Loading AI tools
שפה מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
צרפתית (בצרפתית: Français, פְרָאנְסֶה) היא השפה הרומאנית השנייה בתפוצתה בעולם (לאחר השפה הספרדית). הצרפתית התפתחה מן הלטינית הוולגארית שהייתה מדוברת בימי הביניים המוקדמים בשטחים שבהם שלטה בעבר האימפריה הרומית. בימי הביניים המאוחרים, עם העלייה בחשיבותה הפוליטית והתרבותית של פריז, הפך ניב פריז לצרפתית התקנית.
 | |
| מדינות | צרפת, קנדה, שווייץ, בלגיה, לוקסמבורג, מונקו, מרוקו, אלג'יריה, תוניסיה, חוף השנהב, גינאה המשוונית, גינאה, קונגו, הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו, ניז'ר, סנגל, האיטי, ונואטו, לבנון, וייטנאם, הרפובליקה המרכז-אפריקאית, צ'אד, מאלי, מדגסקר, מאוריציוס, קמבודיה, לאוס, בנין, טוגו, בורקינה פאסו, קמרון, גבון, קומורו, מאוריטניה, סיישל, בורונדי, רואנדה, ג'יבוטי |
|---|---|
| אזורים | מערב אירופה, מרכז אפריקה, מערב אפריקה, צפון אפריקה, צפון אמריקה, האוקיינוס השקט ואזורים מבודדים באסיה |
| דוברים | 270 מיליון |
| שפת אם | 80 מיליון |
| כתב | אלפבית לטיני |
| משפחה |
|
| לאום | אפריקה המרכזית, בורונדי, בורקינה פאסו, בלגיה, בנין, גבון, ג'יבוטי, גינאה, גינאה המשוונית, האיטי, ונואטו, חוף השנהב, טוגו, לוקסמבורג, מדגסקר, מונקו, מאלי, ניז'ר, סיישל, סנגל, צ'אד, צרפת, קומורו, הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו (קונגו קינשסה), הרפובליקה של קונגו (קונגו ברזוויל), קמרון, קנדה, רואנדה, שווייץ |
| ארגון | האו"ם, האיחוד האירופי, האיחוד האפריקאי |
| מוסד |
האקדמיה הצרפתית (Académie française) בצרפת, שירותי השפה הצרפתית (Service de la langue française) בבלגיה, המשרד הקוויבקי לשפה הצרפתית (Office québécois de la langue française) בקבק שבקנדה, הוועד העליון לשפה הצרפתית של צרפת, בלגיה וקוויבק (les Conseils supérieurs de la langue française de France de Belgique et du Québec) |
| קוד שפה |
fr  |
| קוד ISO 639-1 |
fr |
| קוד ISO 639-2 |
fra |
| קוד ISO 639-3 |
fra |
| ראו גם | שפה • כתב • רשימת שפות |
  | |
לחצו כדי להקטין חזרה
 |
דוברי צרפתית בעולם |
לחצו כדי להקטין חזרה
.svg) |
אחוז דוברי צרפתית לפי מדינה |
לחצו כדי להקטין חזרה
.svg) |
הבנת צרפתית באיחוד האירופי |
לחצו כדי להקטין חזרה
 |
ידע בצרפתית באיחוד האירופי ובמדינות מועמדות |
לחצו כדי להקטין חזרה
 |
אחוז דוברי צרפתית באפריקה |
לחצו כדי להקטין חזרה
 |
דוברי צרפתית בארצות הברית (אנ') |
עם התפשטות הקולוניאליזם הצרפתי התפשטה הצרפתית אל חבלי עולם נוספים מחוץ לאירופה וכיום היא משמשת כשפת אם בפי כ-80 מיליון בני אדם, וסך הכל דוברים את השפה כ-220 מיליון בני אדם, בעיקר באפריקה. השפה הצרפתית היא השפה הרשמית או השפה המשמשת לעניינים אדמיניסטרטיביים במבחר קהילות וארגונים (כמו האיחוד האירופי, הוועד האולימפי הבין-לאומי, האו"ם ואיגוד הדואר העולמי). בעבר, היא הייתה אחת השפות הנלמדות כשפה שנייה במדינות רבות בעולם אך החל מהמחצית השנייה של המאה ה-20 היא הלכה ונדחקה על ידי השפה האנגלית[1][2].
