חולות סמר
מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חולות סָמָר הם שטח המכוסה בחולות נודדים הנמצא מדרום למלחת יטבתה שבערבה, כ-2 ק"מ צפונית-מזרחית לקיבוץ אליפז. הדיונות הן האחרונות שנותרו בדרום הערבה והן ייחודיות במגוון הביולוגי והצומח הנדיר שבמקום. במשך השנים השטח עבר כרייה מסיבית והסבה לגידולים חקלאיים; בעשור האחרון מתנהל מאבק מתמשך למניעת חציבת חול בשטח הנותר.
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג | שטח חולות נודדים |
| מיקום | |
| מדינה |
 ישראל |
| קואורדינטות | 29°48′N 35°02′E |
|
(למפת דרום הנגב רגילה)   חולות סמר | |
  | |
מקור החול בחולות סמר כנראה מאזור תמנע, והוא נוצר ככל הנראה מבליה של אבני חול נוּבּיות שנסחפו על ידי נחל נחושתן. החולות עשויים גרגירי קוורץ בעלי חללי אוויר גדולים המאפשרים לכידה של מי גשמים ולחות ומכאן ייחודיותו של המקום במגוון הגדול של הצומח והחי. באזור נתגלו מספר מינים נדירים ואנדמים, ביניהם מין העכביש הגדול ביותר שהתגלה במזרח התיכון, מברישימון הערבה (Cerbalus aravaensis), גרביל דרומי וישימונית תמנע – כולם בסכנת הכחדה. בעבר השתרעו החולות על כ-15 קמ"ר היום בעקבות כרייה והסבה לגידולים חקלאיים נותרו 2.3 קמ"ר בלבד. גוש חולות גדול נוסף, ימת החול של גרופית, נמצא מצפון למלחת יטבתה, אך הוא נמצא כמעט כולו בתחומה של ירדן והמגוון הביולוגי בו שונה.
הצמח השולט בשמורה הוא עציון פרסי.
המאבק על החולות החל בשנת 1998 כשכמה תושבים מקיבוץ סמר קשרו את עצמם לכלים כבדים שעסקו בגנבת חול מחוץ לשטח החוקי שהוקצה למטרה זאת באזור. הבעיה בגנבת החול היא שהיא מסירה את החלק העליון של הדיונה המכילה את שכבת החיים הכוללת בעלי חיים וצמחים המקיימים מערכת אקולוגית.
במהלך שנות ה-90 הכינו רשויות התכנון תוכנית לכריית חול ממספר אזורים בחולות סמר, לצורך חומרי בנייה לעיר אילת. התוכנית נתקבלה בשנת 1997 ואושרה סופית בינואר 1999. על פי התוכנית הותר לכרות חול מאזור חולות סמר במשך שבע שנים.[1] במהלך שבע השנים, נעשתה כרייה של חול בחלק מהמגרשים שהוגדרו בתוכנית. לקראת תום תחולת התוכנית הופקדה תוכנית נוספת שאושרה בינואר 2007, והסדירה כרייה לשבע שנים נוספות. במאי 2008 פרסם מינהל מקרקעי ישראל מכרז לכריית חול על פי התוכנית. בשלב זה פנתה אגודת אדם טבע ודין לבית המשפט בבקשה לעצור את הכרייה, אולם הבקשה נדחתה בגלל שיהוי.[2] ערעור על ההחלטה נדחה בינואר 2011.[3] ביוני 2011 בעקבות מחאה משותפת של תושבי האזור בהובלת עמותת סבב"ע -סביבה בריאה בערבה נדחו עבודות הכריה שתוכננו.[4]לקראת סוף שנת 2011 הצטרפה רשות הטבע והגנים למאבק נגד הכרייה בחולות סמר.[5] בצפון החולות אושרה כבר שנים קודם לכן שמורת טבע[6] בשטח של כ-1,275 דונם. לפי הצהרת דובר מינהל מקרקעי ישראל בסוף דצמבר 2011, יתווספו לשמורה עוד 200 דונם, אך שאר השטח יעבור כרייה.[7] בתחילת ינואר 2012 נעשתה חבלה בציוד כרייה באזור סמר ועלה חשד שהדבר נעשה על ידי פעילי סביבה שהתנגדו לכרייה.[8]
במאי 2015 הושגה הסכמה של מינהל מקרקעי ישראל להפסקת הכרייה בחולות סמר לאחר שהושגה הסכמה בין רשות הטבע והגנים לבין הקבלן,[9] ומשנמצא שכמות הכרייה באזור קטנה ואינה נצרכת כדי לספק חומר גלם לבנייה באזור.[10][11] בשנת 2017 נעשו מהלכים להוספת 643 דונם שקודם יועדו לכרייה לשמורת הטבע.[12] ההכרזה הותנתה בכך שבעתיד לא תהיה התנגדות לפיתוח החקלאות באזורים הסמוכים לשמורה. כן הבהירה מערכת הביטחון כי תיתכן הקמת מכשול גבול בשמורה.[13]
- בילי פרנקל ותומר פרת, הירוקים: אין פיקוח על כמות החול שיוצאת מסמר, באתר ynet, 29 בדצמבר 2011
- כתבה חינוכית לילדים בגלים על חולות הסמר
- ד"ר בני שלמון, חולות סמר - תכונות בית הגידול החולי, באתר מדרשת שדה בוקר
- אלכס דורון, עכביש ענק התגלה בישראל, באתר nrg, 13 בינואר 2010
- יניב גולן, שעון החול בסמר(הקישור אינו פעיל) באתר התנועה הירוקה, 5 במאי 2011
- עומר כרמון, מינהל מקרקעי ישראל עצר את הרס חולות סמר, ערב ערב באילת 2500, 02/06/2011.
- עומר כרמון, מינהל מקרקעי ישראל מנע הכרזת שמורת טבע בחולות סמר, ערב ערב באילת 2474, 02/12/2010.
- שמורת חולות סמר - באתר "טבע ונופים בישראל".
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
