ורנר אק

פרופ' ורנר אק (בגרמנית: Werner Eck; נולד ב-17 בדצמבר 1939) הוא היסטוריון וחוקר כתובות גרמני.

ורנר אק
Werner Eck

אין תמונה חופשית
לידה	17 בדצמבר 1939 (בן 85) נירנברג, גרמניה הנאצית
ענף מדעי	התקופה הקלאסית
מקום לימודים	אוניברסיטת ארלנגן-נירנברג
מנחה לדוקטורט	פרידריך פיטינגהוף
מוסדות	אוניברסיטת סארלנד (1975–1979) אוניברסיטת קלן
תלמידי דוקטורט	פטר אייך
פרסים והוקרה	צלב המפקד במסדר ההצטיינות של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה (2021) פרס אוסוניוס (2011) פרס המחקר של מקס פלנק (2000)

חייו

אק נולד בנירנברג שבגרמניה. בין השנים 1950–1959 למד בגימנסיה ההומניסטית בנירנברג, ולאחר מכן בבמברג. עד 1966 השלים לימודי היסטוריה, לטינית, יוונית עתיקה, גרמנית עתיקה וארכאולוגיה באוניברסיטת ארלנגן והשלים עבודת דוקטורט. בשנת 1974/5 הפך לפרופסור באוניברסיטת חבל הסאר. בין השנים 1979 ל-2007 היה פרופסור לארכאולוגיה באוניברסיטת קלן. אק נחשב לאחד המומחים בעולם בנושא האימפריה הרומית ובנושא אפיגרפיה לטינית. מתחומי המחקר שלו הם הנצרות הקדומה, פרוסופוגרפיה והיסטוריה חברתית. פרויקט חשוב שעסק בו הוא ההיסטוריה הרומית של העיר קלן שבגרמניה, וכיום הוא פועל עם קבוצת חוקרים מהאוניברסיטה העברית לפרסום קורפוס הכתובות של יודיאה-פלשתינה המכיל את כל הכתובות שהתגלו בארץ ישראל בכל השפות מהתקופה ההלניסטית; הכרך הראשון שפורסם עוסק בירושלים. בין החוקרים המשתתפים בפרויקט: בנימין איזק, חנה כותן, יונתן פרייס, לאה דיסגני, עדה ירדני, חגי משגב, אַלה שטיין ועוד.

מחקריו בנושא מרד בר כוכבא

מרד בר כוכבא נחקר כמעט תמיד מנקודת ההשקפה היהודית, זאת אומרת, איך המרד נתפס על ידי היהודים, ואיך הוא בא לידי ביטוי בכתבים היהודים. אמנם נכתבו כבר בעבר מאמרים אחדים שבחנו את המרד מנקודת מבט רומית,^[1] אך ורנר אק, פרסם בשנת 1999 מאמר בשם "הצד הרומאי של מלחמת בר כוכבא", שנוגע לעוצמתו ולהיקפו של המרד מנקודת מבט רומית, מציב דיון שונה בנוגע למרד. הוא מתייחס לשאלה הכללית, איך העריכו הרומאים את המרד בזמנו ואיך הם הציגו את ניצחונם ביודיאה. מה הייתה תגובתו של אדריאנוס לאירועים ואילו אמצעים הוא נקט כדי לדכא את ההתקוממות. וכן את התפשטות המרד מנקודת מבט רומית. דיונו איננו נוגע ליחידות הצבא שהגיעו לדכא את המרד, אלא מיהם מפקדי הצבא הרומי שלקחו חלק בדיכוי המרד.^[2]

במאמר זה, טען ורנר אק כי שלושת המפקדים הבכירים של הצבא הרומאי במרד בר כוכבא, יוליוס סוורוס, מושל בריטניה, ולאחר מכן יהודה, גאיוס פובליקיוס מארקלוס, מושל סוריה, והטריוס נפוס, קיבלו את אות הטריומף, אות הצטיינות הגבוה ביותר בצבא הרומאי על חלקם בדיכוי מרד בר כוכבא. הוא הסתמך על מאמר אחר שפרסם, שבו הוא טען כי מפקדי צבא בכירים, בדרגת סנטור יכלו לקבל את אות הטריומף רק לאחר שהקיסר לקח לעצמו את התואר אימפרטור פעם נוספת. דבר שאדריאנוס קיבל בשנת 136.^[3]