בשלוש מדינות אנגלופוניות (בקנדה האנגלופונית, הממלכה המאוחדת ואירלנד) שמרה השפה הצרפתית על הזכות להיות השפה הנלמדת הראשונה ומקדימה בהרבה שפות אחרות. בארצות הברית ספרדית מקדימה את השפה הצרפתית. באזורים מסוימים במדינה ליד קוויבק דוברת הצרפתית, זוהי השפה הנלמדת יותר.
השפה נלמדת כשפה שנייה עיקרית בחבל הסאר, כאשר צרפתית נלמדת מגיל הגן ומעל ל-43% מהאזרחים מסוגלים לדבר צרפתית[3].
תחילתה של השפה הצרפתית עם כיבושה של גאליה על ידי הרומאים תחת שלטונו של יוליוס קיסר בשנת 59 לפני הספירה. בעת ההיא אכלסו את גאליה שבטים קלטים רבים שדיברו שפות שונות, רבות מהן שפות קלטיות. לאחר שגאליה נכבשה כולה (בשנת 51 לפנה"ס) ובמהלך מאות השנים שלאחר מכן, תפסה שפת הרומאים (הלטינית) לאט לאט את מקומה כשפה המדוברת ביותר. הצרפתית התפתחה תחילה משינויים בלטינית המדוברת בה השתמשו החיילים הרומאים. שינויים אלו היו בעיקר שינויי הגייה (פונטיים). בכתיב, התבטא השינוי בהפשטת כללי הדקדוק ביחס ללטינית. שפה מדוברת זו מוכרת בשם "פרוטו-צרפתית" (protofrançais). לא ידוע באיזו מידה השפיעה השפה הגאלית על הצרפתית. אוצר המלים ממקור משוער גאלי מצטמצם לכמאה מילים, כמו mouton (כבש), char/charrue (עגלה) ו-crème (קרם), שהאטימולוגיה שלהן לא לגמרי ודאית. חלקן יכלו להיות מילים לטיניות שחדרו לגאלית. גם השפעת הגאלית על התחביר ועל ההיגוי הצרפתיים אינה ידועה. השפה הפרנקית מילאה תפקיד של superstrat (אנ') והותירה בצרפתית כמה מילים חשובות (gris – אפור, blanc – לבן, blond – בלונדיני, bleu – כחול וכו') וייתכן כי השפיעה מאוד על ההיגוי של הלטינית בצפון גאליה, ובדרך זאת על הלאנג ד'אויל והפרוטו-צרפתית.
העדות הכתובה הראשונה הידועה היא "ההשבעות של שטראסבורג" (Serments de Strasbourg) משנת 842 ואולם נמצאו מסמכים משנת 813 המעידים על קיומה של שפה רומאנית. רק בין השנים 880 ו-881 פורסם הכתב הספרותי הראשון, אם כי הוא נכתב בשפה שדמתה יותר לפיקארדית (שפה רומאנית אשר עדיין מדוברת בחלקים מצפון צרפת ובוולוניה שבבלגיה, שם היא אף מוגדרת כשפה רשמית באחד האזורים) מאשר לצרפתית מודרנית. בשנת 1539 הוכרזה הצרפתית כשפת החוק והמינהל הרשמית על ידי המלך פרנסואה הראשון.
צרפתית נחשבת שפה "אקדמית" במובן שהשפה הספרותית פותחה ונקבעה בקודים שהיו פרי עבודתם של קבוצות אקדמאים, כמו הפלייאד (La Pleïade), ושל מוסדות כמו האקדמיה הצרפתית שהוקמה במאה ה-17 על ידי הקרדינל רישלייה. לחיותה של השפה תרמו השימוש השוטף והספרות הענפה, כולל סופרים דגולים כמו פרנסואה רבלה או מולייר. לפעמים היא מכונה "שפתו של מולייר". החל מן המאה ה-17 הצרפתית התחילה להחליף את הלטינית בחוגי המדע, התאולוגיה, וההגות. ציון דרך מכונן היווה מבחינה זו הפרסום בצרפתית של הספר של רנה דקארט "שיח על המתודה" (Discours de la méthode).
