Remove ads
חורבת זנוח (או חירבת זנוע) היא אתר ארכאולוגי בשפלת יהודה המזוהה עם היישוב המקראי זנוח[2][3][4].
 | |
| קבר אֶ-שֵּׁיח' אֶל-מַדְ'כּוּר אַבּוּ פָאטִימָה | |
| שמות נוספים | חירבת זנוע |
|---|---|
| מידות | |
| שטח | 348.95 דונם[1] |
| גובה מעל פני הים | 350–410 מטר |
| היסטוריה | |
| תקופות |
התקופה הנאוליתית התקופה הכלקוליתית תקופת הברונזה הקדומה תקופת הברונזה המאוחרת תקופת הברזל ב' התקופה הפרסית התקופה ההלניסטית התקופה הרומית התקופה הביזנטית התקופה המוסלמית הקדומה התקופה הממלוכית |
| אתר ארכאולוגי | |
| חפירות | רשות העתיקות |
| מצב | הרוס |
| גישה לציבור | אין גישה מסודרת |
| מיקום | |
| מדינה |
 ישראל |
| מיקום | ממזרח לבית שמש |
| קואורדינטות | 31°43′07″N 35°00′02″E |
|
(למפת השפלה רגילה)   חורבת זנוח  | |
  | |
באתר שרידי חורבות, מערות מגורים, מערות קבורה, מתקנים חקלאיים חצובים בסלע בהם גתות, בודדות וספלולים, קולומבריום, כבשן סיד, בורות מים, ערמות סיקול, טרסות ושרידי דרכים עתיקות[5][6].
בספר יהושע מוזכרות שתי ערים בשם זנוח, אחת בשפלה: ”בַּשְּׁפֵלָה אֶשְׁתָּאוֹל וְצָרְעָה וְאַשְׁנָה וְזָנוֹחַ וְעֵין גַּנִּים”[7] והשנייה בהר חברון[8].
בתקופת שיבת ציון התיישבו בעיר עולי בבל אשר נענו לקריאתו של נחמיה, ולקחו חלק בבניין חומת ירושלים[9].
חז"ל ציינו כי מהתבואה המובחרת שגדלה ב"זנוחה" (בחלק מהגרסאות - "ינוחה"), היו מביאים בימי בית שני את מנחת העומר ואת שתי הלחם:
כל קרבנות הצבור והיחיד, באים מן הארץ ומחוצה לארץ...
וכולן אינן באים אלא מן המובחר.
ואיזהו מובחר? מכמס ומזוניחה, אלפא לסולת.
סביר ש"זנוחה" היא זנוח שבשפלה, שם התבואה צומחת בשפע ולא זנוח שבהר חברון שעל שפת המדבר[10].
העיר זוהתה באונומסטיקון של אוסביוס (תחילת המאה ה-4 לספירה) עם יישוב בן זמנו הנמצא בתחום בית גוברין[11].
חורבת זנוח מופיעה במפת הקרן לחקר ארץ ישראל שהוכנה על ידי הקרן לחקר ארץ ישראל בשנות ה-70 של המאה ה-19.
Remove ads
השטח הטבעי ופתוח משמש בתי גידול מגוונים עבור בעלי החיים כמו סדקים בסלעים, מערות ושיחים.
בעלי החיים החיים בחורבה[1]:
- זוחלים – נחושית עינונית ושלוון טלוא-ראש.
- עופות – חנקן אדום-ראש, יונת הבית, ירקון, מיינה מצויה (מין פולש), סבכי שחור-ראש, קאק, שחרור ותור צווארון.
- עטלפים – אשף מצוי.
בגבעה עליה נמצאת חורבת זנוח גדלה צמחיית חורש ובתה, בהם המינים המוגנים אזוב מצוי, כלנית מצויה, לבנה רפואי, מרווה משולשת, נורית אסיה ורקפת מצויה. גם המינים האנדמים עכנאי יהודה ולוענית גדולה והמין הנדיר דמומית השדה צומחים שם.
עצי אלון מצוי, חרוב וכליל החורש בודדים פזורים עליה.
הצמחייה בה כוללת גם אספסת מצויה, אספרג החורש, בוצין מפורץ, גדילן מצוי, גלונית מצויה, גרגרנית ערבית, גרניון רך, זערורית קטנת פרי, זקנן שעיר, חד-שפה מצוי, חרדל לבן, חרחבינה מכחילה, חרצית עטורה, טופח מצוי, טרשנית שרועה, כליינית מצויה, כלך מצוי, כרבולת מצויה, לחך אזמלני, לשון כלב כרתי, לשון פר סמורה, מקור חסידה גדול, מקור חסידה מצוי, מרגנית השדה, מרקולית מצויה, נזמית לופתת, ניסנית דו קרנית, סירה קוצנית, סרפד הכדורים, עוקץ עקרב ריחני, פרסיון גדול, צהרון מצוי, ציפורני-חתול מצויות, ציפורנית, ציפורנית דקיקה, צמרנית הסלעים, קחוון, קיסוסית קוצנית, שברק דביק, שום שעיר, שרביטן מצוי ותלתן תריסני[1].
Remove ads
אנציקלופדיה מקראית - אוצר הידיעות של המקרא ותקופתו, הוצאת מוסד ביאליק, כרך ב', עמ' 933–934.
- חורבת זנוח, באתר עמוד ענן
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
Remove ads