Loading AI tools
ועדת שרים, המכונה גם קבינט, היא פורום מצומצם מטעם הממשלה, המונה מספר שרים, במטרה לשפר את תהליך הניהול וקבלת ההחלטות בתחום מוגדר.
הממשלה במליאתה, עוסקת בנושאים רבים בו זמנית העולים על סדר היום, והטעונים החלטה, ומשכך, עולה הצורך בוועדות מצומצמות. הממשלה רשאית לפעול באמצעות ועדה שמונתה, ולפעול באמצעות חבריה של הממשלה. תפקיד ועדת השרים היא לסייע לממשלה בעבודתה, בתחומים שנמסרו לה על ידי הממשלה. ועדות השרים יונקות את סמכויותיהן מן הממשלה, ועל כן סמכויות אופרטיביות ניתנות להן רק על ידי מליאת הממשלה. הממשלה רשאית להקים ועדה בכל תחום שהיא מוצאת לנכון.
הסמכות למנות ועדות שרים שאובה מחוק יסוד: הממשלה:[1]
"הממשלה רשאית למנות ועדות שרים קבועות, זמניות או לעניינים מסוימים; מונתה ועדה, רשאית הממשלה לפעול באמצעותה".
חלק מהוועדות שהוקמו מכוח החלטות ממשלה מסוימת או מכוח תקנות, כגון ועדת השרים לענייני חקיקה המוסדרת בתקנון לעבודת הממשלה. אחרות מחויבות לפי חוק ראשי כמו: ועדת השרים לענייני סמלים וטקסים או הקבינט המדיני-ביטחוני, המוכר ביותר מבין הוועדות.
בתקנון נקבע מספר הוועדות, על הרכבן ועל סמכויותיהן של כל ועדה. הממשלה קובעת יושב ראש לכל ועדת שרים, ובמידה ולא נקבע לוועדה יושב ראש, ראש הממשלה משמש כיושב ראש הוועדה. סמכויות יושב ראש הוועדה בישיבות דומות לאלו של ראש הממשלה בישיבות הממשלה, והוא זה שקובע את מועד התכנסות הוועדה ואת הנושאים שעל סדר יומה.
כינוסם של ועדות השרים לישיבות ודיונים הן באחריות מזכירות הממשלה. המזכירות פועלת בהתאם ל"חוק יסוד: הממשלה" ובהתאם ל"תקנון לעבודת הממשלה" ובראשה עומד מזכיר הממשלה. המזכירות ממנה לכל ועדה מזכיר, מבין אנשי צוות המזכירות.
מזכיר הממשלה, אחראי כלפי הוועדה בהתאם להנחיות יושב ראש הוועדה בנושאים הבאים: זימון פגישות הוועדה, הכנת סדרי היום והחומר הנלווה ומתן שירותים מזכירותיים לחברי ועדת השרים ולוועדות עצמן בעת קיום הישיבות. בנוסף, המזכירות אחראית על עריכת סיכומי הדיונים (לרבות ניסוח החלטות הוועדה), כתיבתן בפרוטוקול ההחלטות, ותמלול הישיבה בעת הצורך.
כחלק מתפקידו ראש הממשלה יושב בראש ועדת שרים לענייני ביטחון וכן הוא יושב ראש בכל ועדה כל אימת שהוא רואה צורך לקחת חלק בישיבותיה.
- ועדת שרים קבועה: ועדת שרים קבועה נבחרת על ידי הממשלה מבין חבריה, ותפקידה לסייע בעבודתה בתחומים שהממשלה מסרה לה. לפי חוק יסוד רשאית הממשלה לפעול על ידי ועדות שרים קבועות. ועדות אלו הן הוועדות החשובות והעיקריות בהם נעזרת הממשלה. כל ממשלה רשאית להכניס שינויים במספר ועדות השרים הקבועות. ההוראות בתקנון הממשלה לעניין ועדת השרים חלות בעיקר על ועדת שרים קבועה.[2]
- ועדת שרים לעניין מסוים: ועדה שנבחרת על ידי הממשלה, מבין חבריה, לטפל בנושא מסוים שהממשלה מטילה עליה. הממשלה רשאית על פי חוק היסוד לפעול על ידי ועדות שרים לעניינים מסוימים. הממשלה תפעל להקמת הוועדה כאשר עולה על סדר היום עניין מסוים בעל חשיבות יוצאת מן הכלל למדינה ולציבור.
