הכרזת העצמאות של ארצות הברית

הכרזת העצמאות של ארצות הברית (באנגלית: United States Declaration of Independence) היא מסמך שאימץ הקונגרס הקונטיננטלי ב-4 ביולי 1776 בפילדלפיה, המכריז כי שלוש עשרה המושבות האמריקניות, שנמצאו אז במלחמה מול בריטניה הגדולה, הן מעתה מדינות עצמאיות, ומתוקף כך כבר אינן חלק מהאימפריה הבריטית.

הכרזת העצמאות של ארצות הברית

ההכרזה נוסחה ברובה על ידי תומאס ג'פרסון, והייתה הסבר רשמי להצבעת הקונגרס יומיים קודם לכן, ב-2 ביולי, על הכרזת עצמאות מבריטניה הגדולה, יותר משנה לאחר פרוץ מלחמת העצמאות האמריקנית. ההחלטה הוכרה על ידי הבריטים רק לאחר תום הקרבות, עם חתימת חוזה פריז ב-3 בספטמבר 1783.

החתימה על ההצהרה בדבר עצמאות הייתה לאירוע היסטורי בתולדות האומה האמריקנית הצעירה, והתאריך שבו היא נערכה נחגג מדי שנה כיום העצמאות של ארצות הברית. אחד מעותקי המסמך, שעליו חתמו נציגי המושבות, מוצג כיום בבניין הארכיון הלאומי שבוושינגטון.

רקע

במאה ה-18 גברה המתיחות בין הממלכה המאוחדת למושבותיה בצפון אמריקה. שיאה של המתיחות התרחש עם פרוץ מלחמת העצמאות של ארצות הברית והירייה שנשמעה ברחבי העולם בקרב לקסינגטון וקונקורד ב-19 באפריל 1775. אך למרות הקרבות הקשים, בקרב הקהילה האמריקנית לא שררה הדעה שעצמאות מוחלטת מבריטניה היא אפשרית. מחשבה זו השתנתה עם הזמן, בעיקר הודות לחוברות שונות שפרסמו הוגי דעות שונים במושבות, כשהבולט מביניהם הוא חיבורו של תומאס פיין, "שכל ישר".

הכרזת העצמאות של מקלנבורג(אנ') הוא טקסט שנטען כי נחתם ב-20 במאי 1775 בשארלוט (קרוליינה הצפונית), על ידי ועדה של אזרחי מחוז מקלנבורג (קרוליינה הצפונית)(אנ'), שהכריזה על עצמאות מבריטניה לאחר ששמעה על קרב לקסינגטון. לפיכך, הצהרת מקלנבורג הקדימה את הצהרת העצמאות של ארצות הברית ביותר משנה. אולם, אין ראיות ניתנות לאימות המאשרות את קיומו של המסמך המקורי ולא נמצאה התייחסות אליו בעיתונים קיימים משנת 1775.

רעיון העצמאות אומץ על ידי הקונגרס הקונטיננטלי ב-2 ביולי 1776 עם הצעת לי(אנ') של חבר הקונגרס ריצ'רד הנרי לי(אנ'). תוכן ההצעה היה:

מסקנותינו: שמושבות מאוחדות אלו הן, ועל פי זכות יאות להיות, מדינות חופשיות ועצמאיות; שהן פטורות מכל התחייבות לכתר הבריטי, ושכל קשר פוליטי ביניהן למדינת בריטניה הגדולה הוא, וכן ראוי להיות, כלא היה מעולם.

