Loading AI tools
כינוי שטבע שר האוצר סילבן שלום, למדיניות הכלכלית של משרדו לאחר מבצע חומת מגן מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חומת מגן כלכלית הוא כינוי שטבע שר האוצר בממשלת שרון הראשונה, סילבן שלום, למדיניות הכלכלית של משרד האוצר, זמן קצר לאחר מבצע חומת מגן[1]. בהגשמת התוכנית עסק השר שלום עצמו בשנת 2002, והמשיך בה מחליפו בתפקיד בממשלת שרון השנייה, בנימין נתניהו, בשנים 2003–2005.
| יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. | |
התוכנית הגיעה בתגובה למיתון הכלכלי בישראל לאחר ההאטה בכלכלה העולמית בשנת 2001, משבר התעשיות הטכנולוגיה והחמרה במצב הביטחוני ב-2002 כתוצאה מהאינתיפאדה השנייה. התוכנית עזרה בהפחתת הגרעון הציבורי ועזרה בקבלת חלק מהערבויות שממשלת ישראל ביקשה מארצות הברית לצורך יציאה מהמיתון. היא אוששה את הפעילות העסקית במשק, הקטינה את המעורבות הממשלתית, כך שכלל הפרמטרים הראו התאוששות כלכלית רחבה בהם חידוש הצמיחה, צמצום האבטלה, החזרת השקעות-חוץ בישראל ורמת אינפלציה כמעט אפסית.
למימוש התוכנית שימשו שלושה חוקי הסדרים, שלוו בצעדי חקיקה נוספים. ראשית מימושה של התוכנית בחוק תוכנית החירום הכלכלית[2], שאושר בכנסת ביוני 2002, והמשכה בחוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2003), התשס"ג-2002[3] ובחוק התוכנית להבראת כלכלת ישראל[4].
בעקבות המלצותיה של "ועדת רבינוביץ'", נחקק תיקון מס' 132 לפקודת מס הכנסה[5], שמרכיביו העיקריים:
התוכנית הצטיירה כמדיניות כלכלית אנטי-חברתית הפוגעת בשכבות חלשות ומגדילה את אי-השוויון במשק ובמהלכה הייתה עליה חדה במדדי העוני היחסי והפערים החברתיים הורחבו. כמו כן רווחות האשמות שנתניהו "מכר בזול" נכסי ציבור לאילי הון, ובכך למעשה העשיר משפחות בודדות על חשבון כלל אזרחי ישראל. חלק מהמתנגדים לתוכנית מכנים את המדיניות "גזרות ביבי". בעיתונות החרדית כונתה התוכנית "גזרות תשס"ג"[8].
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