בסוף המאה ה-19 ובמאה ה-20 חינוך החובה החילוני הציבורי תרם רבות לאיחוד השימוש בצרפתית בכל רחבי צרפת. עד למלחמת העולם הראשונה מעל 50% מתושבי צרפת לא דברו צרפתית אלא שפות אחרות, המהוות חלק מהנוף הלשוני של המדינה: שפות רומאניות כמו האוקסיטנית או פרובנסלית, על גרסאותיה, ביארנית, אוברנית, גסקונית וכו' ושפות שאינן רומאניות כמו ברטונית, פלמית, גרמנית אלזסית, בסקית, איטלקית, קורסיקאית וכו'. עדיין בשנת 1914 מחצית החיילים לא הבינו היטב את פקודות הקצינים. הצבא היווה במידה רבה כור היתוך לשוני בקרב גברים. בהמשך גם מערכת החינוך והמדיה – הרדיו והטלוויזיה תרמו להפצתה בקרב העם[4].
עם התפשטות האימפריה הקולוניאלית הצרפתית החל מהמאה ה-17, התפשטה השפה הצרפתית אל חבלי עולם נוספים מחוץ לאירופה, בעיקר באפריקה.
לצרפתית דיאלקטים רבים מאוד וקיימים הבדלים לא מעטים בין הלשון המדוברת בפריז, ועל ידי אמצעי התקשורת לבין הגרסאות המקומיות. דיאלקטים (ניבים) קיימים לא רק בתוך מדינת צרפת עצמה (המכונה France métropolitaine) אלא גם ביבשות רבות אחרות ברחבי העולם שבהן הייתה נוכחות של האימפריה הקולוניאליסטית הצרפתית: בראש וראשונה חלקים נרחבים מאפריקה, (כולל מדינות לאום מודרניות בצפון אפריקה, במערבה, ובמרכז אפריקה), אך גם אזורים שונים באוקיאניה (פולינזיה הצרפתית, קלדוניה החדשה וכו'), בהודו (פונדישרי) ובדרום-מזרח אסיה (וייטנאם, לאוס), וכן אצל קבוצות מיעוט לא מבוטלות במזרח התיכון, למשל בלבנון ובישראל.
כל זאת בנוסף למדינות שבהן קיימת אוכלוסייה היסטורית של דוברי צרפתית כגון הוולונים בבלגיה, תושבי אזור רומאנדי בשווייץ ופרובינציית קוויבק בקנדה, שם התיישבו מהגרים רבים מצרפת עצמה.
במדינת לואיזיאנה בארצות הברית, בעיקר, אך גם במיין ובניו המפשייר מוסיפה להתקיים קהילה בת כמה עשרות אלפים של דוברי צרפתית כשפת אם. רובם צאצאים של המתיישבים הצרפתים האירופים, שבמאות ה-17 וה-18 גורשו מאדמותיהם בקנדה על ידי הבריטים. הדיאלקט שלהם מכונה "Cajun French" באנגלית (מהמילה Français acadien – צרפתית מאקאדיה) ומרבית הדוברים אותו הם דו-לשוניים באנגלית וצרפתית. עם זאת, בקרב הדור הצעיר האנגלית הולכת ודוחקת את מקומה של הצרפתית, ולכן הדיאלקט נחשב כנתון בסכנת הכחדה.
קיימות הערכות שונות באשר למספר הכולל של דוברי צרפתית בארצות הברית, אך רובן מדרגות אותה במקום השלישי ולעיתים הרביעי ברשימת השפות המדוברות ביותר (אחרי או לפני גרסאות שונות של שפות סיניות)[5].
היבט אחר הקשור לעניין הדיאלקטים הוא ההשפעה הרבה שהייתה לצרפתית על האנגלית לאורך הציר הדיאכרוני (כלומר לאורך ההיסטוריה, במינוח בלשני). בשפה האנגלית המודרנית קיים מספר גדול של פעלים, שמות עצם, שמות תואר ושורשים שמקורם בצרפתית עתיקה (אנ'), או בלטינית, שהגיעו לאוצר המילים האנגלי דרך "תיווך" של הצרפתית.
תחילת ההשפעה של הצרפתית על השפה והחברה באנגליה הייתה בכיבוש הנורמאני[6] שאותו הוביל ויליאם דוכס נורמנדי, מי שאחר כך נודע בשם ויליאם "הכובש" הראשון, מלך אנגליה. במסגרת הכיבוש החברה באנגליה ספגה השפעות צרפתיות רבות, והשפה הצרפתית הייתה שפתם של מעמד האצולה, המלוכה ואנשי ההשכלה למשך כ-300 שנה.
