לשם עידוד העלייה מעניקה מדינת ישראל הקלות מס לעולים חדשים, ובתנאים מסוימים מוענקות הקלות מס גם לתושבים חוזרים.
מס הכנסה
נקודות זיכוי
על פי סעיף 35 לפקודת מס הכנסה, עולה חדש זכאי לנקודות זיכוי נוספות בשנים הראשונות לעלייתו:
- למי שעלה עד 31 בדצמבר 2021:
- 1/4 נקודת זיכוי שנתית לחודש – עבור 18 החודשים הראשונים לעלייה. סה"כ 4.5 נקודות זיכוי שנתיות בגין כל השנה וחצי.
- 1/6 נקודת זיכוי שנתית לחודש – עבור 12 החודשים שלאחריהם. סה"כ 2 נקודות זיכוי שנתיות בגין כל השנה.
- 1/12 נקודת זיכוי שנתית לחודש – עבור 12 החודשים שלאחריהם. סה"כ נקודת זיכוי שנתית אחת בגין כל השנה.
- למי שעלה החל מ-1 בינואר 2022:
- 1/12 נקודת זיכוי שנתית לחודש – עבור 12 החודשים הראשונים לעלייה. סה"כ 3 נקודת זיכוי שנתית אחת בגין כל השנה.
- 1/4 נקודת זיכוי שנתית לחודש – עבור 18 החודשים שלאחריהם. סה"כ 4.5 נקודות זיכוי שנתיות בגין כל השנה וחצי.
- 1/6 נקודת זיכוי שנתית לחודש – עבור 12 החודשים שלאחריהם. סה"כ 2 נקודות זיכוי שנתיות בגין כל השנה.
- 1/12 נקודת זיכוי שנתית לחודש – עבור 12 החודשים שלאחריהם. סה"כ נקודת זיכוי שנתית אחת בגין כל השנה.
הזכאות מתחילה עם קבלת תעודת עולה ונמשכת גם כאשר אין הכנסה. אך ניתן לנצל זכאות בחודשי אבטלה להפחתת המיסים באותה השנה בלבד.
ניתן להקפיא זכאות במקרה של גיוס לצה"ל, לימודים במוסד אקדמאי מוכר או עזיבת הארץ לתקופה של בין חצי שנה לשלוש שנים.
מי שעזב את ישראל כקטין וחזר אליה כעבור תקופה של חמש שנים לפחות זכאי לנקודות זיכוי אלה כאילו הוא עולה חדש.[1]
חוק מילצ'ן
ב-1 בינואר 2003 נכנס לתוקף תיקון מס' 132 לפקודת מס הכנסה,[2] שבמסגרתו תוקן סעיף 2 לפקודת מס הכנסה ונקבע בו שגם הכנסתו של תושב ישראל שהופקה או נצמחה מחוץ לישראל חייבת במס הכנסה בישראל. תוצאה של תיקון זה הייתה שמי שעלה לישראל או שב אליה וחזר להיות תושב בה מצא עצמו חייב במס הכנסה בישראל על הכנסות שהפיק בחו"ל (למשל מנכסים שהשאיר שם) ובחובת דיווח לרשות המסים בישראל (בנוסף לחובות אלה כלפי המדינה שבה הופקה ההכנסה, אך תוך מניעת כפל מס). כדי למנוע פגיעה זו נכללו בתיקון הקלות מס שונות, לזמן מוגבל, לעולה חדש ולתושב חוזר.
בשנת 2008, בעת כהונתם של אהוד אולמרט כראש הממשלה ורוני בר-און כשר האוצר אושר תיקון מס' 168 לפקודת מס הכנסה,[3] הפוטר עולה חדש ותושב חוזר ותיק (יחיד ששב והיה לתושב ישראל לאחר שהיה תושב חוץ במשך עשר שנים לפחות) ממס הכנסה בישראל על הכנסותיהם בחו"ל במשך 10 שנים מבואם לישראל,[4] ואף פוטר אותם מחובת דיווח על הכנסות אלה.[5] לשר האוצר ניתנה סמכות להאריך את הפטור ממס בעשר שנים נוספות, אך סמכות זו לא מומשה. עוד נקבע בתיקון זה שסכום המס על פנסיה שמקורה מחוץ לישראל שמקבל עולה חדש או תושב חוזר ותיק בשל עבודתו במדינת חוץ, לא יעלה על סכום המס שהיה משלם על אותה פנסיה במדינה שבה היא משולמת, אילו היה נשאר תושב אותה מדינה.[6] דברי ההסבר להצעת החוק ציינו: "מטרותיו העיקריות של החוק המוצע הן קליטת עליה, החזרת הון אנושי איכותי למדינת ישראל ועידוד משקיעים בעלי יכולת כלכלית גבוהה להיות לתושבי ישראל".[7]
בהצעת "חוק ההסדרים" לשנים 2013 ו-2014[8] נכללה הצעה לצמצם הקלות אלה, ובפרט לבטל את הפטור מחובת הדיווח, אך חלק זה בהצעה לא אושר.