ורנר אק פרסם שחזור לכתובת מונומנטלית שנמצאה בתל שלם, לכתובת שלוש שורות החקוקות באיכות יוצאת מהכלל. לממדי האותיות הגדולות (41 ס"מ) אין אח ורע במזרח (להוציא אותיות מספר מפטרה ללא הקשר ברור), ובמערב יש להזכיר את הפנתאון ברומא, למשל. רוחבה של הכתובת הוא כ-11 מטרים וגובהה כ-1.30 מטר. לדעת אק הכתובת ושער הניצחון שעליה עמדה, הוצבו לרגל סיום המלחמה הקשה כנגד המורדים היהודיים בהנהגתו של שמעון בר כוכבא והכרזת הסנט על ניצחונו של אדריאנוס בשנת 136, תוך הענקת התואר אימפרטור לאדריאנוס פעם נוספת^[4].

במאמר נוסף שפרסם ורנר אק בשנת 2003, הוא סוקר את אנדרטאות הניצחון שהוקמו לזכר הניצחון ודיכוי מרד בר כוכבא.^[5]

במאמר שפרסם בשנת 2006, הראה ורנר אק כי הלגיון העשירי ספג אבדות כבדות בזמן מרד בר כוכבא. בפפירוס ממצרים משנת 150 לספירה, 22 ותיקי קרבות של הלגיון העשירי שעברו מהצי המסיני ללגיון העשירי בתקופת אדריאנוס, רשמו בקשה למושל של סוריה-פלשתינה שייתן להם תעודה, כדי שהם יוכלו להוכיח במולדתם (מצרים), שאליה הם רוצים לחזור, שהם ותיקי קרבות, וזאת בגלל שהם עברו מהצי ללגיון העשירי.^[6] לא נאמר מתי הם עברו, אבל כבר הרבה זמן מקשרים פפירוס זה למרד בר כוכבא, שבו חלק מהלגיון העשירי הוחלף בחיילים מאומנים היטב. ורנר אק מקשר זאת לקבוצה של 13 דיפלומות צבאיות רומיות מ-7 בפברואר 160 ששייכות לחיילים מהצי המסיני שהתיישבו בתרקיה. הכמות הגדולה של הדיפלומות מתאריך אחד, מצביעה על כך ש-26 שנים לפני שחרורם, בסוף שנת 133 ותחילת 134 היו הרבה גיוסים בתרקיה לצי המסיני. דבר זה מצביע על מקרי חירום ועל מעבר של קבוצות גדולות מהצי המסיני ללגיון העשירי בזמן מרד בר כוכבא. מה שמצביע על אבדות כבדות ללגיון העשירי בזמן מרד בר כוכבא, אבדות שמוערכות בחצי עד שני שלישים מכוחו.^[7]

בשנת 2007 פרסם ורנר אק את ספר "רומא ויהודה", שבו הוא דן בפרובינקית יהודה.^[8]