לפי הערכה אחת, למעלה מ-80% מהשורשים האנגלו-סקסוניים הישנים אבדו במהלך מאות השנים הבאות והוחלפו בשורשים צרפתיים או לטיניים בתיווך צרפתי.
הצרפתית נכתבת תוך שימוש בגרסת האלפבית הלטיני המותאמת עבורה. להלן תיאור של הניב הפריזאי התקני.
| העיצורים | ||
|---|---|---|
| הסימון הגרפי |
תעתיק IPA | הערך הפונטי |
| Bb | b | נהגה כהגיית בי"ת |
| Cc | k | נהגה כהגיית כ"ף |
| s | נהגה כהגיית סמ"ך לפני e i y | |
| Çç | נהגה כהגיית סמ"ך | |
| Ch/ch | ʃ | נהגה כהגיית שי"ן ימנית |
| k | נהגה כהגיית כ"ף | |
| Dd | d | נהגה כהגיית דל"ת |
| Ff | f | נהגה כהגיית פ"א רפה |
| Gg | ɡ | נהגה כהגיית גימ"ל |
| ʒ | נהגה כהגיית זי"ן גרושה לפני e i y | |
| Gu/gu | ɡ | נהגה כהגיית גימ"ל – מופיע לפני תנועות קדמיות בלבד |
| Gn/gn | ɲ | נהגה כהגיית נו"ן ויו"ד שוואית בקירוב |
| Hh | - | אינו נהגה, או כהגיית אל"ף |
| ʔ | ||
| Jj | ʒ | נהגה כהגיית זי"ן גרושה |
| Kk | k | נהגה כהגיית כ"ף |
| Ll | l | נהגה כהגיית למ"ד |
| Mm | m | נהגה כהגיית מ"ם |
| Nn | n | נהגה כהגיית נו"ן |
| Pp | p | נהגה כהגיית פ"א |
| Qu/qu | k | נהגה כהגיית כ"ף, בצירוף u אלמת1 |
| Rr | ʁ | נהגה כהגיית רי"ש מודרנית |
| Ss | s | נהגה כהגיית סמ"ך |
| z | נהגה כהגיית זי"ן בין תנועות | |
| Tt | t | נהגה כהגיית ת"ו |
| Vv | v | נהגה כהגיית בי"ת רפה |
| Ww | - | נהגה בהתאם לשפת המקור במילה שאולה |
| Xx | ɡz | נהגה בעיקר גְּזְ, לעיתים כְּסְ או גְּסְ |
| ks | ||
| gs | ||
| Zz | z | נהגה כהגיית זי"ן |
בשפה הצרפתית אין העיצורים מבוטאים, בהיותם בסוף מילה, פרט לעיצורי c, r (פרט לסיומת <er>, המשמשת כסיומת לרוב שמות הפועל ונהגית כסֶגול), f, l. העיצור n אינו נהגה אך מאנפף את התנועה שלפניו.
בניגוד למערך העיצורים, מערך התנועות בצרפתית מורכב יחסית.
מסימני ההיכר של השפה הצרפתית הוא השכיחות הגבוהה של התנועות המאונפפות. אלו נוצרות כאשר התנועה כפי שהיא נהגית בהברה סגורה קודמת לצליל n (ולפעמים m).
בצרפתית, בדרך־כלל העיצור האחרון במילה הכתובה אינו נהגה (s, t ועוד), אך כאשר המילה הבאה אחריו מתחילה בתנועה נהגה העיצור האחרון במילה הקודמת יחד עם המילה העוקבת כך שנשמע כאילו שתי המילים מקושרות כאחת. הדבר קורה תמיד במקרים הבאים:
בצרפתית 8 זמנים (כולל ציווי), כשבכל זמן יש לכל פועל 6 נטיות שונות, בהתאם לגוף המבצע אותו. בסך הכל ישנן 18 הטיות לכל פועל.
