Remove ads
מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ויליאם לם, ויקונט מלבורן השני (באנגלית: William Lamb, 2nd Viscount Melbourne, ידוע בדרך כלל בכינוי לורד מלבורן; 15 במרץ 1779 – 24 בנובמבר 1848) היה מדינאי בריטי מהמפלגה הוויגית שכיהן כשר הפנים וכראש ממשלת בריטניה. הוא ידוע בעיקר בשל החניכה בנבכי הפוליטיקה שהעניק למלכה ויקטוריה בשנות מלוכתה הראשונות. היסטוריונים אינם מדרגים אותו כאחד מראשי ממשלת בריטניה הבולטים, שכן בתקופות כהונתו לא נלחמה בריטניה במלחמות כלשהן, לא היו ענייני פנים בוערים על הפרק, לא הושגו הישגים משמעותיים ולא נוסחו רעיונות חשובים, אך הם מציינים שהוא היה אדם ישר שלא חיפש לקדם את עצמו.
ויליאם לם | |||||||
לידה |
15 במרץ 1779 לונדון | ||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|
פטירה |
24 בנובמבר 1848 (בגיל 69) הרטפורדשייר, אנגליה | ||||||
מדינה | בריטניה | ||||||
מקום קבורה | Parish Church of St Etheldreda, Old Hatfield | ||||||
השכלה | |||||||
מפלגה | המפלגה הוויגית | ||||||
בת זוג | קרוליין | ||||||
| |||||||
| |||||||
| |||||||
| |||||||
| |||||||
פרסים והוקרה | |||||||
עמית החברה המלכותית (1841) | |||||||
חתימה | |||||||
לם נולד בלונדון למשפחה אריסטוקרטית מחוגי המפלגה הוויגית. הוא היה בנם של פניסטון לם (Peniston Lamb), ויקונט מלבורן הראשון, ושל אשתו אליזבת'. התחנך באיטון קולג' ובטריניטי קולג' שבקיימברידג' והתחבר לקבוצת רומנטיקנים רדיקלים כמו פרסי ביש שלי ולורד ביירון. ב-1805 ירש את אחיו הבכור כיורש העצר לתוארו של אביו ונשא לאישה את ליידי קרוליין פונסונבי. בשנה שלאחר מכן נבחר לפרלמנט כנציג המפלגה הוויגית מטעם מחוז הבחירה של לאומינסטר (Leominster). בבחירות של 1806 נבחר מטעם מחוז הבחירה של הדינגטון (Haddington) ובבחירות שנערכו שנה לאחר מכן נבחר מטעם מחוז פורטרלינגטון (Portarlington), שאותו המשיך לייצג עד שנת 1812.
לם עלה לראשונה לתודעה הציבורית מסיבות שהיה מעדיף להימנע מהן: אשתו ניהלה רומן עם הלורד ביירון. השערורייה הייתה לשיחת הכלל בבריטניה של שנת 1812. ארבע שנים לאחר מכן פרסמה קרוליין לם רומן גותי בשם "גלנרבון" (Glenarvon), שתיאר הן את נישואיה והן את הרומן עם הלורד ביירון בצורה מחרידה שאף גרמה ללם למבוכה גדולה יותר והוא הושם ללעג בקריקטורות שפורסמו אודות הפרשה אז. בסופו של דבר התפייסו בני הזוג, ואף שב-1825 נפרדו, מותה של קרוליין ב-1828 השפיע על לם קשות.
ב-1816 הביע את דעתו שכוויגי הוא מחויב לעקרונותיה של המהפכה המהוללת, אך התנגד לרפורמות בשיטת הבחירה והצביע בעד השעייתו של חוק הביאס קורפוס ב-1817, כאשר פרצו בבריטניה מרידות.
סימן ההיכר של לם הייתה הפשרנות. למרות היותו ויגי, קיבל את משרת המזכיר הראשי לאירלנד בממשלותיהם המתונות מטעם המפלגה הטורית בהנהגתם של ג'ורג' קנינג ושל הלורד גודריץ'. עם מות אביו ב-1828, ירש את תואר האצולה שלו כויקונט מלבורן ועבר לבית הלורדים. הוא בילה כ-20 שנה בספסלים האחוריים של בית הנבחרים ולא התבלט מבחינה פוליטית.
כאשר הוקמה הממשלה הוויגית בראשותו של הלורד גריי בנובמבר 1830 מונה לם כשר הפנים. במהומות שאירעו בשנים 1830–1832 פעל במרץ ובנחישות. הוא סירב להיעזר בכוחות הצבאיים לדיכוי המהומות והעדיף להשתמש בכוחות השיטור ובתי המשפט.
לאחר התפטרות הלורד גריי מתפקיד ראש הממשלה ביולי 1834 מינה המלך מחליף משורות המפלגה הוויגית, שכן הטורים לא היו חזקים מספיק כדי להשיג רוב בבית הנבחרים. מלבורן היה האיש שהיה מקובל הן על המלך והן על המפלגה. הוא היסס כשקיבל את ההזמנה לדון עם המלך על הקמת ממשלה חדשה. מלבורן חשב שהוא לא ייהנה מעומס העבודה שכרוכה בתפקיד, אך לא רצה לגרום לחבריו ולמפלגה לשקוע.
