Loading AI tools
ז'אק מורי קַתמוֹר (4 בספטמבר 1938 – 6 בספטמבר 2001) היה צייר, אמן, במאי קולנוע ואיש בוהמה ישראלי.
 | |
| לידה |
4 בספטמבר 1938.svg){kind=small} קהיר, מצרים  |
|---|---|
| פטירה |
6 בספטמבר 2001 (בגיל 63) המרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי, ישראל |
| מקום קבורה |
בית העלמין ירקון |
| מקום לימודים |
בית הספר הלאומי הגבוה לאמנויות היפות |
| תחום יצירה |
ציור |
| בן או בת זוג |
הלית ישורון (?–1969) |
  | |
נולד בשם ז'אק מורי למשפחה יהודית אמידה בקהיר. אביו היה בעליו של בית חרושת לאריחים. קתמור הושפע מן התרבות האירופאית וידע רק מעט ערבית, כרבים מיהודי מצרים. ב-1958, בגיל 20, נסע ללמוד אמנות באקול דה בוזאר בפריז ובמספר מוסדות בשווייץ. באותה תקופה צייר, צפה בסרטים וקרא הרבה ספרי פילוסופיה ושירה. ב-1960 עלה לישראל,[1] ולאחר שסיים אולפן התגייס לצה"ל ושירת בחיל התותחנים. לאחר סיום שירותו שכר חדר בתל אביב עם חברו יגאל בורשטיין, פקד את בתי הקפה ונטמע בבוהמה התל אביבית. הוא ליכד סביבו קבוצה של אמנים, יוצרים ואנשי רוח אשר נקראה "העין השלישית". דירתו בדיזנגוף 40 הייתה שוקקת חיים ותפסה חלק מרכזי בחיי התרבות של תל אביב של אותן שנים. הוא נשא לאישה את הלית ישורון, בתו של המשורר אבות ישורון.
במלחמת ששת הימים שירת במילואים יחד עם הצלם אמנון סלומון. לאחר המלחמה החלו השניים במשך כשנתיים בצילום אשתו של קתמור. בעקבות עצתו של אורי זהר, שראה את החומר המצולם, החליטו ליצור סרט קולנוע באורך מלא. במהלך העבודה על הסרט פגש את הדוגמנית אן טוכמאייר, שהייתה מוכרת באותה תקופה כנערת זוהר והופיעה על שערם של מגזינים, ביניהם העולם הזה.[2] קתמור החליט להוסיף את טוכמאייר לצוות השחקנים בסרטו. המפיק אברהם דשא פשנל, מימן את הסרט (לא לפני ששינה את שמו, שהיה "למות לאט", בתקווה שימשוך צופים רבים יותר לאולמות)[3]. "מקרה אישה" יצא אל האקרנים ב-1969 ונבחר לייצג את ישראל בפסטיבל ונציה באותה השנה. הסרט - ניסיון נועז וחדשני לשעתו - נחל כישלון מסחרי ולמעשה סתם את הגולל על סיכוייו של קתמור להמשיך בקריירת בימוי סרטים, חרף השתתפות הסרט בפסטיבל הסרטים של ונציה.[4]
בתום הצילומים - התגרש קתמור מהלית ישורון ונשא את טוכמאייר לאישה. טוכמאייר היגרה מישראל לארצות הברית וקתמור יצא גם הוא לחו"ל. השניים הגיעו לאמסטרדם ב-1975, שכרו לעצמם בית-סירה וניסו להחיות בו את הקומונה התל אביבית. קתמור חידש את הקשר עם הצלם אמנון סלומון ובקיץ 1976 צילמו ותיעדו במשך חודש ימים את פסטיבל ה"שוטים" השנתי (הופעות וסדנאות של קבוצות ליצנים מרחבי העולם), שנערך באמסטרדם באותה עת. ב-1977 ביצעו השניים סדרת צילומים נוספת של כ-40 שעות. קתמור סיים את העריכה, והסרט "השוטה" הופץ להקרנה. לאחר מכן התמכרו בני הזוג לסמים, ביניהם קוקאין וקוק פרסי.
