ורוד הוא הכינוי לצבע המתקבל מערבוב של הצבעים אדום ולבן ולעיתים מתואר גם כגוון בהיר של אדום. ככל שהוא מכיל יותר אדום, יתקבל צבע ורוד חם יותר, בעוד עירובו עם מינון גבוה של לבן יבהיר אותו וייצור גוון קר יותר.
אטימולוגיה
בעברית, המילה "ורוד" נגזרה משם הפרח ורד. הדבר נכון גם לערבית, שבה נקרא הצבע وَرْدِي (וַרְדִי), לצרפתית (Rose), לגרמנית, רוסית, אורדו ושפות רבות אחרות. באנגלית מקובל לקרוא לצבע זה Pink, אם כי מילה נרדפת למקובלת היא Rose. בשפות אחדות משמעות שם הצבע היא "אדום בהיר", כך למשל בדנית – Lyserød.
המילה העברית לצבע קיימת רק בעברית מודרנית. ב-1898 הציע דוד יודילוביץ בעיתון "הצבי" את השם "ורד", כשם הפרח, עבור הצבע המכונה Rose בצרפתית. אליעזר בן-יהודה חידש את המילה "ורוד" המתאימה למשקל האופייני לצבעים[1].
שימוש וסמליות
- ורוד הוא צבע המסמל השקפת עולם חיובית[דרוש מקור].
- ורוד הוא צבע נפוץ בפריטים המיועדים לתינוקות ממין נקבה.
- הצבע הוורוד מקושר עם הומוסקסואליות, לעיתים קרובות בצורת משולש ורוד. השימוש הסמלי הזה בא מהסימול של הנאצים לאסירים הומוסקסואלים במחנות הריכוז.
- בישראל הצבע ורוד משמש גם כצבע מחאה בארגון "החזית הוורודה" הפועל למען עתיד ורוד לכולם ולחיזוק הדמוקרטיה הישראלית.
ורוד ומגדר
הצבע הוורוד מקושר במערב עם נשיות, כמו שהצבע הכחול מקושר עם גבריות. בהתאם לכך, מקצוע של "צווארון ורוד" הוא מקצוע שמרבית המועסקים בו הם נשים. הקישור הזה חדש יחסית מבחינה היסטורית, ומקורו במחצית הראשונה של המאה העשרים. עד אז נחשב לעיתים דווקא הכחול לצבע "נשי". כך, למשל, מציין כתב העת לנשים Ladies Home Journal בשנת 1918 כי יש דעות שונות בעניין התאמת צבע לבגדי ילדים אך "מקובל בדרך כלל שוורוד מיועד לבנים וכחול לבנות. הסיבה היא שוורוד הוא צבע חזק והחלטי ומתאים יותר לילד בעוד הכחול שהוא עדין יותר מתאים לילדות". יצירות אמנות שנוצרו עד למאה העשרים מציגות פעמים רבות ילדות לבושות כחול וילדים בנים בוורוד[2]. ייתכן כי השימוש הנרחב בכחול (שהיה הצבע הזול ביותר) למדי מלחים ולתלבושת אחידה בפנימיות, הוא שהביא בסופו של דבר לזיהוי שלו עם "בנים" והשאיר את הוורוד לבנות.
הביולוגית אניה הרלברט (Anya Hurlbert) פרסמה מחקר המבקש להוכיח כי המוסכמה החברתית אינה שרירותית אלא נובעת מהבדל ביולוגי בין המינים ויסודה בדרישות שונות שהעמידה האבולוציה בפני יכולת זיהוי הצבעים של גברים ונשים. הרלברט ושותפה יאז'ו לינג בקשו מנחקרים לבחור במהירות, באמצעות עכבר המחשב, בין שני ריבועי צבע שהוקרנו מולם. כך, סודרו הגוונים לפי מידת ההעדפה שגילו כלפיהם הנחקרים. התוצאות הראו כי הגברים מחבבים את הקצה הכחול של הספקטרום (אורך גל קצר) והחיבה שמעוררים בהם הצבעים הולכת ויורדת ככל שמתקדמים לאורכי גל ארוכים יותר: מהכחול לירוק וממנו לצהוב, לכתום ולבסוף האדום. לעומתם העדפות הנשים היו מוסטות במידה ניכרת לכיוון הגוונים החמים: צהוב ואדום. ההבדל בין הנשים לגברים מופיע בעיקר כשהם נדרשים לבחור בטווח שבין הירוק לאדום. נשים מעדיפות במובהק את האדום ואילו לגברים נטייה קלה לטובת הירוק. ההבחנה ירוק–אדום צעירה יחסית מבחינה אבולוציונית ומייחדת את קבוצת הקופים צרי האף (קופי העולם הישן) משאר היונקים. השערה רווחת היא כי היכולת הזו מקלה על הקופים להבחין בפירות צהובים, כתומים ואדומים על רקע חופת עלים ירוקה. הרלברט משערת כי יכולת כזו חשובה יותר לנשים המלקטות מאשר לגברים ציידים. גם ההסבר האלטרנטיבי לראיית הצבע המשוכללת – הבחנה בין גוני עור – מתיישבת, לפי הרלברט, עם תפקידה המסורתי של האישה כמטפלת בתינוקות שצריכה להתמקד בחלקו האדום של הספקטרום כדי לקבל מידע על מצבו של הילד[3].
