערך התב"ל (תכנון בין-לאומי) של צה"ל. בנוסף, החטיבה מפעילה את נספחי צה"ל בחו"ל ואמונה על שיתוף הפעולה עם נספחי הצבאות הזרים בארץ.

במסגרת התוכנית הרב שנתית "תנופה", ב-21.6.2020 הוכפפה חטיבת תבל לאגף אסטרטגיה ומעגל שלישי.

מחלקה אזורית: אמונה על הקישור הצבאי למדינות השלום וכוחות שמירת השלום באזור. בנוסף, נושאת באחריות להעלאת המלצות לגיבוש מדיניות צה"ל בסוגיות צבאיות-מדיניות במרחב המזרח התיכון ותרגומן לתוכניות פעולה ולמימוש תוכניות אלו. למחלקה שלוחות קישור בגבולות השלום (ירדן ומצרים - פעילות מול כוח המשקיפים הרב לאומי - MFO) וגבולות העימות בהם מתבצעת פעילות מול כוחות או"ם (לבנון - פעילות מול יוניפי"ל, וסוריה - פעילות מול אונדו"ף). בנוסף, מנהלת המחלקה את יחסי צה"ל עם ארגונים בין-לאומיים (ארב"ל), כדוגמת הצלב האדום. כמו כן, הענף האזורי אחראי על פיתוח, מימוש וקידום שיתוף פעולה צבאי מול מדינות הנורמליזציה ומדינות נוספות באזור ועל שיתופי הפעולה הבין-לאומיים במסגרת "הסכמי אברהם".
מחלקת תבל - אמונה על שיתוף הפעולה הבין-לאומי והקשרים הצבאיים באמצעות הענפים הרגיונליים (ענף בין-לאומי וענף צפון אמריקה), ענף שליטה ופרוטוקול, ענף מטה ומעבר חו"ל, אג"ם ובית הספר לדיפלומטיה צבאית.
ענף בין-לאומי - אחראי לדיפלומטיה צבאית ושיתוף הפעולה בין צה"ל לצבאות זרים ומופעי שיתוף פעולה מטכ"ליים. הענף כולל את מדור לה"ת (לגיטימציה, השפעה ותודעה), הפועל למען חיזוק הלגיטימציה וחופש הפעולה של צה"ל. מפקדה ממונה ותומכת לנספחי ההגנה וגורם תיאום לנספחים זרים בשגרה ובחירום.
נספחי ההגנה: הרשת הבין לאומית של צה"ל ומשרד הביטחון הפרוסה בעולם ופועלת לקדם את האינטרסים של מדינת ישראל ויעדי הביטחון הלאומיים. הנספחים ברובם הם נספחי הגנה (ייצוג משימות משרד הביטחון וצה"ל) אך יש מעטים שפועלים כנספחי צה"ל בלבד בשיתוף פעולה עם נציגי משרד הביטחון. הנספחים הם בוגרי קורס נספחים של בית הספר לדיפלומטיה צבאית והפעלתם מתואמת בין צה"ל למשרד הביטחון בהובלת האגף הביטחוני-מדיני במשרד הביטחון.
ענף צפון אמריקה - אחראי לדיפלומטיה צבאית ושיתוף פעולה מבצעי בין הכוחות המזוינים של ארה"ב וצה"ל.
אג"ם: גוף שליטה המנהג, מנהל ומתכלל את התהליך המבצעי באגף ובמטכ"ל, בנושאי הזירה הבין לאומית והאזורית. אמון על טיפול ותיאום הרבדים המבצעיים של התיאום הבין-לאומי.
ענף מטה ומעבר חו"ל: כולל את כל המדורים העוסקים בתחום המעטפת וביניהם: משאבי אנוש, תקשוב, תקציבים ולוגיסטיקה לשם יצירת רציפות תפקודית בשגרה ובחירום. תחת הענף, פועל מדור מעבר חו"ל המטפל בהוצאת משימות צה"ל לחו"ל.
ענף שליטה ופרוטוקול: אחראי על תהליכי האינטגרציה בחטיבה ובמערך התבל על מנת לגבש תמונה שתאפשר שליטה והערכת מצב מבצעית, לרבות תוכנית העבודה החטיבתית והמטכ"לית לתבל. תחת הענף, פועל מדור פרוטוקול האחראי על על ארגון וביצוע ביקורים ומופעי קשרי חוץ מטכ"ליים בארץ וההנחיות המקצועיות לפרוטוקול צה"ל ואירוח זרים.
בית הספר לדיפלומטיה צבאית (בית הספר לדי"ץ): יחידת הכשרה מקצועית, מתוות דרך המעצבת את חיילי וקציני החטיבה, המערך והאגף. מוקד ידע מרכזי בתחום שיתוף הפעולה הצבאי הבין-לאומי וגורם משפיע על ידי מעורבות פעילה בעשייה המשותפת בשגרה ובחירום.
מערך תבל: גופי קשרי חוץ ייעודיים פועלים בזרוע היבשה, זרוע הים, זרוע האוויר והחלל, אגף כוח אדם, אגף המודיעין, פיקוד העורף, אגף המבצעים, אגף התקשוב והמכללות הצבאיות. גופי קשרי החוץ הללו כפופים מקצועית לחטיבה, המהווה סמכות מטכ"לית בתחום שיתופי הפעולה הבין-לאומיים. בנוסף, כולל המערך את פורום ראשי קשרי החוץ (פר"ק) - ועדת הניהוג של קשרי חוץ צה"ל.