בדו"ח מבקר המדינה מ-2013 נקבע שאומנם החוק מעודד תושבים חוזרים אך פותח פתח להלבנת הון. למרות רצון של משרד האוצר לשנות פטור זה, החוק לא שונה.[9]
אחד הנהנים הנודעים מתיקון זה הוא איש העסקים ארנון מילצ'ן, ועקב כך מכונה התיקון באמצעי התקשורת בשם "חוק מילצ'ן". בסיכום חקירת תיק 1000, שפרסמה משטרת ישראל בפברואר 2018, נכלל גם הסעיף הבא: על פי החשד, ראש הממשלה פעל לקדם את הארכת פטור ממס לתושב חוזר, מעל 10 שנים, הטבה שיש לה ערך כלכלי רב עבור מילצ'ן. על פי החשד, ראש הממשלה פנה בעניין לגורמי משרד האוצר, אולם אנשי האוצר בלמו את קידום הנושא בהסבר כי ההטבה כאמור איננה עולה בקנה אחד עם האינטרס הלאומי ושמירה על הקופה הציבורית.[10]
בעת הדיון בשנת 2008 בתיקון 168 תמכה רשות המיסים בתיקון, אך בדיון שנערך בשנת 2018 בוועדה לביקורת המדינה בהקלת מס זו אמר מנהל רשות המיסים, משה אשר: החוק הפך את ישראל למקלט מס מהטובים שיש בעולם, לא מצאנו דבר כזה בכל העולם. אין לנו מידע כמה החוק הזה עולה לנו בגלל חובת הדיווח. אנחנו חולקים מידע עם מדינות אחרות, במסגרת המאבק בהון השחור. החוק הזה לא מאפשר לנו להחליף מידע. ב-OECD דורשים מאיתנו לתקן את זה. החוק הזה מעודד אנשים עשירים לרדת מישראל לעשר שנים, ואז להשאיר את הכסף שלהם בחו"ל ולא בארץ. זה מעורר מוטיבציה הפוכה. בעיניי לא ראוי שיש קבוצה מיוחסת שמקבלת פטור בלי גבולות לתקופה מאוד ארוכה ולא צריכה לדווח על כלום.[11]
מכס ומס קנייה
עולה חדש, קטין חוזר, אזרח עולה ומי שהפך לתושב קבע בישראל זכאים לפטור מתשלום מיסים, או תשלום מיסים מופחתים, בעת יבוא לשימושם של חפצים אישיים, חפצי-בית, כלי עבודה ומכונית.[12]
ביטוח לאומי וביטוח בריאות
עולה חדש זכאי לביטוח בריאות ממלכתי מיד עם קבלתה של תעודת עולה בהגעתם לנמל התעופה בישראל.[13]
תושב חוזר נדרש לקבל הכרה של המוסד לביטוח לאומי בהיותו תושב חוזר, ובמשך תקופת המתנה של חודשיים עד ששת חודשים הראשונים לחזרתו לישראל עליו לשלם דמי ביטוח לאומי וביטוח בריאות בלי שיהיה זכאי לשירותים הרפואיים מכוח חוק ביטוח בריאות ממלכתי.[14] התושב החוזר יכול לפדות תקופת המתנה זו בתשלום בסך 11,460 ש"ח (בשנת 2018).[15]
קישורים חיצוניים
- הקלות במס הכנסה לעולים ותושבים חוזרים, באתר רשות המסים בישראל
- מדריך לעולה, באתר משרד העלייה והקליטה
אפרת נוימן, "חוק מילצ'ן": מי חזר לישראל בעקבותיו, ומה משגע את רשות המסים, באתר TheMarker, 14 בפברואר 2018- יוסף מ' אדרעי, סיפור מטריד על פטור ממסים, באתר הארץ, 11 בנובמבר 2018
- אפרת נוימן, באנו, ניצלנו, עזבנו: כך הפכה ישראל למקלט מס לעשירים - בזכות חוק מילצ'ן, באתר TheMarker, 3 בדצמבר 2019
- איתן אבריאל, כך סידרו הפוליטיקאים מתנה של כחצי מיליארד דולר לארנון מילצ'ן, באתר הארץ, 17 ביולי 2022
הערות שוליים
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
