Loading AI tools
תיאוריה מקרו-כלכלית הנוגעת למדינות בעלות מטבע פיאט מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
התאוריה המוניטרית המודרנית (MMT - Modern Monetary Theory) היא תאוריה מקרו-כלכלית שעוררה עניין ותשומת לב בשנות ההתאוששות מהמשבר הכלכלי הגלובאלי ב-2008. התאוריה שמה דגש על ההבדל בין מדינות שאינן מנפיקות מטבע משלהן (כדוגמת מדינות גוש האירו) לבין מדינות שמנפיקות מטבע משלהן. לפי השקפת ה-MMT, מדינות המנפיקות מטבע משלהן אינן מוגבלות בידי גירעונות תקציביים. זאת בשל שליטתן המוחלטת והמונופולית במטבע שלהן, שהן יכולות להנפיקו כרצונן. בשל כך לא ייתכן שיימצאו עצמן במחסור בו. כלכלני MMT מדגישים שאינם קוראים להנפקת כסף בלתי מוגבלת. הם מודעים לכך שמדינות מוגבלות בידי המשאבים המוגבלים של המשק שלהן. הם צופים שבמצב שבו כמות הכסף שהונפק חורגת מהרצוי תופיע אינפלציה גבוהה. במקרה כזה, לפי גישת MMT, הממשלה תוכל להתמודד עם האינפלציה על ידי שינוי ספר התקציב - באמצעות הקטנת הוצאות או העלאת מיסים. בניגוד לגישה המוניטריסטית הרגילה, MMT אינה מייחסת חשיבות רבה להעלאות ריבית כדרך להדביר אינפלציה. MMT לעיתים מכונה נאו-צ'רטליזם. יש שרואים אותה כגרסה של תורתו הכלכלית של הכלכלן היהודי-אמריקני אבא לרנר .
MMT שנויה במחלוקת, ומתנהל דיון פעיל וסוער[1] בתועלת התאורטית שלה, ביעילות של מרשמי המדיניות שלה ובסיכונים שהיא מעלה. אין בין תומכי התאוריה הסכמה מוחלטת לגבי מאפייני התאוריה המדויקים, אבל בלב התאוריה עומדת התפיסה שחוב לאומי וגירעונות תקציביים אינם דבר רע עבור מדינה שמנפיקה מטבע משלה.
העקרונות העיקריים של MMT הם שממשלה שמנפיקה את הכסף שלה:
עקרונות אלה מאתגרים את השקפת כלכלני המיינסטרים כי הוצאות הממשלה ממומנות על ידי מיסים והנפקת חובות.[3][4][1] ארבעת עקרונות ה-MMT הראשונים אינם סותרים למעשה את הבנת המיינסטרים, אלא מדגישים אלמנטים שגם כלכלני מיינסטרים מודעים להם ולעיתים מציינים בפירוש. מבחינה זו יש הרואים ברוב עקרונות ה-MMT רק ניסוח מחדש של עקרונות ידועים היטב בכלכלה הקיינסיאנית. לדוגמה, כפי שאמר יו"ר הפד לשעבר, אלן גרינשפן, "ארצות הברית יכולה לשלם כל חוב שיש לה כי אנחנו תמיד יכולים להדפיס כסף כדי לעשות זאת. אז יש הסתברות אפס לפשיטת רגל."[5] עם זאת, כלכלני MMT לא מסכימים עם כלכלני המיינסטרים לגבי העיקרון החמישי - האופן שבו גירעונות ממשלתיים קשורים לשיעורי הריבית.[6][7][8][9][10]
גאורג פרידריך קנאפ טען כבר ב-1905 כי "כסף הוא בריה של חוק" ולא סחורה.[11] קנאפ הנגיד את תאוריית הכסף שלו עם גישת תקן הזהב שלפיה הערך של יחידת מטבע תלוי בכמות המתכת היקרה שהיא מכילה או שניתן לקבל אותה תמורתה. הוא טען כי המדינה יכולה ליצור כסף נייר ולהפוך אותו לבעל ערך בשל נכונותה לקבלו כתשלום למיסים, קנסות וחשבונות.
הדעה הרווחת לגבי כסף הייתה שהוא התפתח מסחר חליפין וככזה אמור לייצג מצרך עמיד שיש לו ערך שימוש מסוים,[12] אך חסידי MMT כמו רנדל וויי ומת'יו פורסטייטר טוענים כי כסף שמקור ערכו ביכולת לשלם איתו מיסים מתואר בכתבים של כלכלנים קלאסיים רבים,[13] בהם אדם סמית', ז'אן-בפטיסט סאי, קארל מרקס, וויליאם סטנלי יבונס.[14]
אלפרד מיטשל אינס כתב ב-1914 כי כסף בעצם נועד לאפשר לאדם לפדות את חובות המס שלו.
עד שנת 1947, אז אבא לרנר כתב את מאמרו כסף כבריית המדינה, כלכלנים זנחו את הרעיון כי שווי הכסף קשור קשר הדוק לזהב. לרנר טען כי האחריות להימנעות מאינפלציה ומשפל כלכלי מוטלת על המדינה בגלל יכולתה ליצור כסף או למסותו.[15]
הכלכלנים וורן מוסלר, ל. רנדל ריי, סטפני קלטון,[16] ביל מיטשל ופבלינה ר. טשרנבה אחראים להחייאת הרעיונות של לרנר וקודמיו.[17]
בפברואר 2019 פורסם ספר הלימוד האקדמי הראשון שהתבסס על התאוריה.[1]
הכלכלנית סטפני קלטון פירטה כמה השלכות למדיניות הכלכלית שנובעות מהשקפות MMT במרץ 2019:
ב-2017 החל להתעורר באגף הליברלי של המפלגה הדמוקרטית בארצות הברית עניין רב ב-MMT, מתוך הערכה שהיא מצדיקה הגדלת גירעונות וכך תאפשר מימון תוכניות שאפתניות לביטוח רפואי לכול, למלחמה בעוני ובהתחממות הגלובאלית.
בעקבות מגפת הקורונה ולאור ההוצאות התקציביות העצומות שממשלות היו מוכנות להוציא כדי לשקם את הכלכלות במהלכה, היו שכתבו: "אנו כולנו תומכי MMT עכשיו", מכוונים לכך שהחשש מגרעונות ומחובות לאומיים איבד כוחו, דבר ש-MMT הטיפה לו לאורך שנים.[18]
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.