שיירת גת גלאון

שיירת גת גלאון הייתה שיירה צבאית של חטיבת גבעתי שפרצה במהלך מלחמת העצמאות את החסימה שערביי פלוג'ה הקימו ביישובם על ציר הגישה לקיבוצים גת וגלאון. תוך כדי הפריצה נהרגו בטעות שבעה חיילים מאש חבריהם. בחזרה ביצעה שיירה זו פעולת תגמול גדולה בפלוג'ה.

רקע היסטורי

הקיבוצים גת וגלאון היו מוקפים בכפרים ערביים ולא נכללו בתחום המדינה היהודית על פי החלטת החלוקה. הדרך אליהם עברה בפלוג'ה שאחריה הסתעפה דרך עפר לגת.

אנדרטה לשיירה לגת וגלאון ליד צומת פלוגות

ב-6 בדצמבר 1947 הותקפה מכונית יהודית שנסעה מגת לנגבה על יד הכפר הערבי כרתיה. שניים מנוסעי המכונית שניסו להימלט נרצחו וגופותיהם נמצאו למחרת כשהן מדוקרות ובהן סימני התעללות. לאחר תקרית זו נסעו המכוניות לגת רק בשיירות ובליווי צבאי צמוד, בתחילה על ידי אנשי המשמר הנע של הנוטרים בדרום ואחר כך על ידי חיילי חטיבת גבעתי שנעו במשוריינים. מדי פעם הותקפו השיירות אך אנשיהן השיבו אש ולא היו נפגעים. ב-11 בדצמבר 1947 ערך גדוד 52 של חטיבת גבעתי פעולת תגמול נגד כרתיה ומספר בתים פוצצו.

מפקד הכוחות הערביים הבלתי סדירים בדרום היה הקולונל טארק בי אל-אפריקי שהגיע ארצה ממצרים עם יחידות האחים המוסלמים ונתמנה על ידי המופתי חאג' אמין אל-חוסייני למפקד אזור מג'דל. הוא היה אז בן 60, ממוצא סודני. במלחמה האיטלקית-אתיופית השנייה נלחם באיטלקים וכונה בפיהם השד השחור. עיקר הפעילות הערבית כוונה על ידי אל-אפריקי, שהיה מומחה למלחמת גרילה, לפגיעה בתחבורה העברית לדרום ולנגב וליישובים היהודיים המבודדים: ניצנים במערב וגת-גלאון במזרח.

מיד עם הגיעו של אל-אפריקי לאזור הורע מצב הביטחון. נעקרו עצי זית של גת והושחת ציוד חקלאי, נעקרו 60 עמודי טלפון בקטע פלוג'ה-גת ונותק הקשר הטלפוני. הוא ניסה לעורר את ערביי פלוג'ה והסביבה גם לפגיעה בנפש אבל הכפריים לא התלהבו מזה לאחר פעולת התגמול בכרתיה.

ב-24 בפברואר 1948 הותקפה שיירה יהודית ליד הכפר ברברה (באזור מג'דל, כיום מבקיעים). בחילופי היריות נהרגו מספר ערבים בתוכם שלושה מאנשי פלוג'ה. אל-אפריקי ניצל את ההזדמנות. הוא הגיע לפלוג'ה עם אנשיו ומכונית עמוסה נשק ותחמושת. במרכז הרחוב הראשי של פלוג'ה הונחו שלוש הגופות ומסביבן קהל נסער. הוא נשא נאום לפני תושבי פלוג'ה וביקש מהם להקים מחסומים בכביש העובר בתוך העיירה ובדרך זו לנקום את נקמת ההרוגים. ערביי פלוג'ה הקימו מחסומים ובנו עמדות בבתים החולשים על הכביש.

למחרת יצאה שיירה מקיבוץ גת. בהגיע השיירה לפלוג'ה נתקלה במחסומים ונפתחה עליה אש עזה. רוב המשאיות הצליחו להסתובב ולחזור לגת אבל המשאית של קיבוץ גת נתקעה. הנהג ועוזרו נטשו אותה ורצו תחת אש למשוריין. נהג המשאית, חבר גת אריה ברמן, נפצע קשה ומת לאחר הגיעו למרפאת גת. משאית הקיבוץ הועלתה באש על ידי הערבים.

הבריטים דרשו מנכבדי פלוג'ה לא להפריע לשיירות לגת וגלאון אך נענו בסירוב. באותו יום הם פתחו באש על שיירה לגת שהייתה מלווה על ידי הבריטים. לבסוף חזרו בהם הבריטים מרצונם ללוות את השיירות והציעו את עצמם בעזרה לפינוי גת וגלאון.