- ועדת שרים זמנית: תפקידה של ועדת השרים הזמנית לסייע לממשלה ספציפית בעבודתה, בתחומי העניינים שהממשלה מסרה לה. הממשלה רשאית על פי חוק היסוד, לפעול על ידי ועדות שרים זמניות, ולהקים ועדת שרים זמנית בעניין מסוים שאינו עומד בתדירות סדר היום של הממשלה, או אחת מוועדותיה.[3]
הוועדות כיום כוללות את: הקבינט המדיני-ביטחוני, הקבינט החברתי-כלכלי, קבינט הדיור והתחבורה, הקבינט לשוויון מגדרי, קבינט העלייה והקליטה, קבינט הקורונה, ועדת השרים לענייני חקיקה, ועדת השרים להצטיידות, ועדת השרים למתן היתר לפרסומים, ועדת השרים לענייני סמלים וטקסים ובעבר גם ועדת השרים להתיישבות.
בעבר התקיימו גם ועדת החמישה שנערכה במשך הממשלה הזמנית בידי דוד בן-גוריון כדי לבקר את ניהול הצבא והמטבח של גולדה שנערך בידי גולדה מאיר וכלל התייעצויות ודיוני ממשלה של שרים ושאר בכירים בביתה.
ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי
ערך מורחב – הקבינט המדיני-ביטחוני
"ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי" היא ועדה קבועה בממשלה. מדיניות חוץ וביטחון של ישראל מנוהלים על ידי ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי בראשותו של ראש הממשלה ובהשתתפותו של שר הביטחון.
תקנון עבודת הממשלה, הוסיף הוראות מיוחדות בנוגע להרכבת הוועדה - היא מורכבת ממספר חברים קטן, ובלבד שמספרם לא יעלה על מחצית מספר השרים בממשלה. וזאת על מנת, למנוע דליפת ידיעות סודיות מישיבות הממשלה.
סדר היום
ראש הממשלה קובע את הנושאים לדיון בוועדה, ביוזמתו או על פי פניית חבריי הוועדה. השתתפות גורם חיצוני בוועדה, שאינו חבר בוועדה יקבע על ידי ראש הממשלה, לאחר התייעצות עם השר הנוגע בדבר. ראש הממשלה מכנס את הוועדה בעיקר כאשר עולה על סדר יומה של הממשלה נושא ביטחוני ממדרגה ראשונה, אשר לרוב מחייב סודיות מוחלטת.
פרוטוקול החלטות
פרוטוקול מילולי של דיוני הוועדה והחלטותיה נרשמים. פרוטוקול החלטות הוועדה אינו מצורף לפרוטוקול החלטות הממשלה, ואינו נשלח לשרים (כיוון שלרוב מדובר בנושאים רגישים). כל שר רשאי לעיין בפרוטוקולים במזכירות הממשלה, ולערער על החלטת הוועדה על ידי הגשת ערר לראש הממשלה. הערר ידון בוועדה, או לפי בקשת העורר ובהסכמת ראש הממשלה, בממשלה.
הצעת סדר היום
ראש הממשלה רשאי להורות שנושא הצעת סדר יום של הממשלה בנושא ביטחוני, תועבר לפני ישיבת הממשלה לדיון בוועדה, ולהפך, הצעה לסדר היום של הוועדה תועבר לדיון בממשלה. הוועדה רשאית להחליט כי נושא הנדון בה יובא לידיעת הממשלה או לדיון בה. כמו כן, הממשלה רשאית למסור נושא כלשהו, בכל עת להחלטת הוועדה. דין החלטת הוועדה בנוגע לנושא כדין החלטה של ישיבה בממשלה.
סודיות
חל איסור מוחלט לפרסם לציבור עניינים מסוימים מתוך הדיונים וההחלטות של ועדות השרים. הדיונים וההחלטות בענייני ביטחון המדינה ובענייני יחסי חוץ של המדינה הם סודיים, והממשלה רשאית להחליט לשמור בסוד כל עניין מסוים.
מקום ומועד כינוסה של ועדה נקבע בישיבות הוועדה, ולחלופין נקבע על ידי יושב ראש הוועדה ביוזמתו או על ידי אחד מחברי הוועדה. ישיבות הוועדה מתקיימות כאשר כל משתתפי הוועדה נוכחים.
ועדות השרים דנות על נושאים שהועלו מראש על סדר היום, ומשכך, לא יעלה נושא לדיון שלא נקבע בסדר היום. במקרים דחופים וסודיים ייכלל הנושא מראש ויעלה לסדר היום כשיושב ראש הוועדה אישר את הצורך והדחיפות לדון בנושא הישיבה.
