הפרעה סכיזופרניפורמית

הפרעה סכיזופרניפורמית (באנגלית- Schizophreniform disorder)^[1] המוכרת גם בשם הפרעה פסיכוטית חריפה דמוית סכיזופרניה (Acute Schizophrenia like Psychotic Disorder)^[2] היא הפרעה נפשית המאובחנת כאשר קיימים סימפטומים של סכיזופרניה למשך תקופה משמעותית של חודש, אולם ההפרעה עצמה אינה אורכת מעל שישה חודשים לצורך אבחנה של סכיזופרניה (המחייבת כי משך ההפרעה יהיה לפחות שישה חודשים). הסימפטומים, הן של הפרעה סכיזופרניפורמית והן של סכיזופרניה, כוללים קיום מחשבות שווא (דלוזיות), הלוצינציות, דיבור לא מאורגן, התנהגות לא מאורגנת או קטטונית וסימפטומים שליליים של התנהגות. הסימפטומים מתפתחים במשך כשבועיים ונותרים יציבים עד חודש מתחילתם. מהלך ההפרעה אינו סוער.

הפרעה סכיזופרנופומית (DSM 5) הפרעה פסיכוטית חריפה דמוית סכיזופרניה (ICD 10)
Schizophreniform Disorder / DSM 5 Acute Schizophrenia like Psychotic Disorder / ICD 10

תחום	פסיכיאטריה
טיפול	prochlorperazine promazine (Z)-thiothixene (E)-chlorprothixene triflupromazine פרפנזין trifluoperazine קלוזאפין mesoridazine קארבאמזפין droperidol פימוזיד הלופרידול תיאורידזין acetophenazine אולנזאפין קווטיאפין פלופנאזין (±)-molindone loxapine כלורפרומאזין לוראזפאם
קישורים ומאגרי מידע
eMedicine	292885
סיווגים
DSM-5	295.40
ICD-10	F 23.2

בדומה לסכיזופרניה, הפרעה סכיזופרניפורמית מטופלת באמצעות תרופות אנטי פסיכוטיות, בעיקר תרופות א-טיפיות. בנוסף לכך ניתן טיפול בפסיכותרפיה, טיפול משפחתי, תעסוקתי וכדומה. הפרוגנוזה של החולים תלויה במידת החומרה, טבע ומשך הסימפטומים, כאשר כשני שלישים מן החולים מפתחים בסופו של דבר סכיזופרניה.

היסטוריה

גבריאל לאנדפלדט (1895–1983) טבע לראשונה את המונח הפרעה סכיזופרניפורמית בשנת 1939 באוסלו, נורווגיה, על מנת לתאר מצב של התחלה של פסיכוזה פתאומית יחסית המקושרת להפרעות מצב רוח ולעיתים בלבול^[3]. מאז נותר מושג זה ב-DSM (כולל ב-DSM 5) בעוד שב ICD 10 יש שימוש במונח הפרעה פסיכוטית חריפה דמוית סכיזופרניה. מאז ימיו של לאדנפלדט התפתח המושג והשתנה^[4].

אבחנה

האבחנה להפרעה זו ניתנת על ידי פסיכיאטר. לפי ה-DSM 5^[1],אבחנת הפרעה סכיזופרניפורמית דורשת את קיום התנאים הבאים:

א. שניים או יותר מהתסמינים הבאים, המופיעים כל אחד למשך זמן ממושך במהלך תקופה של חודש או פחות (אם מטופל בהצלחה). לפחות אחד מהסימפטומים הבאים (1,2,3) חייב להתקיים

1. דלוזיות (אמונות שווא)
2. הלוצינציות (הזיות)
3. דיבור לא מאורגן (לא קוהורנטי ומאבד כיוון לעיתים קרובות)
4. הפרעות בתנועה או קטטוניה
5. סימפטומים שליליים (למשל קושי לבטא רגש וקושי לחוות רגש)

ב. אפיזודה של ההפרעה נמשכת לפחות חודש, אך פחות משישה חודשים, כשהאבחנה ניתנת בלי להמתין להחלמה היא מוגדרת כ"זמנית"

ג. נשללה אבחנה של הפרעה סכיזואפקטיבית, וכן אבחנה של הפרעה דו־קוטבית עם מאפיינים פסיכוטיים, מפני ש: 1) לא הופיעו סימנים של דיכאון או מאניה במהלך התסמינים הפעילים של ההפרעה. 2) אם התקיימו סימפטומים דיכאוניים הם התקיימו למשך זמן מועט של מהלך ההפרעה הסכיזופרנפורמית.

