רבי יוסף יוזל הורוביץ (1850, פלונגה – י"ז בכסלו ה'תר"ף, 9 בדצמבר 1919, קייב), מגדולי מפיצי תנועת המוסר, תלמידו של הרב ישראל מסלנט, ומייסד ישיבת נובהרדוק, שביססה את בניית אישיותם של חניכיה על מוסר ועבודת מידות מעשית. התפרסם בכינוי "הסבא מנובהרדוק".
 | |
| לידה |
1850 ה'תר"י  פלונגה, האימפריה הרוסית |
|---|---|
| פטירה |
9 בדצמבר 1919 (בגיל 69 בערך) י"ז בכסלו ה'תר"פ  קייב, הרפובליקה העממית של אוקראינה |
| כינוי | הסבא מנובהרדוק |
| מקום קבורה |
 הר המנוחות, ירושלים |
| מקום פעילות | נובהרדוק, הומל |
| תקופת הפעילות |
? – 9 בדצמבר 1919  |
| תחומי עיסוק | הפצת תנועת המוסר, ראשות ישיבות נובהרדוק |
| רבותיו |
הרב ישראל מסלנט הסבא מקלם הרב אברהם שינקר |
| תלמידיו |
אברהם יפה'ן, שמואל וינטרוב |
| חיבוריו | מדרגת האדם |
| תפקידים נוספים |
ראש ישיבה |
  | |
ביוגרפיה
יוסף יוזל נולד בעיר פלונגיאן, הסמוכה לשאוול בליטא לרבה של העיירה ר' שלמה זלמן הורוביץ. בנעוריו גילה כישרונות מיוחדים. התחתן בגיל שמונה עשרה עם בת העיירה שווקשנה (אנ'), אך בין אירוסיו לנישואיו נפטר חותנו, ור' יוסף יוזל לקח את פרנסת כל משפחתו על שכמו.
הוא התחיל להתעסק במסחר והיה נוסע לרגל עיסוקיו לעיר קליפדה (ממל). שם פגש את ר' ישראל מסלנט שהיה לרבו. רבי יוסף יוזל עזב את כל עיסוקיו והתמסר כולו ללימוד המוסר בהדרכת רבו החדש. הוא הצטרף לכולל שהקים בעיר קובנה, ולמד שם כל זמנו ללא הפסקה.
לאחר מכן הסתגר בבית בעיירה סלובודקה הסמוכה לקובנה, שנה ותשעה חודשים. ולא הניח לאיש להיכנס אליו. לקראת סוף התקופה הזאת החל להיפגש עם רבי שמחה זיסל זיו, "הסבא מקלם", ולדון איתו בענייני מוסר ולימוד, אך בשיטות עבודה עצמית ודרך חיים הם נחלקו מהיסוד. רבי שמחה זיסל בסוף שכנע את רבי יוסף יוזל שאין להסתגר לבד ולהתפתח, אלא חייבים להשפיע על העולם. בעקבות שינוי דעתו ערך מסע בקהילות היהודיות הגדולות בתחומי המושב והקים בתי מדרש ללימוד הגמרא עם מוסר לפי שיטתו מקרן הנדיב עובדיה לחמן מברלין.
כמו כן היה תלמידו של רבי אברהם שינקר והביא תורות רבות בשמו. במלחמת העולם הראשונה כשהגיע עם ישיבתו להומל, קבע סדר לימוד קבלה עם המקובל הרב שלמה אלישיב, אך זו החזיקה חודשיים בלבד[1].
בשנת 1896 החליט שכדי להשפיע באמת על בני דורו יש לפתוח ישיבה, שתהיה מרכז רוחני לכל פעילותו להפצת המוסר והשכלה יהודית לבני העם. מיקום הישיבה נבחר בעיר נובהרדוק, ועל שמה הישיבה נקראה ישיבת נובהרדוק, כמו כן שיטתו החינוכית של ר' יוסף יוזל נשאה שם זה. בנוסף פעל לייסד ישיבות ובתי מדרש דומים בערים עם אוכלוסייה יהודית גדולה במטרה להוות מרכז רוחני ליהודי כל ערי האזור. כך נוסדו בתי מדרש בערים: ברדיצ'ב, באלטה, אודסה, מיקולאייב, חרסון ומוהיליב-פודילסקי.
