הקומיונרדס

הקומיונרדס (באנגלית: The Communards) היה צמד סינת'-פופ בריטי שהוקם בלונדון בשנת 1985. הוא כלל את ג'ימי סאמרוויל וריצ'רד קולס. הצמד מפורסם בעיקר בזכות גרסאות הכיסוי של "Don't Leave Me This Way", במקור של Harold Melvin & the Blue Notes בהשתתפות טדי פנדרגראס, ושל "Ner Can Say Goodbye", במקור של חמישיית הג'קסונים.

הקומיונרדס
The Communards

מקום הקמה	לונדון
מוקד פעילות	לונדון, בריטניה
תקופת הפעילות	1985–1988 (כ־3 שנים)
סוגה	סינת'-פופ[1][2] • Hi-NRG[3] • דאנס-פופ[4] • דיסקו[5]
חברת תקליטים	London Records
חברים
ג'ימי סאמרוויל ריצ'רד קולס

השם Communards מתייחס למהפכנים של הקומונה הפריזאית משנת 1871.

היסטוריה

הצמד הוקם ב-1985 לאחר שהזמר ג'ימי סאמרוויל עזב את להקתו הקודמת ברונסקי ביט כדי לחבור למוזיקאי בעל הכשרה קלאסית ריצ'רד קולס. סאמרוויל השתמש לעיתים קרובות בסגנון שירה פלסט/קונטרה-טנור. קולס, שבעיקרו פסנתרן, ניגן במספר כלים ונראה בעבר מבצע את סולו הקלרינט בלהיט של ברונסקי ביט "It Ain't Necessarily So". אליהם הצטרף נגן הבס דייב רנוויק, שגם ניגן עם ברונסקי ביט.

הלהקה זכתה ללהיט ראשון ב-1985 עם הסינגל שסיים בטופ 30 המבוסס על פסנתר "You Are My World". בשנה שלאחר מכן, הם זכו ללהיט הגדול ביותר שלהם עם גרסת כיסוי בסגנון Hi-NRG^[6] לשיר "Don't Leave Me This Way", שהיה ארבעה שבועות במקום הראשון והפך לסינגל הנמכר ביותר בבריטניה בשנת 1986.^[7] הוא גם הגיע לטופ 40 בארצות הברית. בשיר השתתפה שרה ג'יין מוריס.

בפרק אחד של Top Of The Pops, מוריס וסאמרוויל התחלפו בתפקידים כך שסאמרוויל שר את התווים הנמוכים ומוריס את הגבוהים. מוריס ביצעה גם קולות רקע וגם שירה משותפת בשירים אחרים של הקומיונרדס, והופיעה בתמונות שונות כחברה שלישית לא רשמית של הלהקה.

מאוחר יותר באותה שנה, לקומיונרדס היה עוד להיט בעשירייה הראשונה בבריטניה עם הסינגל "So Cold the Night", שהגיע למקום השמיני. בשנת 1987, הם הוציאו את האלבום Red, אשר הופק בחלקו על ידי סטיבן הייג. האלבום כלל גרסת כיסוי ללהיט של חמישיית הג'קסונים "Never Can Say Goodbye", שהגיע למקום הרביעי במצעד הבריטי. הסינגל האחרון שיצא על ידי הצמד היה "There's More to Love (Than Boy Meets Girl)" ב-1988, שהגיע למקום ה-20 והיה ללהיט הטופ 20 האחרון שלהם. האלבום Red כלל גם את השירים "Victims" ו-"For a Friend" (שיצא גם כסינגל), המתייחס לאנשים שחיים ושמתו מאיידס ונכתב לזכרו של הפעיל מארק אשטון.

הקומיונרדס התפצלו ב-1988. סאמרוויל המשיך בקריירת סולו מוזיקלית, בעוד קולס הוסמך ככומר אנגליקני ב-2005, ושימש ככומר קהילה בנורת'המפטונשייר עד שפרש ב-2022.^[8]

דיסקוגרפיה

• Communards (1986)
• Red (1987)

קישורים חיצוניים

• הקומיונרדס, באתר Last.fm (באנגלית)
• הקומיונרדס, באתר AllMusic (באנגלית)
• הקומיונרדס, באתר MusicBrainz (באנגלית)
• הקומיונרדס, באתר דיזר
• הקומיונרדס, באתר Discogs (באנגלית)
• הקומיונרדס, באתר Songkick (באנגלית)
• הקומיונרדס, באתר בילבורד (באנגלית)

הערות שוליים

1. Martin, Laura (28 בפברואר 2015). "Jimmy Somerville interview: 'I wanted people to love me'". The Independent. נבדק ב-13 ביוני 2022. {{cite news}}: (עזרה)
2. Jenkins, Mark (5 בדצמבר 1986). "Post-Punk and Pro-Labor Party". The Washington Post. נבדק ב-3 בינואר 2022. {{cite news}}: (עזרה)
3. DeCurtis, Anthony; Henke, James; George-Warren, Holly, eds. (1992). The Rolling Stone Album Guide: Completely New Reviews : Every Essential Album, Every Essential Artist (3rd ed.). Random House. p. 157. ISBN 0-679-73729-4.
4. Communards, The. AllMusic. Retrieved 07-31-2013.
5. Neil McCormick (8 באוקטובר 2017). "Life before Strictly: Reverend Richard Coles's drug-fuelled disco years in The Communards". The Telegraph. {{cite web}}: (עזרה)
6. "Bronski Beat-Communards-Jimmy Somerville". TrouserPress.com. נבדק ב-2013-10-30.
7. "Official Top 40 best-selling songs of 1986". Official Charts Company. נבדק ב-18 באפריל 2021. {{cite web}}: (עזרה)
8. "Biography". Reverend Richard Coles. נבדק ב-16 בינואר 2023. {{cite web}}: (עזרה)