שדה הקרב במאה ה-21 הוא גלובלי ומחייב שיתופי פעולה עמוקים עם המדינות השונות ברחבי העולם; ייעודנו הוא קידום יעדי צה״ל והאינטרסים הביטחוניים-לאומיים בעולמות האסטרטגיה, המבצעים ובניין הכוח, על ידי יצירה וניצול הזדמנויות במרחבים הצבאיים הבין-לאומיים.

— תא"ל עמית אדלר, רח"ט תבל

מבין הפעילויות בהן חטיבת הקש"ח לקחה חלק בשנים האחרונות:

התקיפה האיראנית על ישראל ב-14.4.2024 (מבצע 'מגן ברזל'): בעת התקיפה האווירית שהתרחשה בלילה שבין 13 ל-14 באפריל 2024 ובמסגרתה נורו 110-130 טילים בליסטיים, כ-185 כטב"מים ו-36 טילי שיוט, חטיבת תבל לקחה חלק משמעותי בקשרים מול שותפיה השונים, להבטחת ההגנה האווירית של מדינת ישראל. כוחות ההגנה של צה"ל והקואליציה הצבאית בהובלת ארצות הברית, יירטו 99 אחוז מהאיומים.

גבולות השלום: במקביל להשתלבות החטיבה בפעילות המבצעית של צה"ל בגבולות בעימות בצפון הארץ, במסגרת המב"ם (מערכה בין המלחמות) כגורם מאפשר ואף כמכפיל כוח מבצעי, פעלה החטיבה עם היחידות המרחביות והמטכ"ל בגבולות השלום (ירדן - הגבול הארוך ביותר של המדינה, ומצרים - המדינה הערבית הראשונה איתה חתמה ישראל על הסכם שלום). פעילות ענפה ומקצועית שהתמקדה בסוגיית אבטחת והגנת הגבול המשותף עם שתי המדינות, סיוע למאמצים לאומיים (ובייחוד במעברי הגבול בשיתוף פעולה הדוק עם רש"ת), ותיאום משימות מבצעיות (כדוגמת כיבוי אש עם יתר שחקני קהילת החוץ הלאומית הישראלית - אנשי ה-MIDDLE).
"אבן משתלבת": הקמת חומת בטון באזורים המועדים לתקיפה על הקו הכחול (בין ישראל ללבנון). היות שקיימים אזורי מחלוקת לאורך הקו, והוא מהווה מוקד עימות מול חזבאללה, אי הבנות עשויות להביא להידרדרות ואובדן חיי אדם. משום כך, מאמץ הקישור שמנהלת חטיבת הקש"ח תורם ליציבות ומאפשר את המשך העבודות. זאת על רקע מאמץ הסדרת אזורי המחלוקת בקו הכחול, במסגרת מפגש טרילטרלי (בעל שלושה צדדים) בין צה"ל (בראשות רח"ט הקש"ח), יוניפי"ל וצבא לבנון.
פתיחת מעבר קוניטרה: המעבר בין ישראל לסוריה נסגר בשנת 2015, בעקבות מלחמת האזרחים, וב-2018 נפתח מחדש ביוזמת חטיבת הקש"ח.
מבצע מגן צפוני: נטרול מנהרות טרור התקפיות של חזבאללה החוצות את הקו הכחול בין ישראל ללבנון. המבצע היווה הזדמנות לחשוף את נוכחותו של חזבאללה בדרום לבנון, ובכך הפרת החלטות או"ם, ולדרוש מכוח האו"ם יוניפי"ל לפעול נגד ארגון הטרור.
סיוע בגלי השריפות: בשנת 2016 ו-2019, בעקבות גלי שריפות שפרצו ברחבי הארץ, חטיבת הקש"ח תיאמה את סיוען של מדינות רבות – ששלחו מטוסי ומסוקי כיבוי.
השבת גופתו של רס"ל זכריה באומל: פרי מאמצי הנספח הצבאי של צה"ל ברוסיה, בסיוע חטיבת הקש"ח.