בשיאה מנתה רשת הישיבות של ישיבת נובהרדוק כ-4,000 תלמידים.
בשנת 1915 עבר יחד עם ישיבתו לעיר הומל, שהייתה רחוקה יותר משדות הקרב של מלחמת העולם הראשונה. ב-1919 עבר עם חלק מתלמידיו לקייב לחזק את הפליטים שנמצאו שם. בקייב התנאים הסניטריים היו קשים ורבים נספו במגפה. רבי יוסף ניסה לעזור כפי יכולתו, אך נדבק בעצמו במחלה ונפטר בקייב בי"ז בכסלו ה'תר"ף (9 בדצמבר 1919). לימים הובא לקבורה בהר המנוחות בירושלים.
על דמותו כתב הסופר דוד זריצקי את ספרו גשר צר.
מתלמידיו
- הרב אברהם יפה'ן, חתנו
- הרב יואל ברנצ'יק - ראש ישיבת נובהרדוק בצריצין
- הרב ישראל יעקב ליובצ'נסקי, חתנו
- הרב אברהם זלמנ'ס - ראש ישיבת נובהרדוק ברוסטוב
- הרב אהרן וינשטיין - ראש ישיבת בית יוסף בתל אביב
- הרב דוד בודניק
- הרב דוד בליאכר - ראש ישיבת בית יוסף במזריץ' ומקים רשת ישיבות "בית יוסף" ברחבי פולין
- הרב שבתי נחומוביץ - ראש ישיבת בית יוסף בשדליץ ובחיפה ומשגיח בישיבת תפארת ישראל
- הרב הלל ויטקינד - מייסד ישיבת בית יוסף בתל אביב
- הרב חיים זייצ'יק
- הרב יהושע לב - ראש ישיבת נובהרדוק בלובר
- הרב ירחמיאל אליהו בוצ'קו - ראש ישיבת עץ חיים במונטרה
- הרב יעקב ישראל קניבסקי - ר"מ בישיבת בית יוסף בפינסק וראש ישיבת בית יוסף בבני ברק
- הרב שלמה בלוך - מאישי תנועת המוסר ותלמיד החפץ חיים
- הרב שמואל וינטרוב - ראש ישיבת בית יוסף בפינסק
- הרב משה ימיני (סקרובון) - מגדולי תלמידיו
צאצאיו
חתניו
- הרב רפאל אלתר שמואלביץ, רבה של סטוצ'ין, בנו הוא הרב חיים שמואלביץ ראש ישיבת מיר
- הרב ישראל יעקב ליובצ'נסקי, משגיח בישיבת אהל תורה, ברנוביץ
- הרב ראובן סילבר (שליוואנסקי)
- הרב אברהם יפה'ן, ראש ישיבת נובהרדוק
ספריו
מדרגת האדם, חלק א, פולטבה 1918, הספר כלל 6 פרקים: א) בתקופת העולם, ב) בתיקון המידות, ג) בבירור המידות, ד) בדרכי התשובה, ה) ובחרת בחיים, ו) בדרכי הביטחון.
מדרגת האדם, חלק ב, פיוטרקוב 1921, 6 פרקים נוספים: ז) ביראה ואהבה, ח) בבקשת השלמות, ט) בנקודת האמת, י) בדרכי החיים, י"א) בחשבון הצדק, י"ב) במזכה הרבים.
קישורים חיצוניים
- 'הורביץ, ר' יוסף־יוזל ב"ר שלמה־זלמן', בתוך: דב ליפץ (מרכז המערכת), נתן גורן [ואחרים] (מערכת), יהדות ליטא, כרך ג, ספר א: "אישים", תל אביב: עם הספר, תשכ"ז, עמ' 43 (ספר יזכור לקהילת ליטא, בספריית העיר ניו יורק, תמונה 1241).
בנימין בראון, האוניברסיטה המשודרת: תנועת המוסר; פרק 8: המוסר הרדיקלי של נובהרדוק, באתר iCast- על משפחתו וצאצאיו של הסבא מנובהרדוק, פורום אוצר החכמה
יוסף יוזל הורביץ (1850-1919), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