בנוסף, ישנן 3 קבוצות של פעלים רגילים: פעלים אשר בצורת המקור מסתיימים ב-~er, ~re, ו-.~ir לצד הקבוצות האלו ישנה שורה ארוכה של פעלים יוצאי דופן שהטיותיהם משתנות.
| aimer – לאהוב, פועל רגיל er | |||||
|---|---|---|---|---|---|
| גוף | הווה | עבר | עתיד | תנאי | |
| פשוט | מתמשך | ||||
| ראשון יחיד (je) | aime | aimai | aimais | aimerai | aimerais |
| שני יחיד (tu) | aimes | aimas | aimeras | ||
| שלישי יחיד (il/elle/on) | aime | aima | aimait | aimera | aimerait |
| ראשון רבים (nous) | aimons | aimâmes | aimions | aimerons | aimerions |
| שני רבים (vous) | aimez | aimâtes | aimiez | aimerez | aimeriez |
| שלישי רבים (ils/elles) | aiment | aimèrent | aimaient | aimeront | aimeraient |
| entendre – להקשיב, פועל רגיל re | |||||
|---|---|---|---|---|---|
| ראשון יחיד (je) | entends | entendis | entendais | entendrai | entendrais |
| שני יחיד (tu) | entendras | ||||
| שלישי יחיד (il/elle/on) | entend | entendit | entendait | entendra | entendrait |
| ראשון רבים (nous) | entendons | entendîmes | entendions | entendrons | entendrions |
| שני רבים (vous) | entendez | entendîtes | entendiez | entendrez | entendriez |
| שלישי רבים (ils/elles) | entendent | entendirent | entendaient | entendront | entendraient |
| finir – לסיים, פועל רגיל ir | |||||
|---|---|---|---|---|---|
| ראשון יחיד (je) | finis | finis | finissais | finirai | finirais |
| שני יחיד (tu) | finiras | ||||
| שלישי יחיד (il/elle/on) | finit | finit | finissait | finira | finirait |
| ראשון רבים (nous) | finissons | finîmes | finissions | finirons | finirions |
| שני רבים (vous) | finissez | finîtes | finissiez | finirez | finiriez |
| שלישי רבים (ils/elles) | finissent | finirent | finissaient | finiront | finiraient |
ליצירת השלילה הבסיסית מקדימים ne לפני הפועל המוטה (או 'n כאשר הפועל המוטה מתחיל בתנועה) ומוסיפים pas מיד אחרי הפועל. קיימות צורות שלילה נוספות, בהן מוחלפת המילה pas במילים אחרות.
כדי למנוע אי הבנות ולענות בחיוב על שאלה המובאת בצורת שלילה יש להשתמש במלת Si ולא Oui.
פעלים המשמשים לתיאור פעולה אותה מבצע גוף על עצמו. נוצרת באמצעות תוספות me, te, se, nous, vous, se לפני הפועל המוטה (או לאחריו בצורת הציווי החיובי), או 'm', t', s', nous, vous, s כאשר הפועל המוטה מתחיל בתנועה. למשל, אני מסתרק – "Je me brosse".
צורת בינוני ההווה (Participe Présent) יכולה לשמש כשם תואר, אז היא מוטה לפי נטיית התארים תוך התאמה למספר ומגדר שם העצם או כפועל, אז היא משמשת כשם הפעולה לאחר מלת היחס en. נוצר תוך תוספת הסיומת ~ant על בסיס הפועל. (יוצאי דופן: להיות (être) – étant; שייכות (avoir) – ayant).
צורת בינוני העבר (Participe Passé) יכולה לשמש כשם תואר, אז היא מוטה לפי נטיית התארים תוך התאמה למספר ומגדר שם העצם וכפועל, כאשר היא משמשת כפועל היא משמשת בצורות הסביל ובזמנים המורכבים.
בינוני העבר מופק בדרך הבאה:
הזמנים המורכבים מופקים תוך שימוש בצורת הבינוני ובנטיות פועלי העזר avoir ו־être בזמנים השונים.
| פועל העזר avoir – שייכות | |||||
|---|---|---|---|---|---|
| גוף | הווה | עבר | עתיד | תנאי | |
| פשוט | מתמשך | ||||
| ראשון יחיד (je) | ai | eus | avais | aurai | aurais |
| שני יחיד (tu) | as | auras | |||
| שלישי יחיד (il/elle/on) | a | eut | avait | aura | aurait |
| ראשון רבים (nous) | avons | eûmes | avions | aurons | aurions |
| שני רבים (vous) | avez | eûtes | aviez | aurez | auriez |
| שלישי רבים (ils/elles) | ont | eurent | avaient | auront | auraient |
צורות הסביל מופקות תוך שימוש בצורת הבינוני ובנטיות פועל העזר être בזמנים שונים.
