חיסון דחף

חיסון דחף, מנת דחף, זריקת דחף או בּוּסְטֶר (מאנגלית: booster) הוא מנה חיסונית נוספת הניתנת למטופלים כעבור פרק זמן מסוים (שבועות, חודשים או שנים) לאחר ההתחסנות הראשונית. המנה הנוספת חושפת מחדש את מערכת החיסון של המטופלים לאנטיגן המחסן, במטרה להחזיר את רמת החיסון הגבוהה שאבדה במשך פרק הזמן שעבר מאז החיסון הראשוני. לדוגמה, בחיסון טטנוס מדובר בתקופה של 10 שנים, ואילו בשעלת נהוג בישראל לתת זריקת דחף בגיל 7–8. בחיסון נגד מחלת נגיף קורונה 2019‏ (COVID-19) ניתן בכמה מדינות חיסון דחף חודשים מספר לאחר ההתחסנות הראשונית.

המונח "בוסטר" מפנה לכאן. אם הכוונה למשמעות אחרת, ראו בוסטר (פירושונים).

מטופלים שכבר יש להם רמה גבוהה של חיסון מפני האנטיגן ומקבלים בכל זאת מנת דחף, עלולים לפתח תגובת ארתוס (Arthus reaction), שהיא סוג של רגישות יתר מקומית. לעיתים קרובות מצב זה נפתר מעצמו תוך מספר ימים, אך ניתן להימנע ממנו כליל על ידי הגדלת משך הזמן בין החיסון הראשוני למתן חיסון הדחף.

חיסוני דחף גורמים לעיתים להופעת כאב מקומי באזור הדקירה, שעשוי להימשך כמה ימים.

ערך זה הוא קצרמר בנושא רפואה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.