Remove ads
וריאנט "דלתא" (Δ) של נגיף הקורונה, הידוע גם כמוטציה B.1.617.2 או הווריאנט ההודי, הוא מוטציה (וריאנט) של SARS-CoV-2, שנוצר במהלך מגפת הקורונה בהודו ואותר ב-5 באוקטובר 2020.[1] הווריאנט נודע לציבור הרחב במרץ 2021 לאחר שבהודו פורסם שהווריאנט אותר ברבות מהמדינות והטריטוריות של הודו.[2] עד יוני 2021, הוא כבר אותר ב-60 מדינות.[3]
מעל 10,000 מקרי הדבקה מאומתים
5,000–9,999 מקרי הדבקה מאומתים
1,000–4,999 מקרי הדבקה מאומתים
100–999 מקרי הדבקה מאומתים
10–99 מקרי הדבקה מאומתים
1–9 מקרי הדבקה מאומתים
לא דווח על מקרי הדבקה
מדובר בווריאנט בעל מוטציה כפולה, כאשר שתי המוטציות נמצאו בנגיפי קורונה שהתגלו קודם לכן. אולם, במקרה של וריאנט דלתא, לראשונה הן נמצאו יחד בנגיף אחד. שתי המוטציות מופיעות בחלבון המעטפת של הנגיף, המסייע לו להיצמד לתא הנדבק.[4][5] לפי הבריטים, וריאנט דלתא מדבק ב-40% יותר מווריאנט "אלפא" ("הווריאנט הבריטי"), שהוא כשלעצמו מדבק הרבה יותר מהווירוס המקורי שיצא מסין.[6][7] ביוני 2021, נמסר מארגון הבריאות העולמי (WHO), שוריאנט דלתא החליף את וריאנט אלפא בתור הווריאנט הדומיננטי ביותר ברחבי העולם.[8] בבריטניה (בה העלייה במקרי ההדבקה נראתה בעיקר בקרב צעירים ולא מחוסנים), נטען שהתסמינים של נדבקי הקורונה היו שונים בחלקם. שיעול הפך לפחות שכיח, ואובדן חוש ריח וטעם כבר לא הופיע ברשימת 10 הסימפטומים הנפוצים. התסמינים הבולטים היו כאב ראש, כאב גרון, נזלת וחום.[9] דיווח אחר הזכיר חום עם או בלי הופעת שיעול יבש וקוצר נשימה.[10]
Remove ads
בגנום הווריאנט B.1.617.2 קיימות 29 מוטציות, 8 מהן בחלבון ספייק (אנ') שבמעטפת הליפידית: T19R, del157/158, L452R, T478K, D614G, P681R, D950N, E156G. עקב מוטציות נוספות שהתגלו בגנום הווריאנט, נוצרו יותר מ-100 תתי-וריאנטים השייכים לשושלת הווריאנט "דלתא".[11]
הווריאנט חולק מוטציות רבות עם וריאנטים אחרים. כל הווריאנטים שזוהו מכילים את מוטציה D614G, המכונה לפעמים "דאג". מדענים חושבים ש"דאג" מגביר את צפיפות חלבון הספייק על פני חלקיקים ויראליים ומקל על כניסת הווירוס לתאים. מוטציה P681R, הדומה מאוד למוטציה בווריאנט האלפא שנראית כמייצרת עומסים ויראליים גבוהים יותר בחולים. לאנשים הנגועים בווריאנט ההודי יש פי 1,000 יותר וירוסים בדרכי הנשימה, מה שגורם להם להפיץ את הווירוס כאשר הם מתעטשים, משתעלים או מדברים. מוטציה L452R, שנמצאת גם בוריאנט קפא (אנ') ובוריאנט אפסילון (אנ'), משפיעה גם על תחום מחייב הקולטנים, פועלת למניעת נוגדנים מנטרול הווירוס. המוטציה D950N שונה ממוטציות אחרות, מכיוון שהיא ממוקמת מחוץ לתחום מחייב הקולטנים אך נמצאת בגנום הווריאנט. מוטציה זו יכולה להשפיע על סוגי התאים שהווירוס מדביק, ועלולה לאפשר לו לפגוע באיברים וברקמות שונות. מוטציות באזור זה קשורות גם לעומסים ויראליים גבוהים יותר.[12]