תכנון

משימת פריצת הדרך לגת וגלאון הוטלה על גדוד 53 של חטיבת גבעתי בפיקודו של יצחק פונדיק. המבצע תוכנן כדלהלן:

שיירה בת שתים עשרה מכוניות - חמישה אוטובוסים משוריינים, חמישה משוריינים של מלווי שיירות ושתי משאיות שתא הנהג שלהן משוריין, מלווה בכוח של פלוגה מוגברת בחבלנים וחמושה בנשק רב תצא מנגבה לגת. סך הכל מנו אנשי השיירה כ-135 לוחמים. תוכנן שבמידה ולא תתקל השיירה בהתנגדות אויב בפלוג'ה, יסתפקו אנשי השיירה בפיזור כרוזים בערבית הקוראים לערבים לשמור על השקט ולאפשר מעבר השיירות. אם תהיה התנגדות, תובקע הדרך בכוח ותבוצע פעולת עונשין רחבת ממדים בפלוג'ה שכוללת הריסת בתים ברחוב הראשי. כדי למנוע תגבורות ערביות מכיוון בית ג'יברין תוצב חסימה מכוח גבעתי שהיה בגת, ממזרח לפלוג'ה.

ביצוע

השיירה יצאה מנגבה ב-13 במרץ 1948 בשעה 16:00, כשאווירון סיור מלווה אותה. בתוך פלוג'ה לא נפתחה אש על השיירה ולפיכך פיזרו אנשיה כרוזי שלום לאורך הרחוב הראשי. נראה היה שהשיירה עוברת בשלום.

כשהגיע חוד השיירה ליציאה המזרחית מפלוג'ה נתקלו במחסום חביות ליד הסתעפות הדרך לגת. כשניסו לסלק אותו נפתחה עליהם אש עזה. אנשי השיירה השיבו אש ובלהט הקרב החמיצו את מסעף דרך העפר לגת והמשיכו מזרחה לכוון בית ג'יברין. אנשי החסימה סימנו להם לעצור אך אנשי השיירה חשבו שהם ערבים ופתחו עליהם באש. מיד נהרגו שבעה מאנשי החסימה ושבעה נפצעו. כעבור זמן קצר התבררה הטעות והאנשים היו בהלם. תחת חיפוי אש הסתובבה השיירה והגיעה לגת עם חשיכה.

פעולת התגמול בפלוג'ה

אנדרטה בקיבוץ גת לזכר שבעת הנופלים בשיירת גת - גלאון

תחת הלם האסון תוכננה פעולת תגמול בפלוג'ה. היה צורך לפנות אזרחים ופצועים מהקיבוץ ולכן נקבע לפצל את השיירה לשני חלקים. השיירה ה"אזרחית" תצא ראשונה ותעבור במהירות דרך שדה התעופה בצפון פלוג'ה. תשומת הלב של ערביי פלוג'ה תוסט אליה והיא תשמש כעין הטעייה. באותה שעה תפרוץ השיירה הצבאית דרך הרחוב הראשי של העיירה ותבצע פעולת עונשין.

ב-14 במרץ 1948 בשעה 06:30 יצאה במהירות השיירה ה"אזרחית", חלפה במהירות דרך שדה התעופה והגיעה בשלום לנגבה.

בשעה 07:00 יצאה השיירה הצבאית ופרצה לרחוב הראשי של פלוג'ה. כאן עצרה השיירה ופתחה באש לכל הכיוונים. בחסות אש זו ירדו החבלנים והניחו 100 ק"ג חומר נפץ בבית העירייה, 150 בגוש החנויות ו-75 בבית הקפה ובבתים סמוכים. הפעולה נעשתה במהירות. החבלנים הפעילו את פתילי ההשהיה וחזרו למכוניות. השיירה המשיכה במהירות מערבה ולאחר 300 מטר נשמע קול נפץ אדיר וכל הרחוב הראשי של פלוג'ה נהרס. 15 אנשים נהרגו.

תוצאות הפעולה

ערביי פלוג'ה היו המומים. יומיים לאחר מכן התייצבה משלחת מערביי פלוג'ה בפני שלטונות הצבא הבריטי ובקשו מהם לדאוג שלהבא ילוו חיילים בריטים את השיירות היהודיות העוברות בפלוג'ה. מאותו יום עד לפינוי הבריטי היו השיירות היהודיות עוברות בפלוג'ה בליווי בריטי באין מפריע.

הנצחת הנופלים

שמות הנספים בשיירת גת-גלאון, באנדרטה לזכרם בקיבוץ גת

שבעת הנופלים הובאו לקבורה בקיבוץ גת. ב-15 בנובמבר 1949 הם הועברו לקבורה בחלקה בצבאית בבית הקברות נחלת יצחק.

בקיבוץ גת הוקמה לזכרם אנדרטה (אנדרטת השבעה). באנדרטה חקוקים שמותיהם וצמוד לזה לוח פסיפס ובו נראים שבעה חיילים חבושים בקסדות.

ראו גם

• חטיבת גבעתי (תש"ח)

לקריאה נוספת

• חטיבת גבעתי במלחמת הקוממיות, הוצאת מערכות, 1958.

קישורים חיצוניים

• קרב יומים לפתיחת הדרך לדרום, דבר, 15 במרץ 1948