קתמור וטוכמאייר חזרו ב-1991 לישראל לתוכנית גמילה אינטנסיבית מסמים. בריאותו של קתמור החלה להתדרדר בקיץ 2001 והוא נפטר כתוצאה מנזקי אלכוהוליזם מתמשכים, כמה חודשים אחר כך. אלמנתו, אן, נפטרה בסוף מאי 2004 באמסטרדם, במהלך חופשה.
ב-2012 הוצגה תערוכת "למות לאט, ז'אק מורי קתמור והעין השלישית" - פרי יצירתו של האמן אוֹרי דרומר, במוזיאון נחום גוטמן בתל אביב.
קבוצת העין השלישית הייתה תנועת אוונגרד שפעלה בישראל החל מסוף שנות השישים ועד למלחמת יום כיפור בשנת 1973. הקבוצה ניסתה ליצור בישראל גרסה מקומית לסצנת "ילדי הפרחים" בארצות הברית. שיתופי פעולה אמנותיים רבים נרקמו בין חברי הקבוצה. בין הפרויקטים היו הופעות מיצג פרובוקטיביות שכללו עירום והתייחסות לסמים מרחיבי התודעה, שהיו חלק מחיי הקבוצה. אחד הפרויקטים השאפתניים ביותר היה הסרט האוונגרדי "מקרה אישה" אותו ביים קתמור ובו כיכבה אשתו דאז, הלית ישורון, וכן אן טוכמאייר. כמו כן הוציאה הקבוצה עיתון מחתרתי בשם "סטריפ".
בין חברי הקבוצה היו הלית ישורון, השחקנית יעל אביב, צלם הקולנוע אמנון סלומון, אן טוכמאייר, האמנית דפנה ערוד, האמן ומבקר המוזיקה מיכאל רורברגר, האמן מישל אופטובסקי, הצייר איקא ישראלי, הבמאי דוד גרינברג ועוד.
- 1969 - מקרה אישה, 83 דקות
- 1970 - פופ (סרט טלוויזיה)
- 1971 - סדרת טלוויזיה על אמנות:
- "הפרח והאבן"
- "מוונוס עד מרילין מונרו"
- "אדם, פסל, סביבה"
- "תקשורת היא קשר"
- 1971 - מסע, 11 דקות (על יוסל ברגנר)
- 1972 - "פופ סטאר" (סרט טלוויזיה)
- 1973 - אגם - "אור וצורה", 17 דקות (על יעקב אגם)
- 1973 - הבור, 13 דקות
- 1974 - סימן/האות, 21 דקות (על מיכאיל גרובמן)
- 1976 - השוטה, 80 דקות
ז'אק קתמור, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
ז'אק קתמור, באתר AllMovie (באנגלית)
- רחל אנגל, ז'אק מורי - למה מציגים רישומים, מעריב, 23 באוגוסט 1963
- ז. מורי-קתמור בגלריה לאמנות כ"ץ, חרות, 22 באפריל 1965
- ז'אן סלאביק, הערב עם: ז'אק מורי-קתמור, מעריב, 30 באוקטובר 1969 (ראיון)
- אורי קיסרי, מקרה גבר, מעריב, טורים 2–3, 12 בדצמבר 1969
- תהל פרוש, עכבר העיר אונליין, מקרה גבר, באתר הארץ, 17 באוגוסט 2009
- נירית אנדרמן, מקרה איש: עשר שנים למותו של ז'אק קתמור, באתר הארץ, 30 בדצמבר 2011
ערן סבאג, "חיים של אחרים" על ז'אק קתמור, 29 בינואר 2012- נירית רכבי, לדעת אישה(הקישור אינו פעיל), באתר זאתי, 30 בינואר 2012
- גליה יהב, להציג את הילד הרע של האמנות הישראלית, באתר הארץ, 13 בפברואר 2012
- חגית גרוסמן, הוזה אל האינסוף, מקור ראשון, מוסף "שבת"
על מקרה אישה:
- ר. עזריה, אמנות – ליחידי-סגולה בלבד?, מעריב, 26 בנובמבר 1969
- יורם קניוק, על הסרט "מקרה אשה", דבר, 5 בדצמבר 1969, המשך
- אריה קרישק, מקרה סרט, מעריב,1969.
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
