Remove ads
מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קרן ההלוואות לעסקים קטנים ובינוניים בערבות המדינה היא כלי סיוע ממשלתי לעסקים קטנים ובינוניים. הקרן פועלת מתוקף החלטת ממשלה, החל מאוגוסט 2003.
מטרת הקרן היא לסייע להקמת עסקים חדשים ולביסוסם של עסקים קיימים אשר ישנה הצדקה כלכלית לקיומם ויש להם פוטנציאל להתפתח וליצור מקומות עבודה חדשים.
ערבות המדינה מיועדת לפתור את כשל השוק, לפיו רוב מוחלט של האשראי במשק ניתן למספר מצומצם של לווים גדולים, בעוד העסקים הקטנים והבינוניים, המהווים את רוב העסקים הפעילים, נתקלים בקושי בקבלת אשראי, בין השאר כתוצאה ממחסור בביטחונות, בעיה שאותה הלוואות בערבות המדינה יכולה לפתור. תהליך קבלת הלוואות בערבות מדינה לעסקים קטנים כרוך בבדיקה כלכלית של גוף כלכלי מקצועי, והחלטת ועדת אשראי המשותפת עם נציגי הבנק.
קרנות המימון הממשלתיות הלוואות בערבות מדינה לעסקים קטנים החלו לפעול בארץ בתחילת שנות ה-90, בעקבות העלייה הגדולה מברית המועצות לשעבר, הממשלה, באמצעות משרד התמ"ת, הקימה את הרשות לעסקים קטנים ואת הקרן לעידוד עסקים קטנים בערבות מדינה שפעלה בין 1993 ל-1999 והעניקה הלוואות לעסקים בערבות מדינה באמצעות שבעה בנקים מסחריים. בשנים אלו הוענקו למעלה מ-3,000 הלוואות בסכום כולל של כ-670 מיליון ש"ח. מנגנון הפעילות היה מבוסס על ערבות מדינה בשיעור של בין 70% ל-100% מסכום ההלוואה, ערבות שמומשה במידה והעסק הוגדר כחדל פירעון. שיעור הדיפולט הגבוה (כ-30%), ומנגנון ניהול קרן לא יעיל, הביא להפסקת פעילותה. בנובמבר 2001 המליצה ועדת ההיגוי של הקרן על הקמת הקרן להון חוזר, קרן שתוקצבה ב-100 מיליון ש"ח, ופעלה במשך שנה, מאוגוסט 2002 ועד אוגוסט 2003. הקרן פעלה באמצעות שני בנקים בלבד, בנק דיסקונט ובנק אוצר החייל, והתאפיינה בהיקפי פעילות נמוכים מאוד, שכללו אישור כ-100 הלוואות בלבד בסך של כ-20 מיליון ש"ח.
ב-1 ביולי 2003, החליטה הממשלה בישיבתה כקבינט חברתי כלכלי על הקמת קרן חדשה לסיוע לעסקים קטנים, שתחליף את הקרנות הקודמות, במגמה ליישם את לקחי העבר בקרנות, הקרן תוקצבה ב-250 מיליון ש"ח, באמצעות פיקדון מדינה ממונף (פי 5) של 50 מיליון ש"ח, סכום הפיקדון משמש גם עבור בטוחה להחזר ההלוואות. לקרן מונה גוף מנהל מקצועי, חברת ייעוץ כלכלי שזכתה במכרז החשב הכללי למתן השירותים, המתאם את הפעילות בין הבנקים המסחריים לממשלה, מבצע את ניתוחי האשראי לעסקים המבקשים, ומנהל את הפעילות האדמיניסטרטיבית.
בשנה הראשונה לפעילותה פעלה הקרן דרך בנק אוצר החייל בלבד, ומסוף 2004 גם דרך הבנק הבינלאומי, כאשר תקציב ההלוואות גדל משמעותית, הן באמצעות פיקדון נוסף של המדינה לבנק הבינלאומי, והן באמצעות הגדלת המינוף על הפיקדונות הקיימים לפי 6.25. במהלך 2006 צירף החשב הכללי את בנק מרכנתיל דיסקונט לבנקים המסחריים הפעילים בקרן, על מנת לתת מענה הולם יותר לבעיות נגישות המגזר הערבי להלוואות במסגרתה.
בדצמבר 2008 הודיע משרד האוצר כי פנה לבנקים כדי להרחיב את הקרן בעוד כ-200 מיליון ש"ח, במכרז זכה בנק אוצר החייל. על פי תנאי המכרז מועמדות ההלוואות עם ביטחונות של עד 25%. כמו כן הועמד תקציב של 62 מיליון ש"ח לקרן ליישובים בעוטף עזה, אשר נדרשים לביטחונות של עד 10% בלבד.
ב-2009 הוקמה קרן חדשה הלוואות בערבות מדינה המיועדת לעסקים בינוניים, בעלי מחזור גבוה מ-22 מיליון ש"ח, במכרז להפעלת הקרן זכו בנק מרכנתיל, אוצר החייל ובנק הפועלים.
ב-2011 צורף בנק פועלי אגודת ישראל לקרן הלוואות בערבות מדינה, לצורך חיזוק העסקים הקטנים במגזר החרדי.[1]
בשנים 2012 ו-2016 פעלה הקרן מכוחם של 2 מכרזים חדשים, בהם אוחדו הקרנות לעסקים קטנים וליצואנים. עד לשנת 2022 הועמדו הלוואות באמצעות הבנקים לאומי, מזרחי, בינ"ל (כולל אוצר החייל) ומרכנתיל.
בשנים 2020-2021 פעלה הקרן במתכונת מיוחדת עקב התפשטות נגיף הקורונה. במסגרת זו הוגדל מספר הגופים הזכאים להעמיד הלוואות ונוספו הבנקים דיסקונט ופועלים, וכן נוספו גופים חוץ-בנקאיים.
החל משנת 2023 פועלת הקרן מכוחו של מכרז חדש, במסגרתו הורחב מספר הגורמים הרשאים להעמיד אשראי בערבות המדינה, והוסדר גם מעמדם של גופים חוץ-בנקאיים. הבנקים המשתתפים בקרן הם בנק לאומי, בנק הפועלים, בנק מזרחי, בנק מרכנתיל דיסקונט, בנק דיסקונט, בנק ירושלים ובנק יהב. הגופים החוץ-בנקאיים הרשאים להעמיד הלוואות במסגרת הקרן הם BTB, גמא, ויזה-כאל.
ערבות המדינה, בהתאם למסלול, נעה בין 60% ל-90% מהיקף ההלוואה.
הקרן מאפשרת קבלת הלוואה במספר מסלולים:
בכל המסלולים נדרשת העמדת ערבות אישית וביטחונות מופחתים, וכן ביטחונות נוספים בהתאם להחלטת הקרן.
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.