Loading AI tools
מאז קום המדינה, בשנת 1948, לנשים הייתה זכות לבחור ולהיבחר. עם זאת, נכון לשנת 2020, רק בראש 15 מבין 257 הרשויות המקומיות בישראל עומדות נשים.[1] בשנת 2018 נבחרה לראשונה אשה כראש עיר באחת משלוש הערים הגדולות, כשעינת קליש-רותם ניצחה בבחירות בחיפה.
שיטת הבחירות המקומיות בישראל
ערך מורחב – הבחירות לרשויות המקומיות בישראל
עד שנת 1978, אז שונתה שיטת הבחירות, תושבי הרשות המקומית היו בוחרים ברשימות שהתמודדו על מושבים במועצת העירייה, וחברי המועצה שנבחרו הם שבחרו בראש הרשות. במסגרת השיטה הישנה, נבחרו עשר נשים לראשות עירייה, מועצה מקומית או מועצה אזורית.
ב-1978 נערכו בפעם הראשונה הבחירות לרשויות המקומיות בישראל במתכונת החדשה: בחירה ישירה ואישית של ראש הרשות בשיטה רובנית ובחירות בנפרד של רשימות למועצת הרשות במתכונת בחירות בשיטה היחסית. מאז שינוי השיטה ועד היום, נבחרו 18 נשים לעמוד בראשות העירייה או המועצה.
החל מ-1989 ישנה צורת שלטון מקומי נוספת בשם מועצה מקומית תעשייתית (נכון ל-2018 יש 2 מועצות מקומיות תעשייתיות), שבה ראש הרשות לא נבחר אלא ממונה על יש שר הפנים. האישה הראשונה שמונתה לתפקיד זה היא סיגל שאלתיאל-הלוי שמונתה לראש מגדל תפן.
סטטיסטיקות הייצוג הנשי במועצות הרשויות המקומיות
סכם
פרספקטיבה
בהסתכלות על הנתונים לאורך השנים, ניתן לציין מגמת עלייה ברורה בכמות הנשים שנבחרו לכהן במועצות העירייה או במועצות המקומיות וכן בראשן: בעוד שבשנת 1965 היוו הנשים רק 3.1 אחוז מכלל הנבחרים ורק ב-27 אחוז מהמועצות כיהנו נשים, ב-1989 עלה שיעור הנציגות של נשים יהודיות ברשויות המקומיות ל-8.5 אחוז. ב-1993 עלה שיעור הנציגות ל-10.9 אחוז, וב-1998 הגיע ל-15.4 אחוז נשים, שנבחרו כנציגות ב-88.8 אחוז מהמועצות היהודיות (57.1 אחוז מתוך כלל המועצות). בבחירות 1998 נבחרו 0.4 אחוז נשים לרשויות המקומיות הערביות. בחישוב כולל הגיע, לפיכך, שיעור הנציגות של נשים במועצות ל-10.2 אחוז. בישראל ייצוג הנשים בראש הרשויות המקומיות נמוך מאוד. בבחינת תוצאות הבחירות המקומיות בעשור השני של שנות ה-2000 ניכרת עליה קלה במספר הנבחרות. 2012 היו בישראל 6 נשים בראשות ערים ומועצות: מרים פיירברג, ליזי דלריצ'ה, טלי פלוסקוב, פלורה שושן, סיגל מורן ומטי צרפתי-הרכבי. שיעור הנשים בראש רשויות מקומיות ומועצות אזוריות בשנה זו היה כ-2% בלבד. בשנים 2013–2014 המספר נשאר ללא שינוי: אף שבשנת 2013 נערכו בחירות לרשויות המקומיות, מספר הנשים בראשות ערים ומועצות אזוריות נותר 6 בלבד. בשנת 2015 מונתה ליאת שוחט לראשות עיריית אור יהודה, ובכך עלה מספרן של ראשות המועצות המקומיות ל-7 .[2] בבחירות 2018 עלה מספר הנשים העומדות בראש רשות מקומית ל-14. הן מהוות 6% מתוך 250 ראשי רשויות שנבחרו בבחירות אלה.[3][4]
הנשים שכיהנו כראשות רשויות מקומיות
.jpg)
האישה הראשונה שמונתה לעמוד בראש רשות מקומית בישראל היא חייקה גרוסמן, שעמדה בראש המועצה האזורית געתון (כיום חלק מהמועצה האזורית מטה אשר) בין השנים 1951-1950. האישה הראשונה שנבחרה לכהן כראש עירייה היא חנה לוין, ראש עיריית ראשון לציון בין השנים 1960-1956. באותה העת, נבחרו ראשי הרשויות בידי מועצת העיר. החל במערכת הבחירות של 1978 נבחרים ראשי הרשויות בבחירות ישירות, על ידי תושבי העיר. האישה הראשונה שנבחרה בדרך זו היא זיוה בן דרור, שנבחרה לתפקיד ראש מועצת אבן יהודה ב-1989.[5]
| שם | שם הרשות המקומית | תקופת הכהונה |