פרשנות התוצאות כמבטאות שוני ביולוגי ספגה ביקורת מצד חוקרים אחרים. הוורוד הוא אדום מעורב בלבן כלומר בעל טוהר ספקטרלי נמוך, מחקר שבדק את מיקוד הראיה של פעוטות בכתמי צבע הראה כי בגיל הרך אין כלל יכולת הבחנה בין צבעי פסטל כוורוד או תכלת לבין סתם לבן והילדים מעדיפים צבעים "חזקים" כאדום או כחול. עוד מתברר כי אין הבדל בין בנים לבנות בנכונותם להתמקד בצבעים שונים. גם הבנים וגם הבנות מגלים העדפה ברורה לכחול, במקום השני נמצא הסגול ואחר כך האדום. הירוק והצהוב זוכים לפופולריות הנמוכה ביותר בקרב הפעוטות ללא קשר למין[4]. החוקרת שרה טורגון (Sarah M. Turgeon) בדקה את ההבדלים בהעדפות הצבעים על פי ציורים "חופשיים" של ילדים בגילים שונים. עד גיל 6 אין הבדל לא במספר הצבעים ולא בסוג הצבעים בהם בוחרים ילדים לצייר. רק בציורים של ילדי כיתות ב' ו-ג' מתחיל להסתמן שוני, בנות משתמשות ביותר צבעים (שמונה גוונים בממוצע בציור לעומת שישה אצל הבנים), מגלות העדפה לצבעים "חמים" (אדום, כתום וצהוב וכו') ומפתחות העדפה לוורוד. המחקר בדק גם את הקשר בין היחס בין אורך האצבע לאורך הקמיצה (2D:4D ratio) המבטא את מידת החשיפה של העובר להורמוני מין למידת השימוש בצבע הוורוד. הורמוני המין אליהם חשוף העובר קובעים את היחס שבין אורכי האצבעות: ככל שהעובר חווה סביבה הורמונלית "נשית" יותר תהיה האצבע ארוכה יותר ביחס לקמיצה. בנות בעלות יחס 2D:4D נמוך נוטות להפגין (בממוצע) התנהגות יותר נערית ("טום-בוי") ואילו אצל בעלות יחס 2D:4D גבוה (אצבע ארוכה וקמיצה קצרה) סיכוי רב יותר להתנהגות נשית סטריאוטיפית. הנחת החוקרת הייתה שההבדל הביולוגי הזה שמקורו עוד ברחם יתבטא כבר בגיל בו מתחילים לשרבט ציורים אבל מתאם בין אורכי אצבעות לחיבה לצבע הוורוד התגלה בציורי הילדות רק מגיל 7.
לקריאה נוספת
- רפי וייכרט, השנים המופלאות – רשימות על שירת מאיר ויזלטיר, ספרי עיתון 77, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2021, הפרק "מעל להרים ומעל לגלים – הרהור על ורוד", עמ' 59–69 – על הוורוד בשירה העברית.
קישורים חיצוניים
- יורם שורק, ורוד זה לא רק צבע, זו גם תכונה, באתר nana10, 31 באוקטובר 2008
- קרן צוריאל הררי, הנימוק הוורוד, באתר כלכליסט, 23 באוגוסט 2012
איך ומתי הפך ורוד לצבע של בנות? 🎀 | כאן סקרנים, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 4:07)
הערות שוליים
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