Remove ads
במדינות אחרות מאשר הודו, המקרים הראשונים של הווריאנט התגלו בסוף פברואר 2021, כולל בריטניה ב-22 בפברואר, ארצות הברית ב-23 בפברואר וסינגפור ב-26 בפברואר. מדענים בריטיים מסוכנות בריאות הציבור (אנ') (PHE) של אנגליה, תייגו מחדש את וריאנט B.1.617.2 ב-7 במאי 2021 כ"וריאנט מדאיג (אנ')" (VOC) (VOC-21APR-02), לאחר שסימנו ראיות במאי 2021 כי הזן מתפשט במהירות רבה יותר מהנגיף המקורי. סיבה נוספת הייתה שהם זיהו 48 אשכולות של B.1.617.2, שחלקם גילו מידה רבה של העברה בקהילה. כאשר מספר המקרים לגבי וריאנט הדלתא עלה במהירות, מדענים בריטים ראו כי הדלתא עקפה את וריאנט האלפא בתור הווריאנט הדומיננטי של SARS-CoV-2 בבריטניה בתחילת יוני 2021. חוקרים מבריאות הציבור מצאו מאוחר יותר, שמעל 90% מהמקרים החדשים בבריטניה בתחילת יוני 2021 היו עקב וריאנט הדלתא; הם גם ציטטו עדויות לכך שהדלתא קשורה לסיכון מוגבר של 60% להעברת תחלואה במשק הבית בהשוואה לאלפא.
המקרה המאושר הראשון של וריאנט דלתא בקנדה, זוהה בקוויבק ב-21 באפריל 2021, ובהמשך באותו יום זוהו 39 מקרים של הווריאנט בקולומביה הבריטית. אלברטה דיווחה על מקרה אחד של הווריאנט ב-22 באפריל 2021. נובה סקושה דיווחה על שני מקרי דלתא ביוני 2021.
פיג'י אישרה גם את המקרה הראשון של וריאנט דלתא ב-19 באפריל 2021 בלוטוקה, ומאז טיפס מספר המקרים ל-42 והמשיך לעלות. הווריאנט זוהה כמפזר-על והוביל לסגר של חמש ערים (לוטוקה, נאדי (אנ'), סובה, לאמי (אנ') ונאוסורי (אנ')), אזור המהווה כמעט שני שלישים מאוכלוסיית המדינה.
ב-29 באפריל 2021, דיווחו גורמי בריאות ממשרד הרווחה והבריאות (אנ') (STM) בפינלנד והמכון הפיני לבריאות ורווחה (אנ') (THL) כי וריאנט דלתא זוהה בשלוש דגימות החל ממרץ 2021.
הפיליפינים אישרו את שני המקרים הראשונים של הווריאנט ב-11 במאי 2021, למרות איסור הנסיעות המוטל על המדינה ממדינות בתת-היבשת ההודית (למעט בהוטן והמלדיביים). לשני המטופלים אין היסטוריה של נסיעות מהודו במשך 14 הימים הקודמים, אלא עומאן ואיחוד האמירויות הערביות.
מקדוניה הצפונית אישרה את המקרה הראשון של הווריאנט ב-7 ביוני 2021 לאחר שאדם שהחלים מהנגיף בעיראק הועבר למקדוניה.
זיהוי B.1.617 נפגע במדינות מסוימות בשל היעדר ערכות מיוחדות לבדיקתו ומעבדות שיכולות לבצע את הבדיקה הגנטית. לדוגמה, החל מה-18 במאי פקיסטן לא דיווחה על מקרים כלשהם, אך הרשויות ציינו כי 15% מדגימות COVID-19 במדינה היו מ"וריאנט לא ידוע"; הם לא יכלו לומר אם זה B.1.617 מכיוון שהם לא הצליחו לבדוק זאת. מדינות אחרות דיווחו על נוסעים שהגיעו מפקיסטן שנדבקו בזן B.1.617.