גוף הקש"ח הראשון שהוקם בצה"ל הוא יחידת הקישור לאו"ם (קשל"ם) ב-1948, על רקע הגעת כוח שמירת השלום הראשון של האו"ם לארץ. בעקבות הגעת נספחים צבאיים זרים באותה השנה, הוקמה יחידת ש.מ. 9 (שירות מודיעין 9) – האמונה על הקשר עם הנספחים הזרים בארץ ונספחי צה"ל בחו"ל.

לאחר מלחמת ששת הימים, הוקמה מחלקת קש"ח באמ"ן – האחראית על הנספחים, סיוע למדינות אסיה ואפריקה, וקשרי חוץ מודיעיניים. מחלקת קש"ח באמ"ן עסקה בשיתוף פעולה מטכ"לי ובשיתוף פעולה מודיעיני.

במסגרת הסכם השלום עם מצרים, הוקמה ועדה צבאית משותפת ישראלית-מצרית (1979). לאחר נסיגת צה"ל מסיני, אוחדה הוועדה על יחידת הקישור לאו"ם (קשל"ם), והוקמה יחידת הקישור לכוחות זרים (יקל"ז), בפיקוד תא"ל דב שיאון, תחת אג"ם (אגף המטה הכללי). היקל"ז עסקה בקישור לאו"ם ולמדינות שכנות, בעת מחלקת קש"ח עסקה בתחום שיתוף הפעולה הבין לאומי (נספחים, סיוע, מודיעין).

בשנת 1999 אוחדו מחלקת הקש"ח והיקל"ז, והוקמה מחלקת הקש"ח באמ"ץ (תא"ל דני ארדיטי). בשנת 2006 אוחדה המחלקה עם חטיבת התכנון האסטרטגי (תא"ל אודי דקל), וביוני 2014 הוקמה מחדש כחטיבה תחת אגף התכנון (תא"ל אבי פלד). בשנת 2018, הוקם רשמית מערך קשרי החוץ, סיכה מערכית הוענקה לכל המשרתים בו, והיחידה הפכה יחידת רישום עצמאית (תא"ל ארז דוד מייזל).

בשנים אלו עברה החטיבה אבולוציה ארגונית, מקצועית ומשמעותית של פעילות קשרי החוץ של צה"ל.

בפברואר 2023 הוחלט על שינוי השם מחטיבת הקש"ח לחטיבת תבל. השם תבל משקף שינוי בתפיסת פעילות הדיפלומטיה הצבאית ומקפל בתוכו את ההגדרה המעודכנת של החטיבה - החטיבה לשיתופי פעולה בין-לאומיים, למד משמעותו המילולית (עולם, גלובלי).

מידע נוסף שם, תקופת כהונה ...