|---|---|---|
| חייקה גרוסמן-אורקין | מועצה אזורית געתון | 1951-1950 |
| הדסה ברגמן | מועצה אזורית חבל מעון | 1953-1951 |
| חנה לוין | עיריית ראשון לציון | 1959-1956 |
| יפה כץ | מועצה מקומית כפר יונה | 1959-1957 |
| יהודית שושני | מועצה מקומית רמת ישי | 1965-1962, 1971-1969, 1976-1974 |
| בת-שבע איילון | מועצה אזורית ברנר | 1985-1965 |
| מנוחה חרל"פ | מועצה מקומית יקנעם עילית | 1967 |
| זהבה וושצ'ינה | מועצה מקומית קריית חרושת | 1974-1971 |
| זלדה שחם | מועצה מקומית רמת ישי | 1974-1971 |
| ויולט ח'ורי | מועצה מקומית כפר יאסיף | 1974-1972 |
| אורה פוטר | מועצה אזורית בני שמעון | 1989-1983 |
| זיוה בן-דרור | מועצה מקומית אבן יהודה | 1993-1989 |
| מרשה כספי | מועצה מקומית סביון | 1998-1993 |
| יעל שאלתיאלי | מועצה אזורית בקעת בית שאן | 2006-1996 |
| דניאלה וייס | מועצה מקומית קדומים | 2007-1996 |
| ורד סוויד | עיריית נתניה | 1998 (ראש העיר בפועל) |
| מרים פיירברג-איכר | עיריית נתניה | מ-1998 |
| יעל גרמן | עיריית הרצליה | 2013-1998 |
| אורה חכם | מועצה אזורית אפעל | 2008-1999 |
| לילך מורגן | מועצה אזורית ערבה תיכונה | 2007-2002 |
| איריס אברהם | עיריית גבעתיים | 2007-2006 (ממלאת מקום בפועל) |
| פלורה שושן | מועצה מקומית מצפה רמון | 2013-2006 |
| סיגל מורן | מועצה אזורית בני שמעון | 2009 - 2018 |
| טלי פלוסקוב | עיריית ערד | 2015-2010 |
| מטי צרפתי-הרכבי | מועצה אזורית יואב | 2022-2011 |
| ליזי דלריצ'ה | מועצה מקומית גני תקווה | מ-2013 |
| שירה אבין | עיריית רמת השרון | 2016-2013 (ממלאת מקום בפועל) |
| יעלה מקליס | עיריית יהוד-מונוסון | מ-2013 |
| ליאת שוחט | עיריית אור יהודה | מ-2015 |
| סיגל שאלתיאל-הלוי | מועצה מקומית תעשייתית מגדל תפן | 2023-2015 |
| טל אוחנה | מועצה מקומית ירוחם | 2018-2024 |
| עינת קליש-רותם | עיריית חיפה | 2018-2024 |
| שושי כחלון-כידור | עיריית כפר יונה | 2018-2024 |
| רותם ידלין | מועצה אזורית גזר | מ־2018 |
| גלית שאול | מועצה אזורית עמק חפר | מ־2018 |
| אושרת גני גונן | מועצה אזורית דרום השרון | מ־2018 |
| לין קפלן | מועצה מקומית תל מונד | מ־2020 |
| אור פירון-זומר | מועצה מקומית אורנית | מ־2024 |
| מירה בן ארי | מועצה אזורית גן רווה | מ־2024 |
| נילי אהרון | מועצה מקומית ירוחם | מ־2024 |
| הילה בן הראש חכמון | מועצה מקומית כוכב יאיר צור יגאל | מ־2024 |
| שלומית שיחור רייכמן | מועצה אזורית עמק יזרעאל | מ־2024 |
| מיכל רוזנשיין | עיריית קריית אונו | מ־2024 |
| דפנה רביד-רבינוביץ' | מועצה מקומית שוהם | מ־2024 |
המאבק לייצוג נשי בישראל
סכם
פרספקטיבה
על אף העלייה המתמדת בכמות הנשים הנבחרות למשרות ציבוריות ולראשות רשויות, סוגיית הייצוג הנשי עולה פעמים רבות במחקרים ובכנסים שונים. כך לדוגמה ב'פרלמנט נשים', במה לפוליטיקה מזווית פמיניסטית, שהתקיים בטירה בסוף מארס 2003, התקיים מושב בשם: "למה רק שתיים? ייצוג נשים ברשויות המקומיות".[6]
הסברים שונים ניתנו במהלך השנים לנציגות הדלה של נשים במרכזי השלטון המקומי והארצי בישראל: רתיעת הנשים ממעורבות פוליטית, המגבלה הקשורה לאחריות על משק הבית וגידול הילדים, הקשר בין הדת למדינה, מרכזיות הביטחון הדוחקת סוגיות של אי-שוויון הצידה ועוד. תאוריה נוספת גורסת שמנגנונים פוליטיים מבטיחים את הדרת הנשים היהודיות והערביות.
