זָנוֹחַ הוא מושב הסמוך לבית שמש, המשתייך למועצה האזורית מטה יהודה.
מדינה | ישראל |
מחוז | ירושלים |
מועצה אזורית | מטה יהודה |
גובה ממוצע[1] | 291 מטר |
תאריך ייסוד | 1950 |
תנועה מיישבת | פועלי אגודת ישראל |
סוג יישוב | מושב |
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2023[1] | |
- אוכלוסייה | 515 תושבים |
- מתוכם, תושבי ישראל | 511 תושבי ישראל |
מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[2] |
5 מתוך 10 |
המושב הוקם בשנת 1950 על ידי עולים ממנאכ'ה שבתימן, ובמהלך השנים עזבו רוב המייסדים, ובמקומם באו עולים מצפון אפריקה. בתחילה נקרא המושב דֵירַבַּן ג'[3], על שם הכפר הערבי דיר אבאן, שחורבותיו סמוכות למושב.
בעבר המושב עסק בחקלאות, ובגידול עופות, פרות וכדומה אבל בתחילת שנות ה-90 נקנו חלק מן האדמות החקלאיות המערביות של המושב, ועליהן נבנתה השכונה קריית הרמ"א - ברמת בית שמש ב'.
ב־9 בספטמבר 1996 נחטף ונרצח חייל סיירת הנח"ל שרון אדרי, בן המושב. במושב הוקם גן ציבורי לזכרו, ומדי שנה נערך מסע אופניים לזכרו.
במושב פועלת מבשלת מוסקו.
שמו של המושב ניתן לו על שמה של העיר המקראית זָנוֹחַ שבשפלת יהודה (להבדיל מ"זנוח" נוספת בהר חברון), הנזכרת בספר יהושע: ”בַּשְּׁפֵלָה אֶשְׁתָּאוֹל וְצָרְעָה וְאַשְׁנָה וְזָנוֹחַ וְעֵין גַּנִּים”[4], וכן בספר דברי הימים[5].
בתקופת שיבת ציון התיישבו בעיר עולי בבל אשר נענו לקריאתו של נחמיה, ולקחו חלק בבניין חומת ירושלים[6].
חז"ל ציינו כי מהתבואה שגדלה ב"זנוחה" (בחלק מהגרסאות - "ינוחה"), היו מביאים בימי בית שני את מנחת העומר ואת שתי הלחם[7].
העיר זוהתה באונומסטיקון של אוסביוס (תחילת המאה ה-4 לספירה) עם יישוב בן זמנו הנמצא בתחום בית גוברין[8].
בסמוך למושב נמצא האתר הארכאולוגי "ח'רבת זאנוע", הנזכר עוד במפת הקרן הבריטית לחקר ארץ ישראל, ואשר לפי הסברה משמר את שמה של העיר הקדומה, ובו נמצאו שרידים החל מהתקופה הישראלית[9].
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.