שם	תקופת כהונה	ארגון החטיבה
דב שיאון	1979 - 1986	יקל"ז
אורן שחור	1986 - 1988
יקותיאל (קותי) מור	1988 - 1989
חיים יפרח	1989 - 1992
ברוך שפיגל	1992 - 1995
דודו צור	1995 - 1998
דני ארדיטי	1998 - 2002	חטיבת הקש"ח
אהוד דקל	2002 - 2004
ניצן נוריאל	2004 - 2006
אהוד דקל	2006 - 2007	החטיבה האסטרטגית
יוסי היימן	2007 - 2010
אסף אוריון	2010 - 2014
אבי פלד	2014 - 2016	חטיבת הקש"ח
ארז דוד מייזל	2016 - 2019	מערך הקש"ח
אפי דפרין	2019 - 2024	מערך הקש"ח
אפי דפרין	2019 - 2024	חטיבת תבל
עמית אדלר^[1]	2024 - מכהן	חטיבת תבל

סגירה

פרויקט חץ הדורות

ערך מורחב – חץ הדורות

בשנת 2019, יזם ראש חטיבת קש"ח תא"ל ארז דוד מייזל את פרויקט המורשת החטיבתי "חץ הדורות", שמטרתו לשקף את תרומת קשרי החוץ הצבאיים לקידום אינטרסים לאומיים ויעדי צה"ל באמצעות אירועי קשרי חוץ היסטוריים, המדגימים שותפות אזורית-בין לאומית. המיזם בוחן את היסטוריית הקש"ח הצבאי לאור רצף מקרי בוחן נבחרים המהווים צוהר אל העשייה הקש"חית לאורך השנים, מדגימים יכולות, התפתחות, ומבליטים אבני דרך ויוזמות מרכזיות. למיזם מספר מרכזי כובד: הראשון עוסק בשיתוף הפעולה הצבאי בין הבריטים למחתרות העבריות לפני קום המדינה, וההשפעה הבריטית העמוקה על צה"ל כצבא צעיר. שני מרכזי הכובד העיקריים של המיזם מצויים בשנות ה-70 ולאחר מכן בשנות ה-90 - הסכמי השלום עם מצרים וירדן. דגש אחרון יושם על פעילות החטיבה בימינו - הסובבת בין הזירה הצפונית, לקידום היחסים עם מדינות השלום (מצרים וירדן), הגדלת העומק האסטרטגי באגן הים התיכון ואירופה, וסיוע לבניין כוח בין-לאומי.

תחת פיקודו של תא"ל אורן שחור (1986–1988) נקבע סמל יחידת הקישור לכוחות זרים (יקל"ז): רקע צהוב, המזכיר את חולות מצרים, מסמל את הקשר המיוחד איתה; ענפי זית הם סמל השלום; במרכז, גלובוס ומנורה. בשנת 1999, ירשה את הסמל חטיבת הקש"ח.

בשנת 2018, הוענקה לכלל המשרתים במערך סיכה מערכית^[2]. בשנת 2021, הוענקה סיכה נוספת, סיכה אגפית, מכיוון שהחטיבה הוכפפה לאגף האסטרטגיה והמעגל השלישי.

בינואר 2023 שונה שמה של החטיבה מחטיבת קש"ח לחטיבת 'תבל' - החטיבה לשיתופי פעולה בין-לאומיים^[3]. בהתאם, שונה סמליל החטיבה: רקע כחול, המסמל את הזירה הבין-לאומית; שלושה חצים - מאמצי שיתוף הפעולה בשלושת המעגלים (המקומי, האזורי והבין-לאומי); החיצים מייצרים את מנורת שבעת הקנים - סמל המדינה; ענף הזית מסמל את הדיפלומטיה הצבאית; את הסמל מקיף שרוך הנספח המוזהב, חוד החנית של מאמצי הדיפלומטיה הצבאית ברחבי העולם. השרוך מגלם, במקביל, את הגבולות המדיניים ואת מאמץ הקישור המבצעי באופן המשלים את ספקטרום הפעולה הרחב של שיתוף הפעולה הבין־לאומי בצה"ל. הסמל מעוצב בסגנון חדשני, אך משמש גם סממנים היסטוריים המשכיים הלקוחים מסמל העבר - ובייחוד המנורה ומוטיב הצבע הצהוב. המסמל מבטא מיקוד, התמסדות וריכוז מאמץ, המשקפים את התפתחות המקצוע.