| פועל העזר être – להיות | |||||
|---|---|---|---|---|---|
| גוף | הווה | עבר | עתיד | תנאי | |
| פשוט | מתמשך | ||||
| ראשון יחיד (je) | suis | fus | étais | serai | serais |
| שני יחיד (tu) | es | seras | |||
| שלישי יחיד (il/elle/on) | est | fut | était | sera | serait |
| ראשון רבים (nous) | sommes | fûmes | étions | serons | serions |
| שני רבים (vous) | êtes | fûtes | étiez | serez | seriez |
| שלישי רבים (ils/elles) | sont | furent | étaient | seront | seraient |
| תוויות יידוע והצגה | ||||
|---|---|---|---|---|
| יידוע | זכר | נקבה | רבים | הערות |
| בלתי־מסוים | un | une | des | - |
| מסוים | le | la | les | 'l לפני תנועות (יחיד) |
| תוויות הצגתיות | ce | cette | ces | cet זכר לפני תנועה |
| תוויות שייכות | |||
|---|---|---|---|
| גוף | זכר | נקבה | רבים |
| ראשון יחיד (שלי) | mon | ma | mes |
| ראשון רבים (שלנו) | notre | notre | nos |
| שני יחיד (שלך) | ton | ta | tes |
| שני רבים (שלכם/ן) | votre | votre | vos |
| שלישי יחיד (שלו/ה) | son | sa | ses |
| שלישי רבים (שלהם/ן) | leur | leur | leurs |
שמות התואר נוטים בהתאם למין שם העצם וכמותו.
un – אחד une – אחת
deux – שתיים
trois – שלוש
quatre – ארבע
cinq – חמש
six – שש
sept – שבע
huit – שמונה
neuf – תשע
dix – עשר
onze – אחת עשרה
douze – שתים עשרה
treize – שלוש עשרה
quatorze – ארבע עשרה
quinze – חמש עשרה
seize – שש עשרה
dix-sept – שבע עשרה
dix-huit – שמונה עשרה
dix-neuf – תשע עשרה
vingt – עשרים
trente – שלושים
quarante – ארבעים
cinquante – חמישים
soixante – שישים
soixante-dix – שבעים (מילולית – שישים ועשר)
quatre-vingt – שמונים (מילולית – ארבע פעמים עשרים)
quatre-vingt-dix – תשעים (מילולית – ארבע פעמים עשרים ועשר)
cent – מאה
deux cents – מאתיים
trois cents – שלוש מאות
quatre cents – ארבע מאות
cinq cents – חמש מאות
six cents – שש מאות
sept cents – שבע מאות
huit cents – שמונה מאות
neuf cents – תשע מאות
premier – ראשון
deuxième – שני
troisième – שלישי
quatrième – רביעי
cinquième – חמישי
sixième – שישי
septième – שביעי
huitième – שמיני
neuvième – תשיעי
dixième – עשירי
onzième – האחד עשר
douzième – השנים עשר
treizième – השלושה עשר
quatorzième – הארבעה עשר
quinzième – החמישה עשר
seizième – השישה עשר
dix-septième – השבעה עשר
dix-huitième – השמונה עשר
dix-neuvième – התשעה עשר
vingtième – העשרים
ביוני 1989 הוקם בצרפת "ועד עליון של השפה הצרפתית" – Conseil supérieur de la langue française. נשיא הוועד הוא ראש הממשלה. החברים הקבועים הם שר התרבות, שר החינוך, שר הפרנקופוניה, המזכיר הקבוע של האקדמיה הצרפתית (Académie française), המזכירים הקבועים של האקדמיה למדעים (Académie des sciences) ונשיא הוועדה הכללית לטרמינולוגיה ולחידושי לשון. בנוסף לבעלי תפקידים אלה חברים 25 אנשי ציבור שונים (לדוגמה: סופרים, היסטוריונים וגם הומוריסטים).
בקוויבק הוקם ועד עליון לשפה הצרפתית ב-1977 ובבלגיה ב-1985. גם בשווייץ יש נציגות בעלת מטרות דומות. ארבעת הגופים משתפים פעולה ביניהם.
25.11.2017, Alain Rey L'antiféminisme a laissé son empreinte dans le français, entretien
למה צרפתית נשמעת כל כך שונה משאר השפות הרומאניות? (באנגלית)
שפה צרפתית, דף שער בספרייה הלאומיתSeamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