ד. ההפרעה אינה תוצאת השפעה פיזיולוגית של סמים או תרופות ואינה תוצאת מצב רפואי (פיזיופתולוגי) כלשהו.

מאפיינים אבחוניים נוספים

פרוגנוזה טובה: יכולה להינתן כשמתקיים שינוי בולט תוך ארבעה שבועות מתחילת התסמינים הפעילים: בתפקוד התעסוקתי, בתפקוד החברתי, ובסימפטומים שתוארו לעיל בקריטריונים 3,5

פרוגנוזה לא טובה: ניתנת כשלא מתקיימים התנאים הללו

עם קטטוניה - בהתאם לאבני הבוחן המתאימים לאבחנת קטטוניה.

שכיחות ואפידמיולוגיה

שכיחות ההפרעה דומה לזו של סכיזופרניה במדינות מפותחות. במדינות מתפתחות השיעור ככל הנראה גבוה מעט יותר, בעיקר עם מאפיין הפרוגנוזה הטובה שהוזכר לעיל^[1]. הקושי לאמוד את השיעור האמיתי והמדויק של הפרעה זו נובע מכך שנכון להיום, וחרף התקדמות בהבנת הפיזיולוגיה של הפרעה זו עדיין אין בדיקות פיזיולוגיות או מבחנים דיאגנוסטיים ואחרים היכולים לתת אבחנה זו במדויק^[4].

גורמי סיכון פרוגנוסטיים: אנשים שיש להם קרובי משפחה שאובחנו עם הפרעה סכיזופרניפורמית נמצאים בסיכון מוגבר לפתח סכיזופרניה^[1].

התפתחות ההפרעה

אופן התפתחות ההפרעה דומה מאוד לזה הקיים בסכיזופרניה. כשליש מהאנשים שאובחנו עם הפרעה זו עתידים להחלים ממנה לחלוטין בתוך פרק זמן של עד שישה חודשים. כשני שלישים מהאנשים שקיבלו אבחנה של הפרעה סכיזופרניפורמית יקבלו כעבור שישה חודשים אבחנה של סכיזופרניה. אנשים שקיבלו בחלוף שישה חודשים אבחנה של סכיזופרניה או הפרעה סכיזואפקטיבית, עלולים לחוות הפרעות בתפקוד התעסוקתי, החברתי והבין-אישי .

אבחנה מבדלת[1]

הפרעות נפשיות אחרות ומצבים רפואיים אחרים: ישנם מצבים רפואיים שונים והפרעות שונות היכולים להראות דומים להפרעה זו, למשל הפרעה פסיכוטית שמקורה במצב רפואי, דליריום, או הפרעה נוירו-קוגניטיבית, פסיכוזה או דליריום כתוצאה משימוש בסמים או תרופות, דיכאון פסיכוטי, הפרעה דו־קוטבית, הפרעה סכיזואפקטיבית, הפרעות פסיכוטיות אחרות, הפרעות אישיות מאשכול א' (סכיזואידית, פרנואידית וסכיזוטייפל). הפרעה סכיזופרניפורמית נבדלת מכל אלו בכך שאין היא תוצר של גורם חיצוני (סמים, תרופות וכדומה) וכן במשך הסימפטומית.

הפרעה פסיכוטית קצרה: נבדלת גם היא בעיקר במשך קיום הסימפטומים הפעילים.