מסמכים מכוננים של ארצות הברית
אמנת המייפלאואר (1620)
הכרזת העצמאות (1776)
תקנון הקונפדרציה (1781)
חוקת ארצות הברית (1787)
מגילת הזכויות (1789)

ב-11 ביוני 1776 הוקמה "ועדת החמישה" במטרה לסכם על הכרזה משותפת שתיישם את ההחלטה שאושרה בקונגרס. חברי הוועדה היו ג'ון אדמס מטעם מסצ'וסטס, בנג'מין פרנקלין מטעם פנסילבניה, תומאס ג'פרסון מטעם וירג'יניה, רוברט ליווינגסטון מטעם ניו יורק ורוג'ר שרמן מקונטיקט. הטיוטה המאושרת הוצגה בפני הקונגרס ב-1 ביולי ולאחר תיקונים שונים הוצגה ב-4 ביולי בבית המדינה של פנסילבניה (כיום היכל העצמאות). טקס החתימה המלא נערך ב-2 באוגוסט 1776. באותו לילה הודפסו כמאתיים עותקים ראשונים של ההכרזה, וכ-25 מהם שרדו עד היום. לבריטניה נודע דבר ההכרזה רק ב-10 באוגוסט של אותה שנה.

ניתוח ההכרזה

הצהרת העצמאות נשענת על רעיונות ההשכלה, התבונה והקדמה. ארצות הברית דוגלת בשוויון ובחירות לכול. הממשלות שואבות את סמכותן לשלוט מהסכמת העם, ואם הם אינן שומרות על הזכויות הטבעיות של האדם, ישנה רשות להחליפן. רעיונות אלה משקפים את הפילוסופיה של עידן הנאורות שהתפתחה באותה עת. עקרונות ההצהרה מושפעים מהגותם של ג'ון לוק ופילוסופים אחרים על הזכויות הטבעיות, וההצהרה מציינת ביניהם את הזכות לחיים, לחופש ולרדיפת האושר. ההצהרה מנסה להסביר מדוע זכותם של הבריטים היושבים באמריקה להתקיים כעם נפרד ולהקים מדינה עצמאית נפרדת מהאימפריה הבריטית.

החלק הראשון, מתחיל במילים:

כאשר, במהלך הקורות את בני-האדם, מתעורר אצל עם מסוים הצורך להתיר את הקשרים המדיניים שקשרוהו עם עם אחר ולתפוס בין מעצמות-העולם מקום נפרד ושווה, שלו הוא זכאי מכוח חוקי-הטבע ואלוהי-הטבע, מחייבו יחס של כבוד הולם כלפי דעותיהם של בני-האדם שיצהיר מה הן הסיבות שאילצו אותו להיפרד.

המקור באנגלית

When in the Course of human events, it becomes necessary for one people to dissolve the political bands which have connected them with another, and to assume among the powers of the earth, the separate and equal station to which the Laws of Nature and of Nature's God entitle them, a decent respect to the opinions of mankind requires that they should declare the causes which impel them to the separation.

בהמשך ההצהרה מופיעים רעיונות ההשכלה וזכויות האדם שעומדות בבסיס האידאולוגי של המדינה החדשה:

מקובלות עלינו אמיתות אלה כמוכחות מאליהן, שכל בני-האדם נבראו שווים, שהבורא העניק להם זכויות מסוימות שאי-אפשר לשלול מהם, וביניהן הזכות לחיים, לחירות ולרדיפת האושר. כדי להבטיח זכויות אלה מוקמות בקרב בני האדם ממשלות, השואבות את סמכויותיהן הצודקות מהסכמתם של הנשלטים, ובכל פעם שצורת ממשל כלשהי הופכת הרסנית ביחס לזכויות אלה, הרי שזכותו של העם לשנותה או לבטלה, ולהקים ממשלה חדשה, שיסודותיה מושתתים על עקרונות אלה.

המקור באנגלית

We hold these truths to be self-evident, that all men are created equal, that they are endowed by their Creator with certain unalienable Rights, that among these are Life, Liberty and the pursuit of Happiness.--That to secure these rights, Governments are instituted among Men, deriving their just powers from the consent of the governed,--That whenever any Form of Government becomes destructive of these ends, it is the Right of the People to alter or to abolish it, and to institute new Government, laying its foundation on such principles and organizing its powers in such form, as to them shall seem most likely to effect their Safety and Happiness.