ביוני 2021 המדען וינוד סקאריה (אנ') מהמכון לגנומיקה וביולוגיה אינטגרטיבית (אנ') (CSIR-IGIB) בהודו הדגיש את קיומו של וריאנט B.1.617.2.1, המכונה גם AY.1 או Delta plus, שיש לה מוטציה נוספת של K417N בהשוואה לווריאנט הדלתא. זן B.1.617.2.1 התגלה באירופה במרץ 2021 ומאז התגלה באסיה, באמריקה ובמזרח התיכון. הוא הביא לעלייה בהדבקה גם ברוסיה ובמדינות רבות נוספות.
Remove ads
המועצה ההודית למחקר רפואי (אנ') (ICMR) מצאה כי מקבלי החיסון קובקסין של חברת בהראט ביוטק (אנ') (BBIL) הצליחו לנטרל את VUI B.1.617 אם כי עם יעילות נמוכה יותר. אנוראג אגרוואל (אנ'), מנהל המכון לגנומיקה וביולוגיה אינטגרטיבית (CSIR-IGIB), אמר כי המחקר על יעילות החיסונים הקיימים נגד ווריאנט B.1.617 מצביע על כך, שלאחר קבלת החיסון התסמינים קלים יותר.
אנתוני פאוצ'י, היועץ הרפואי הראשי של נשיא ארצות הברית (אנ'), הביע גם הוא את אמונו בנוגע לתוצאות הראשוניות. בראיון שנערך ב-28 באפריל 2021, אמר: "זה משהו שלגביו אנחנו עדיין צוברים נתונים מדי יום. אך הנתונים העדכניים ביותר בדקו את מידת ההחלמה של מקרי COVID-19 ואנשים שקיבלו את החיסון המשמש בהודו, המכונה קובקסין. נמצא כי הוא מנטרל את 617 הגרסאות".
ארגון הבריאות העולמי (WHO) הודיע, כי החיסונים הנוכחיים ימשיכו להיות יעילים כנגד זן דלתא. בעדכון מחודש מאי 2021, הם אמרו כי ייתכן שישנן עדויות ל"נטרול מופחת". מחקר שנערך על ידי גוף בריאות הציבור באנגליה, מצא כי הן חיסון פייזר-ביונטק והן גם חיסון אסטרהזניקה-אוקספורד מספקים הגנה של 33% מפני מחלות סימפטומטיות הנגרמות על ידי זן הדלתא לאחר מתן המנה הראשונה. שבועיים לאחר מתן המנה השנייה נמצא כי חיסון פייזר-ביונטק היה יעיל ב-88% בהפסקת מחלה סימפטומטית מזן הדלתא ואילו חיסון אסטרהזניקה-אוקספורד היה יעיל ב-60% בהפסקת מחלה כנ"ל.
