Loading AI tools
סופר פולני מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ויטולד מריאן גומברוביץ' (בפולנית: Witold Marian Gombrowicz; 4 באוגוסט 1904, מלושצ'ק, פולין הקונגרסאית – 24 ביולי 1969, ונס, צרפת) היה מגדולי מחברי הרומנים והמחזאים הפולנים. כתיבתו מתאפיינת בניתוחים פסיכולוגיים עמוקים, בפרדוקסים ומצבים אבסורדים ובמוטיבים אנטי-לאומיים.
 | |
| לידה |
4 באוגוסט 1904 Małoszyce, Świętokrzyskie Voivodeship, רפובליקת פולין  |
|---|---|
| פטירה |
24 ביולי 1969 (בגיל 64) ואנס, צרפת |
| מדינה |
האימפריה הרוסית, הרפובליקה הפולנית השנייה, פולין |
| מקום קבורה |
האלפים הימיים |
| מקום לימודים |
הפקולטה למשפטים ומנהל באוניברסיטת ורשה |
| שפות היצירה |
פולנית |
| סוגה |
סיפור קצר, רומן קצר |
| זרם ספרותי |
אקזיסטנציאליזם |
| יצירות בולטות |
Ferdydurke, Pornografia, Cosmos, Trans-Atlantyk, The Marriage |
| בן או בת זוג |
Rita Gombrowicz (1968–24 ביולי 1969) |
| פרסים והוקרה |
פרס פורמנטור (1967) |
|
www | |
| חתימה |
 |
  | |
בין יצירותיו הראשונות ניתן למנות את הרומן הראשון שלו, "פרדידורק", שאותו כתב ב-1937 ובו הוא מביע ביקורת על אי הבגרות ועל הנוער, על המעמדות השולטים וכן על העם והתרבות הפולנית בכלל, ואת המחזה טרגי-קומי "הנסיכה איבון", אותו כתב שנה לאחר מכן ובו הביע ביקורת קשה על ממסד המלוכה והאצולה תוך השמת ממסד המלוכה לצחוק. אף שזכה להכרה רק בשנות חייו האחרונות, נחשב גומברוביץ' לאחת מהדמויות הבולטות בספרות הפולנית.
גומברוביץ' נולד במלושצ'ק בפולין המחולקת תחת שלטון האימפריה הרוסית למשפחה אמידה מהמעמד הגבוה. הוא היה הצעיר מבין ארבעה ילדים להורים יאן ואנטונינה (קוטקובסקה). בשנת 1911 עברה משפחתו לוורשה. לאחר שסיים את לימודיו בבית הספר הוא למד באוניברסיטה של ורשה (ב-1927 השלים תואר מוסמך במשפטים). גומברוביץ' בילה כמה שנים בפריז ולמד שם במוסד ללימודים בינלאומיים גבוהים; הגם שלא התמיד בלימודיו בצרפת, הוא יצר קשרים עם אינטלקטואלים צעירים אחרים[1].
כשחזר לפולין החל גומברוביץ' לחפש עבודה בתחום המשפטים אך ללא הצלחה. בשנות ה-20 של המאה ה-20 החל לכתוב את הרומן הראשון שלו אך גנז אותו. לימים נודע כי סגנון הרומן ונושאו היו אמורים להציג את הפן האפל של אופיו. באותו אופן, הוא ניסה לכתוב רומן פופולרי שנכשל בשיתוף עם הסופר טדאוש קפינסקי. בסוף שנות העשרים ותחילת השלושים כתב סיפורים קצרים שפורסמו תחת הכותרת: "הביוגרפיה של תקופת אי הבגרות". מאז החלו הטורים שלו להופיע בעיתונות. הוא נפגש עם סופרים ואינטלקטואלים צעירים אחרים בבתי קפה בהם ישבו אמנים מרחבי ורשה. הפרסום של הרומן הראשון שלו, "פרדידורק", הקנה לו מקום של תהילה בקרב חוגי הספרות[1].
זמן קצר לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה, לקח גומרוביץ' חלק בשיט הבכורה של ספינה פולנית לדרום אמריקה שבמהלכו פרצה המלחמה. הוא החליט להישאר בבואנוס איירס עד תום המלחמה. על אף שהתייצב בנציגות הפולנית ב-1941 הוא נמצא לא כשיר למשימות צבאיות. בסופו של דבר נשאר גומברוביץ' בארגנטינה עד 1963 וחי במרבית הזמן חיי עוני ודלות.