החלק השני של ההצהרה מתחיל במילים:

כזה היה הסבל שנשאו המושבות האלה באורך-רוח, וכזה הוא עתה ההכרח המאלץ אותן לשנות את מערכות הממשל הקודמות שלהן. דברי-ימי מלכה הנוכחי של בריטניה הגדולה הם דברי-ימיהם של מעשי-עוול ועושק-זכויות החוזרים ונשנים, כשלכולם מטרה ישירה לכונן שלטון של עריצות מוחלטת על מדינות אלה. וכדי להוכיח זאת יוצגו העובדות בפני העולם [שישפוט אותן] ללא משוא פנים.

המקור באנגלית

Such has been the patient sufferance of these Colonies; and such is now the necessity which constrains them to alter their former Systems of Government. The history of the present King of Great Britain is a history of repeated injuries and usurpations, all having in direct object the establishment of an absolute Tyranny over these States. To prove this, let Facts be submitted to a candid world.

בהמשך הדברים מפרטים מנסחי ההצהרה שורה ארוכה של מעשי עוול של הממשל האנגלי הקולוניאלי כלפי המתיישבים, ואת הניסיונות החוזרים ונשנים של המתיישבים לנסות וליישב ברצון טוב מחלוקות אלו עם ממלכת בריטניה. חוסר רצונו של הפרלמנט והמלך להגיע להבנה כלשהי עמם הביאם לכך שלא נותרה ברירה בידם אלא להסיר מעליהם את מרותו של הממשל הקולוניאלי ולהחליפו בממשל ייצוגי משלהם שיהיה קשוב ואחראי לנתיניו. בהכרזה מעידים המתיישבים על עצמם שהם רוצים להקים חברה חדשה עצמאית, שמייצגת את עקרונות השוויון והחופש.

חותמי ההכרזה

• ניו המפשייר: ג'וזייה ברטלט, ויליאם ויפל, מתיו תורנטון
• מסצ'וסטס: סמואל אדמס, ג'ון אדמס, רוברט פיין, אלברידג' גרי, ג'ון הנקוק
• רוד איילנד: סטיבן הופקינס, ויליאם אלרי
• קונטיקט: רוג'ר שרמן, סמואל הנטינגטון, ויליאם ויליאמס, אוליבר וולקוט
• ניו יורק: ויליאם פלויד, פיליפ ליווינגסטון, פרנסיס לואיס, לואיס מוריס
• ניו ג'רזי: ריצ'רד סטוקטון, ג'ון וית'רספון, פרנסיס הופקינסון, אברהם קלארק
• פנסילבניה: רוברט מוריס, בנג'מין ראש, בנג'מין פרנקלין, ג'ון מורטן, ג'ורג' קלימר, ג'יימס סמית', ג'ורג' טיילור, ג'יימס וילסון, ג'ורג' רוס
• דלאוור: סיזר רודני, ג'ורג' ריד, תומאס מקיין
• מרילנד: סמואל צ'ייס, ויליאם פאקה, תומאס סטון, צ'ארלס קארול
• וירג'יניה: ג'ורג' וית', ריצ'רד הנרי לי, תומאס ג'פרסון, בנג'מין הריסון, תומאס נלסון הבן, פרנסיס לי (אחיו של ריצ'רד הנרי לי), קרטר ברקסטון
• קרוליינה הצפונית: ויליאם הופר, ג'וזף יוז, ג'ון פן
• קרוליינה הדרומית: אדוארד ראטלדג', תומאס הייוורד הבן, ארתור מידלטון
• ג'ורג'יה: באטן גווינט, לימן הול, ג'ורג' וולטון

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
טקסט בוויקיטקסט: הכרזת העצמאות של ארצות הברית
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: הכרזת העצמאות של ארצות הברית

• הכרזת העצמאות של ארצות הברית, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• הכרזת העצמאות של ארצות הברית - תרגום לעברית, פרופ' ארנון גוטפלד באתר השגרירות של ארצות הברית בישראל.
• ערן סבאג, "חיים של אחרים" על הכרזת העצמאות של ארצות הברית‏, 4 ביולי 2012