מחקר

לגבי הפרעה זו מתקיימים מחקרים ביולוגיים רבים. אחד מהם בדקי שינויים בחומר הלבן במוח והקשר בין שינויים אלה לאובדנות בקרב אנשים עם הפרעה סכיזופרנופרומית^[5]. תחום אחר של מחקר נוגע לשיטות התערבות ושיקום לאנשים שעברו פסיכוזה ראשונה. דוגמה מצוינת לתחום מחקר כזה הוא פרויקט רייז RAISE (Recovery After an Initial Schizophrenia Episode Early Treatment Program)^[6].

טיפול

בכל הפרעות הספקטרום הסכיזופרני קיימת חשיבות עליונה בגילוי וטיפול מוקדמים ככל האפשר, שכן זה משפר משמעותית את פרוגנוזת ההפרעה. כמו כן ישנה המלצה לטיפול פסיכו-סוציאלי מקיף וצמוד, שיכלול התייחסות לכלל היבטי החיים. הטיפול התרופתי חשוב ביותר בהפרעות אלה כאמצעי להפחתת חומרת הסימפטומים, משכם וחומרת הפגיעה שהם גורמים^[7]

טיפול תרופתי: יש עדות להצלחה בטיפול תרופתי באמצעות אולנזופין (זיפרקסה) או נוגדי פסיכוזה אחרים. בחלק מהמקרים כשיש גם אפקט דיכאוני ניתן להשתמש בנוגדי דיכאון.^[8]

אשפוז: בחלק מהמקרים נדרש אשפוז, לעיתים על רקע של סכנה אובדנית ולעיתים על רקע של חומרת הסימפטומים ופגיעה חריפה בתפקוד (מה שיכול להיות תוצאה של היענות לא טובה לטיפול התרופתי^[9].

טיפול רפואי שאינו תרופתי: בחלק מהמקרים נשקלת אפשרות של שימוש בנזעי חשמל (בעיקר כשמדובר באנשים במצב של קטטוניה)^[10].

פסיכותרפיה: ישנן ראיות ליעילות של^[11]CBT. בנוסף, יש חשיבות בכל הפרעות הספקטרום הסכיזופרני לתיאום טיפול (Case Manager) איכותי הלוקח בחשבון את כלל היבטי החיים של האדם עם ההפרעה: בריאות פיזית, (תזונה, פעילות גופנית), תפקוד חברתי, תעסוקתי וכדומה^[7].

שיקום: בעולם התפתחו לאורך השנים כמה שיטות וסוגי מסגרות המיועדים לטפל במצבים פסיכוטיים ראשוניים (לאו דווקא בעקבות הפרעה סכיזופרניפורמית). דוגמה מפורסמת למדי היא מיזם 'דיאלוג פתוח'^[12] הפועל בצפון פינלנד ומשתמש בשיטות של טיפול משפחתי וביקורי בית. גישה אחרת הנקראת מודל סוטריה מיושמת גם בישראל (בבית סוטריה בירושלים) אם כי היא אינה חלק משירותי סל שיקום^[13]. שירות שכן ניתן במסגרת סל שיקום הוא תיאום טיפול^[14].

שיקום

אדם בן 18 ומעלה שנקבעו לו 40% נכות רפואית על ידי המוסד לביטוח לאומי בעקבות הפרעה נפשית זכאי לקבל שירותי סל שיקום^[15], ראה ערך מורחב להלן

ערך מורחב – חוק שיקום נכי נפש בקהילה

ביקורת

הפרעה סכיזופרנפורמית הוחרגה מתוך אבחנת הסכיזופרניה ב-DSM לאחר שנמצא כי באוכלוסיית מדינות מתפתחות יש מהלך מחלה שונה מאשר במדינות מפותחות^[4]. ההבדל בינה לבין סכיזופרניה הוא פחות בתסמיני ההפרעה ויותר במשך הזמן שבו התסמינים נמשכים^[1]. נראה שדרוש עוד מחקר כדי להבחין בצורה טובה יותר בין הפרעה זו ובין סכיזופרניה.

קישורים חיצוניים

דיאלוג פתוח, סרטו של דניאל מקלר, באתר Youtube (כתוביות בעברית)

אתר יספר"א האגודה הישראלית לשיקום פסיכיאטרי - הסבר על שרות תיאום טיפול

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.