וידאו-דאנס

אמנות הווידאו דאנס מבוססת על שילוב של מדיומים ותכנים משדה הקולנוע, המחול, ההצגה והאמנות החזותית. רעיון התנועה הוא המרכיב המרכזי המחבר בין התחומים השונים. התנועה, המהווה בסיס לפיתוחו והבנתו של מדיום הקולנוע (והווידאו שהתפתח בשלב מאוחר יותר), היא הגורם המחבר המרכזי בין הווידאו והדאנס (מחול/תנועה/כוריאוגרפיה). באופן זה, ניתן להצביע על יצירות מוקדמות של אמני קולנוע, כדוגמת מיה דארן, אשר ביצירתם הקולנועית הניסיונית חקרו ופיתחו את הקשר שבין מצלמה לתנועה.

יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: ויקיזציה.

תולדות הווידאו דאנס

אמנות הווידאו דאנס פרחה החל משנות ה-80 של המאה ה-20 ואילך בעיקר באירופה ובארצות הברית באמצעות שיתופי פעולה אמנותיים שהתקיימו בין כוריאוגרפים ליוצרי קולנוע ווידאו. דוגמה בולטת לכך ניתן לראות בשיתוף הפעולה בין הכוריאוגרפית אן תרזה דה קירסמייקר והקולנוען והמוזיקאי טיירי דה מיי. דה מיי יצר עבודות וידאו דאנס בולטות נוספות בשיתוף עם כוריאוגרפים נודעים כדוגמת ויליאם פורסייט ואיצטוק קובאץ'. כוריאוגרפים נוספים שפעלו בתחום הווידאו דאנס ואותם ניתן למנות הם לויד ניוסן (להקת DV8) ווים ונדקייבוס (להקת Ultima Vez).

בישראל

בישראל התקיים פסטיבל 'וידאנס' לאמנות הווידאו דאנס בין השנים 2006 ל-2008 בסינמטק תל אביב בניהולו של האוצר אבי פלדמן. במהלך שנים אלו הוצגו בפסטיבל יצירות של יוצרים מובילים מרחבי העולם תוך שימת דגש על עידודה של יצירה ישראלית מקורית בתחום. פרס מטעם קרן התרבות אמריקה-ישראל ניתן במסגרת זו ליוצרים ארקדי זיידס, שירה מיאסניק, נעה שדור וסירה פויגל ברוטמן ואיתן אפרת על יצירות וידאו דאנס מקוריות. כמו כן, פעל הפסטיבל בשיתוף פעולה עם פסטיבלים מובילים באירופה ועם פסטיבל הקולנוע בירושלים בו הוצגו, בין היתר, יצירות של כוריאוגרפים ואמני וידאו כדוגמת צ'ארלס אטלס ומרס קנינגהם.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא וידאו-דאנס בוויקישיתוף

• מגזין מעקף בנושא וידאו דאנס