ספרים שכתב

1. Senatoren von Vespasian bis Hadrian. Prosopographische Untersuchungen mit Einschluß der Jahres- und Provinzialfasten der Statthalter, Vestigia 13, München 1970.
2. Die staatliche Organisation Italiens in der Hohen Kaiserzeit, Vestigia 28, München 1979.
3. Die Statthalter der germanischen Provinzen vom 1.-3. Jh., Epigraphische Studien 14, Bonn 1985.
4. Sklaven und Freigelassene in der Gesellschaft der römischen Kaiserzeit. Textauswahl und Übersetzung, hg. mit J. Heinrichs, Darmstadt 1993. 5. Agrippina – die 'Stadtgründerin' Kölns. Eine Frau in der frühkaiserzeitlichen Politik, Köln 21993.
6. Die Verwaltung des römischen Reiches in der Hohen Kaiserzeit. Ausgewählte und erwei-terte Beiträge, Bd. 1, hg. R. Frei-Stolba - M.A. Speidel, Basel 1995.
7. (mit A. Caballos - F. Fernández) Das senatus consultum de Cn. Pisone patre, Vestigia 48, München 1996.
8. (mit A. Caballos - F. Fernández) El senadoconsulto de Gneo Pisón padre, Sevilla 1996.
9. Tra epigrafia, prosopografia e archeologia. Scritti scelti, rielaborati ed aggiornati, Rom 1996 (= Vetera 10).
10. Augustus und seine Zeit, München 1998, 22000, 32003, 42006.
11. Die Verwaltung des römischen Reiches in der Hohen Kaiserzeit. Ausgewählte und erwei-terte Beiträge, Bd. 2, hg. R. Frei-Stolba - M.A. Speidel, Basel 1998.
12. L'Italia nell'Impero Romano. Stato e amministrazione in epoca imperiale, 2. überarbeitete Aufl., Bari 1999.
13. Augusto e il suo tempo, übersetzt v. C. Salvaterra, Bologna 2000.
14. Augusto y su tiempo, Madrid 2001.
15. The Age of Augustus, Oxford 2002, 2007.
16. Augustus a jeho doba, Prag 2004.
17. Köln in römischer Zeit. Geschichte einer Stadt im Rahmen des Imperium Romanum, Köln 2004.
18. Rom herausfordern: Bar Kochba im Kampf gegen das Imperium Romanum. Das Bild des Bar Kochba-Aufstandes im Spiegel der neuen epigraphischen Überlieferung, Rom 2007.
19. La Romanisation de la Germanie, Paris 2007.
20. Rom und Judaea. Fünf Vorträge zur römischen Herrschaft in Palaestina, Tübingen 2007.
21. Roms Wassermanagement im Osten. Staatliche Steuerung des öffentlichen Lebens in den römischen Provinzen?, Kasseler Universitätsreden 17, Kassel 2008 (s. auch Nr. 416).

קישורים חיצוניים

• רשימת הפרסומים של ורנר אק, באתר אוניברסיטת קלן
• ורנר אק(הקישור אינו פעיל), באתר אוניברסיטת קלן
• ורנר אק, דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים

1. G. W. Bowersock, 'A Roman perspective on the Bar Kochba war', in W. S. Scott (ed.), Approaches to Ancient Judaism 2 (1978), 131-41; וגם: P. Schafer, 'Hadrian's policy in Judaea and the Bar Kokba revolt: a reassessment', in P. R. Davies and R. T.White (eds), A Tribute to Ge'za Vermes. Essays on Jewzsh and Christian Literature and History, Sheffield, (1990), 281-303.
2. Eck, Werner, “The Bar Kokhba Revolt: The Roman Point of View,” JRS 89 (1999), pp. 76-89
3. W. Eck, 'Kaiserliche Imperatorenakklamation und ornamenta triumphalia', ZPE 124 (1999) 223–227,על הזמן שבו זכה הטריוס נפוס באות הטירומף: W, Eck, "Der angebliche Krieg des Aelius Caesar in Pannonien und die ornamenta triumphalia des Haterius Nepos", Laszlo Borhy (ed.) Von iler Entstehung Roms bis zur Auflosung des Romischen Reiches, Konferenz zum Gedenken des hundertsten Geburtstages von Andreas Alfoldi (1895-1981), Budapest, 1999. pp. 28-31.
4. Eck, Werner and Gideon Foerster, Ein Triumphbogen fur Hadrian im Tal von Beth Shean bei Tel Shalem, JRA 12 (1999), pp. 308-312
5. Werner Eck, 'Hadrian, the Bar Kokhba Revolt, and the Epigraphic Transmission', in 'Bar Kokhba reconsidered', Peter Schfer (editor), Tibingen: Mohr: 2003
6. PSI IX 1026 = J. Rea, 'Two legates and a procurator of Syria Palaestina', ZPE 26, 1977,pp. 217-221
7. W. Eck, A. Pangerl, 'Die Konstitution für die classis Misenensis aus dem Jahr 160 und der Krieg gegen Bar Kochba unter Hadrian', ZPE 155, 2006, pp. 239-252
8. 20. Rom und Judaea. Fünf Vorträge zur römischen Herrschaft in Palaestina, Tübingen 2007.