חלק מהמפלגות הגדולות דואג להבטיח את מקומן של הנשים בייצוג הציבורי דרך מנגנונים של הבטחת ייצוג. מפלגת מרצ, למשל, מחייבת שריון של 40 אחוז נשים ברשימות המועמדים למועצות. כך, השיגו הנשים במפלגה ייצוג בשיעור של 37 אחוז מכלל הנבחרים למועצות בכל הארץ.[דרושה הבהרה]
ב־23 ביוני 2014, אישרה מליאת הכנסת בקריאה שלישית את חוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות) (תיקון מס' 12), התשע"ד-2014 המעניק מימון בחירות גבוה יותר לסיעות ברשויות המקומיות שיש בהן ייצוג נשים גבוה. החוק קובע שסיעה או רשימה שלפחות שליש מבין חברי המועצה שנבחרו ומכהנים מטעמה במועד האמור בסעיף קטן (ב)(2) הם נשים – תקבל תוספת של 15% מסכום מימון הבחירות שהיא זכאית לו.[7] החוק נכנס לתוקף בבחירות הבאות לרשויות המקומיות ב-2018.[8]
בחירות 2018
"מקומיות 2018" היא קואליציה המאחדת 28 ארגוני נשים ופועלת לקידום נשים ברשויות המקומיות במטרה לצמצם את הפערים המגדריים ברשויות המקומיות בבחירות הקרובות. בקואליציה שותפים ארגונים מכל הקשת הפוליטית מהחברה היהודית והערבית כאחד. הקואליציה פועלת בארבעה מישורים עיקריים: העלאת המודעות הציבורית באמצעות קמפיינים חברתיים, איתור נשים פוטנציאליות, עידודן והנעתן להתמודד על תפקידים ברשות המקומית בבחירות הקרובות. ניסיון להשפיע על המחויבות של הרשויות הממשלתיות לצמצם את הפער המגדרי. מינוף קשרים פוליטיים ועבודה עם ראשי מפלגות פוליטיות לשלב יותר נשים ברשימות מפלגתיות ברשויות המקומיות ולהגדיל את נוכחותן של נשים בכל רשימה/ סיעה באמצעות מיקומן במקומות ריאליים. עריכת כנסים ברחבי הארץ על מנת לעודד יותר נשים לרוץ בבחירות.[9] כחלק ממגמה זו, לקראת הבחירות לרשויות המקומיות של 2018 בעספיא הוקמה לראשונה בחברה הדרוזית-ערבית של ישראל רשימה נשית פמיניסטית, בשם ניו עספיא, שהכניסה בתום הבחירות נציגה למועצה המקומית.[10]
בחברה הערבית, שנחשבת לשמרנית יותר מהחברה היהודית בישראל, כיהנו רק נשים מעטות כחברות מועצה, ואחת בלבד כראש רשות.
לפני הבחירות של 2018, היו בישראל פחות מ־3% נשים בראש רשויות מקומיות בישראל, לא יותר מ־6 נשים.[11] בבחירות 2018 נבחרו 15 ראשות רשויות.[11]
בחירות 2024
בבחירות לרשויות המקומיות בשנת 2024 חלה עלייה במספר המועמדות הנשים, מ־72 ל־88.[12] בבחירות 2018 היו מועמדות נשים ב־63 רשויות, ובשנת 2024 ב־70 רשויות.[12] 68% מהמועמדות התמודדו ברשות מקומית בה מעולם לא כיהנה אישה.[12]
בבחירות של 2024 נבחרו 15 נשים לראש רשות מקומית (עלייה מינורית מ־14 נשים בשנה לפני כן).[12] שש נשים נבחרו לראשונה ברשויות בהן מעולם לא הייתה ראש רשות אישה. ב־2024 לראשונה היה ישוב בארץ, שוהם, בו נבחרו לחברי מועצה רוב של חברות מועצה נשים מבין חברי המועצה. בשוהם גם נבחרה לראשונה ראשת מועצה ונציגות הציבור הדתי מורכבת משתי נשים[13].
ראו גם
הערות שוליים
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