בשנות הארבעים ניסה גומברוביץ' להשיג מעמד ראוי בקרב חוגי הספרות הארגנטיניים על ידי פרסום מאמרים, מתן הרצאות בבית הקפה פריי מוצ'ו, ולבסוף על ידי תרגום הרומן "פרדידורק" לספרדית בעזרת חברו וירחיליו פיניירה. כיום נחשב הספר לבעל משמעות בהיסטוריה של הספרות הארגנטינית; אך בעת פרסומו לא הביא לפרסומו המיוחל, כמו גם פרסום המחזה "החתונה" בספרדית ב-1948. בין השנים 1947–1955 עבד גומברוביץ' כלבלר בבנק בארגנטינה. בשנת 1950 הוא החל להתכתב עם יז'י גיידרויץ', כתב פולני בעיתון הפולני "קולטורה" שיצא לאור בפריז, ומ-1951 החלו עבודותיו להתפרסם בעיתון. ב-1953 הוא פרסם קטעים מתוך סדרת ספריו "יומן" בעיתון. באותה שנה הוא פרסם גם כרך של כתבים, בהם המחזה "חתונה" והרומן "טרנס אטלנטי", אשר עסק בזהות לאומית של אדם מהגר, שאלה שהעלה באופן שנוי במחלוקת. דמותו של גומברוביץ' בזמן שהייתו בבואנוס איירס מתוארת בספרו של מוחמד מבוגאר סאר "זיכרונם הכמוס ביותר של בני האדם"[2]
ב-1956 יצאו ארבעה מספריו לאור בפולין והוא זכה להכרה גדולה, אף שהרשויות בפולין אסרו על הוצאת סדרת ספריו "יומן".
בסדרת ספריו "יומן" (1953-68) רמז גומברוביץ' על הניסיון ההומוסקסואלי שלו עם גבר צעיר מהמעמד הנמוך, נושא שעלה שוב בריאיון שפורסם בשנת 1973 בו רואיין גומברוביץ' על ידי דומיניק דה רו. בשנות ה-60 זכה גומברוביץ' להכרה בינלאומית ורבות מיצירותיו תורגמו לשפות שונות והמפורסמות שבהן: "פורנוגרפיה" ו"קוסמוס"[3]. מחזותיו הוצגו בתיאטראות ברחבי העולם, ובמיוחד בצרפת, גרמניה ושוודיה. בישראל עלה המחזה שלו "הנסיכה איבון" מספר פעמים[4].
לאחר שהשיג מימון מקרן פורד, חזר גומברוביץ' לאירופה ב-1963. הוא שהה שנה במערב ברלין וסבל מקמפיין השמצות שאורגן על ידי הרשויות הפולניות. בריאותו הידרדרה במהלך אותה שהות ולא היה באפשרותו לשוב לארגנטינה. גומברוביץ' שב לצרפת ב-1964 ושהה שלושה חודשים במנזר רואיומון ליד פריז, שם פגש את ריטה לברוס, סטודנטית קנדית לספרות עכשווית. ב-1964 הוא עבר לריביירה הצרפתית יחד עם לברוס, שם העסיקה בתור מזכירתו. את שארית חייו הוא העביר בוונס, הסמוכה לניס, שם הוא זכה לתהילת חייו כאשר במאי 1967 הוא זכה בפרס המו"לים הבינלאומי, למרות זאת, בריאותו המידרדרת מנעה ממנו ליהנות מן התהילה לה זכה בתקופה האחרונה. בדצמבר 1968 נישאו גומברוביץ' ולברוס[1].
גומרוביץ' כתב בפולנית אך החליט למנוע הדפסת ספריו בפולין עד שהשלטונות שם יתירו הדפסה מלאה של סדרת ספריו "יומן", בהם תיאר את מתקפת השמצתו על ידם. עובדה זו מנעה את פרסומו בציבור הקוראים. למרות זאת, ספריו הודפסו על ידי המוסד לספרות בפריז של חברו יז'י גיידרויץ' ותורגמו ליותר משלושים שפות שונות. בנוסף, מחזותיו הועלו בתיאטראות החשובים בעולם על ידי במאים מובילים בעולם כמו חורחה לוולי ואינגמר ברגמן.
יצירותיו של גומברוביץ' אופיינו בניתוח פסיכולוגי עמוק, הסברים פרדוקסליים ואבסורדיים וטעם אנטי-לאומי. ברומן "פרדידורק" מטפל גומברוביץ' בנושאים בהם הוא עסק לאורך כל חייו: בעיית חוסר הבגרות והנעורים, חבישת מסיכה של אנשים מול אנשים אחרים ובחינה אירונית וביקורתית של המעמדות בחברה ובתרבות הפולנית, במיוחד בקרב מעמד האצולה, כנציגים של הכנסייה הקתולית והפולנים הכפריים. ספר זה עורר תגובות חריפות של נידוי גומברוביץ' וקוראיו מחוץ להגמוניה[5].
בעבודותיו נאבק גומברוביץ' במסורת הפולנית וההיסטוריה הפולנית המורכבת. המאבק היה נקודת הפתיחה של סיפוריו, דבר שהושרש בתרבות ובהיסטוריה הזו. גומרוביץ' נזכר על ידי מעריציו כאדם שלא היה מוכן להקריב את הדמיון והייחודיות שלו בעבור שום מחיר, אדם, חברה או מכלול ההשקפות[5].
אתר האינטרנט הרשמי של ויטולד גומברוביץ'
ויטולד גומברוביץ', ברשת החברתית Goodreads
ויטולד גומברוביץ' (1904-1969), דף שער בספרייה הלאומיתSeamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