קבוצת חוקרים ממכון פרנסיס קריק (אנ'), שפרסמה את מחקרה בכתב עת הרפואי The Lancet הראתה, כי לבני אדם המחוסנים במלואם בחיסון פייזר יש רמות נמוכות פי חמישה של נוגדנים מנטרלים כנגד גרסת הדלתא בהשוואה לנוגדנים כנגד הנגיף המקורי, המעיד על ירידה מסוימת ביעילותו. בחודשים יוני ויולי 2021 גורמים לבריאות הציבור במספר מדינות ביצעו הערכות ומחקרים לפיהם, לאחר מתן שתי זריקות, חיסון פייזר-ביונטק וחיסון אסטרהזניקה-אוקספורד יעילים בכ-92%–96% במניעת אשפוז עקב זן הדלתא, אם כי יעילים פחות במניעת ההדבקה עצמה, כששיעור המניעה הוערך באופן שונה על ידי גורמים שונים, החל מהערכת משרד הבריאות שעומדת על מניעה של 64%, ועד להערכות גבוהות משמעותית ממדינות אחרות. סיבה אפשרית לפערים במדידות בין המדינות השונות היא שהחיסון מאבד מיעילותו לאורך זמן ומועדי החיסון שונים בין המדינות.[14] בדיקות מאוחרות יותר חיזקו את החשיבות של סיבה זו, כאשר מעקב שביצעה מכבי שירותי בריאות אחר מחוסנים טריים לקורונה בגילאי 12–15 השווה בין 35 אלף נערים שחוסנו בשתי מנות, 24 ימים לאחר המנה השנייה, לבין 92 אלף נערים שלא חוסנו - ומצא כי יעילות החיסון עומדת על 95%.[15] לאחר חיסון במנת דחף, פורסם מחקר לפיו המנה השלישית השיבה את היעילות ל-95% לאחר 12 ימים. המחקר בחן את גילאי 60 ומעלה.
ברוסיה דיווחו, כי חיסון ספוטניק V עדיין יעיל מאוד נגד זן דלתא.[16][17] ב-16 ביוני 2021, אלכסנדר גינצבורג, ראש מכון גאמליה לחקר מגפות, הודיע כי החיסון יעיל מאוד נגד "הווריאנט ההודי" של הנגיף, שהיה אחראי ל-90% ממקרי ההדבקה החדשים ברוסיה מאז מאי 2021, כך על פי מחקרי מעבדה.[18] הוא טען כי החיסון יעיל כנגד כל מוטציות הקורונה המוכרים כיום. "נוגדנים שפותחו לאחר חיסון עם ספוטניק V מגינים מפני כל גרסאות COVID המוכרות כיום, החל מהווריאנט הבריטי לווריאנט הדלתא כביכול, שזוהה לראשונה בהודו", הוא אמר.
Remove ads
ערך מורחב – מגפת הקורונה בישראל#ציר זמן
המקרים הראשונים של הווריאנט בישראל התגלו ב-16 באפריל 2021 כאשר 7 ישראלים שבו מחו"ל.[19]
הווריאנט התפשט מאוד בישראל בשבועיים האחרונים של חודש יוני 2021 והביא לעלייה מהירה מאוד בתחלואה, להחזרת מגבלת ההתקהלות וחובת עטיית מסכות במקומות סגורים.[20][21] בשיאו של הגל בתחילת ספטמבר 2021 אובחנו בישראל 11,345 מאומתים ביום. בגל של וריאנט זה עד לתאריך 1 בנובמבר 2021 שבו מספר המאומתים היומי ירד ל-472 איש, היו לפי נתוני משרד הבריאות כ-489,000 מאומתים, וכ-1,671 מתים. בתאריך זה היו בבתי החולים 219 חולים שמצבם מוגדר קשה ו-43 מונשמים ומספר המחוסנים במנה השלישית - הבוסטר, הגיע ל-3,954,003 איש, מהגבוהים בעולם באופן יחסי.
באוקטובר 2021 זוהה מקרה ראשון של תת-וריאנט הדלתא AY4.2, אצל אצל ילד בן 11 ששב ממולדובה. תת-הווריאנט זוהה בעקבות ריצוף גנטי שמבצע משרד הבריאות על דגימות של מאומתים.[22]
Remove ads
- מסמך שפרסם מרכז המידע והידע הלאומי למערכה בקורונה בעקבות התפשטות זן דלתא: התחסנות היא הפתרון המרכזי לצמצום הסיכון מפיתוח מחלה קשה ותופעות ארוכות טווח ברמת הפרט, 5 ביולי 2021
- איתי גל, נדבקתם בזן הדלתא: זה מה שצפוי לעבור עליכם יום אחרי יום - ואיך תטפלו בתסמינים, באתר ynet, 9 בספטמבר 2021
Remove ads
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
Remove ads