רבות מהפעולות וההחלטות שביצע מלבורן נבעו מפשרה. כאריסטוקרט, העדיף לשמור על הסטטוס קוו. הוא התנגד לחוק הרפורמה של 1832 שהוצע על ידי הוויגים, בטענה ששוויון הזכויות לקתולים לא מומש במלואו, אך הסכים באי רצון מתוך צורך למנוע איום של מהפכה. מאוחר יותר התנגד לביטול חוקי הדגן בטענה שלא רק ששוויון הזכויות לקתולים נכשל, אלא גם שחוק הרפורמה לא היטיב את מצבו של העם.
התנגדותו של המלך ג'ורג הרביעי לרפורמה של הוויגים הובילה לפיטוריו של מלבורן בנובמבר. לטורים תחת הנהגתו של רוברט פיל ניתנה ההזדמנות להרכיב ממשלה. כישלונו של פיל לזכות באמונו של בית הנבחרים שנבחר בבחירות של ינואר 1835, גרם לכך שבאפריל חזר מלבורן לתפקידו כראש ממשלה. הייתה זו הפעם האחרונה בה מונרך בריטי ניסה למנות ממשלה בניגוד לדעתו של הרוב בפרלמנט.
בשנה שלאחר מכן היה שוב מלבורן מעורב בשערוריית מין. בפעם הזאת היה הקורבן לניסיון סחיטה על ידי בעלה של ידידה קרובה, אשת החברה והסופרת היפהפייה קרוליין נורטון. בעלה דרש 1,400 ליש"ט וכאשר נדחה האשים את מלבורן בניהול רומן עם אשתו. באותה תקופה שערורייה כזאת הייתה יכולה לחסל את עתידו של פוליטיקאי בכיר. המלך והדוכס מוולינגטון האיצו במלבורן להישאר בתפקידו. לאחר שנורטון הפסיד בבית המשפט, ניתק מלבורן את קשריו עם קרוליין נורטון.
מלבורן היה ראש הממשלה כאשר עלתה המלכה ויקטוריה לכס המלוכה ביוני 1837. בהיותה חודש לאחר יום הולדתה ה-18, השתחררה זה עתה מהשפעתה הדומיננטית של אמה, הדוכסית מקנט, ושל היועץ שלה ג'ון קונרוי (Conroy). בארבע השנים הבאות הדריך מלבורן את המלכה במסתרי הפוליטיקה והשניים נעשו ידידים. ויקטוריה צוטטה כאומרת שהיא מחשיבה את מלבורן כאביה (אביה מת בהיותה בת שמונה חודשים ובתו של מלבורן מתה בגיל צעיר). למלבורן ניתנה דירה פרטית בטירת וינדזור ושמועות בלתי מבוססות נפוצו באותה תקופה שהמלכה תינשא למלבורן המבוגר ממנה ב-40 שנה. חניכתה של ויקטוריה הייתה שיא הקריירה של מלבורן. הוא בילה 4–5 שעות ביום בפגישות עם המלכה ובהתכתבות איתה והיא מצידה הגיבה בהתלהבות וספגה את החוכמה שהוא העניק לה.
במאי 1839 הובילה התפטרותו של מלבורן למה שנקרא "משבר חדר השינה". ראש הממשלה המיועד, רוברט פיל ביקש שהמלכה תפטר כמה מבנות הלוויה שלה שהיו נשותיהם ובנותיהם של חברי הפרלמנט מהמפלגה הוויגית, בטענה שהמלכה צריכה להימנע ממשוא פנים כלפי המפלגה שבשלטון. כאשר סירבה ויקטוריה להיעתר לדרישה, סירב פיל להרכיב ממשלה חדשה ומלבורן שוכנע להישאר בתפקידו כראש ממשלה.
מלבורן הותיר אחריו שורה ארוכה של חקיקות, לא כמו זו של הלורד גריי, אך החוקים שחוקק היו חשובים למדי. בין הפעולות שנקט הממשל שלו היו הפחתת מספרן של העבירות הכלכליות, רפורמה בממשל המקומי והרפורמה בחוק העניים. ב-25 בפברואר 1841 התקבל מלבורן כחבר בחברה המלכותית.
לאחר התפטרותו הסופית באוגוסט 1841 המשיכה המלכה להתכתב איתו, אך ההתכתבות נפסקה בסופו של דבר, שכן נתפסה כמעשה לא ראוי. תפקידו של מלבורן כחונך המלכה הסתיים כאשר החלה להסתמך על בעלה הנסיך אלברט וכן על עצמה. על שמו של מלבורן קרויה העיר מלבורן שבאוסטרליה, שהוקמה בעת כהונתו כראש ממשלה.
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.