סדר הדיון נקבע על ידי יושב ראש הוועדה, אלא אם קבעה הוועדה סדר דיון אחר. שר רשאי לבקש לדחות את הדיון הנערך לגבי סעיף מסוים, ולקבוע מועד אחר לדיונו בישיבה. ועדת השרים רשאית לדחות את בקשתו ולקיים דיון בסעיף המסוים. נושא הצעה על סדר היום, הכרוך בהוצאה כספית שאינו כלול בתקציב המדינה באותה השעה, ושר האוצר מתנגד לה, ידון רק בנוכחות שר האוצר.
"נושא הצעה" הוא נושא שעל סדר היום, הכרוך בפעולות של שר אחר שאינו חבר בוועדה, והשר האחר מתנגד להצעה, אין הוועדה רשאית לדון בה, אלא אם מוזמן השר האחר לישיבה שבה מבקשים להחליט באותה הצעה. הצעה בוועדת שרים מתקבלת ברוב של המצביעים בישיבה.
שר רשאי לערור על החלטת ועדת שרים. עליו לעשות זאת בכתב, תוך שבועיים מיום שהועברה אליו ההחלטה. הערר ידון בוועדת שרים, ולחלופין על פי בקשת העורר- בממשלה. השר יפרט את נימוקי הערר. המשיב לערר הוא ראש הממשלה, יושב ראש הוועדה או השר הרלוונטי. הצעת ערר שלא הוגשה או שהוגשה ונדחתה, תצורף ההחלטה הדוחה לפרוטוקול החלטות הממשלה, ודינה ככל דין של החלטת הממשלה בישיבתה.
פרוטוקול ההחלטות הוא בעל חשיבות רבה, ורישום שיקולי הוועדה חיוניים. עורך הפרוטוקול הוא מזכיר הממשלה. בפרוטוקול נרשמים שמות הנוכחים בישיבה, החלטות ואת מניין הקולות בהצבעה. פרוטוקול המכיל פרטים סודיים ישמר בנפרד אצל מזכיר הממשלה, והוא מציין זאת בפרוטוקול. העתקי הפרוטוקול של ועדות השרים, למעט פרוטוקול של וועדות השרים לענייני ביטחון נשלחים לנשיא המדינה, לשרים וליועץ המשפטי לממשלה. שר רשאי להגיש בכתב ערר, נוסח מהותי על הפרוטוקול של החלטות הוועדה, תוך שבוע מיום שהועבר אליו.[4]
הקמת ועדת שרים בנוגע לנושא מסוים עשויה לעורר שיח ציבורי נרחב. כך לדוגמה סביב ההחלטה על הקמת ועדת השרים 2609 מיום 19.11.2007, לעניין מערך המילואים ומתן הטבות לחיילי מילואים פעילים. ועדת השרים בראשות שר הביטחון אישרה סל הטבות לחיילי המילואים, על פי ההחלטה והפרסומים שבאו אחריה.[5]
ביקורת מסוג נוסף היא על עצם קיומו של ועדת שרים. כך היה במקרה של ועדת השרים לעניין מינהל אוכלוסין, אשר הוצע לבטל בהצעת חוק 3443605 בשנת תשס"ה - 2005, לעניין ביטול ועדת שרים לענייני מינהל אוכלוסין.
מטרתה של הצעת החוק היא לבטל את הוועדה, שנועדה לקבוע את מדיניותה של ישראל בתחום העלייה וההגירה. בישיבת ועדת הכנסת לענייני עלייה, אשר התקיימה בתאריך 9 בפברואר 2005, צוטט שר הפנים:
"זו שערורייה שהממשלה הקימה בעבר ועדת שרים לענייני מינהל אוכלוסין".
בין ההחלטות השנויות במחלוקת של ועדת השרים הניתן למנות את שלילת הזכות לביטוח לאומי מהורים קשישים.
להלן רשימת ועדת שרים הנוכחית תחת הממשלה ה-37:
- יעקב שץ, לקסיקון הממשל בישראל, רקע-אור, 1980
- אמנון רובינשטיין, המשפט החוקתי של מדינת ישראל, שוקן, 2005
- חיים לוינסון, ממשלת נתניהו - שיאנית כל הזמנים בוועדות שרים, באתר הארץ, 22 באוקטובר 2010
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
