הנקה בציבור

גישות חברתיות כלפי המעמד החוקי של הנקה בציבור (נקרא גם הנקה בפומבי) משתנות בין חברות ותרבויות מסביב לעולם. במדינות רבות, הן בדרום הגלובלי והן במספר מדינות מערביות, הנקה של תינוקות במרחב הציבורי היא נפוצה, ולרוב לא נתפסת כהפרעה. בישראל, בהיותה מדינה דמוקרטית, כל התנהגות שנגדה אין איסור מפורש, מותרת. מכיוון שאין כל איסור המונע הנקה במקום מסוים בישראל, הנקה מותרת בכל מקום^[1]. במדינות אחרות בעולם, בכללן אוסטרליה^[2], חלקים בארצות הברית ואירופה, וכן בחלק ממדינות אסיה, לנשים יש זכות חוקית מפורשת להנקה במרחב הציבורי ובמקום העבודה^[3].

סמל בינלאומי מוסכם ל"אזור הנקה"

השכיחות של הנקה בציבור במדינה מסוימת נקבעת לפי מספר גורמים כגון איסור או היתר משפטי, נורמות חברתיות וכן הגישות והידע שיש לנשים על הנקה. יש מספר ראיות לכך שאמהות המניקות בציבור נוטות להמשיך בהנקה למשך זמן רב יותר מאשר אמהות שאינן מניקות בציבור. הסיבה העיקרית להימנעות של נשים מהנקה בציבור היא מבוכה, המתעוררת בעקבות חוסר לגיטימיות לפעולה זו מצד החברה. מבוכה זו יכולה להוביל לכך שנשים מניקות נמנעות מבילוי זמן במקומות ציבוריים, נושאות איתן חלב אם שאוב או משתמשות בתרכובת מזון לתינוקות כשהן לא בבית^[4]. הסיבה לכך שפעמים רבות מעירים לאמהות המניקות במקומות ציבוריים נובעת מגישה הרואה בהנקה אקט מיני המחייב הצנעה. חוסר הלגיטימציה החברתית שמגבילה הנקה בציבור מביאה לכך שבסופו של דבר, מתבצעת הדרת נשים מהמרחב הציבורי^[5].

על אף שישנם מקומות בהם הנקה בציבור יכולה להיות חוקית או מקובלת חברתית, ישנן אמהות שעדיין נרתעות מחשיפת שד בציבור לצורך הנקה בגלל תגובות שליליות והתנגדות ממשית או פוטנציאלית של אנשים אחרים^[6][7]. בגופי תקשורת בעולם דיווחו על מקרים בהם עובדים או אנשים במרחב הציבורי התנגדו או אפילו אסרו על נשים להניק^[8][9]. דרכי ההתמודדות של נשים עם תגובות מהסביבה הן מגוונות. יש אמהות שנמנעות מתשומת הלב השלילית המתעוררת בעקבות פעולת ההנקה ובוחרות לעבור למיקום אחר כדי להמשיך להניק, אך ישנן אימהות שמוחות על יחס זה באופן אקטיבי, ואף נוקטות בהליכים משפטיים או משתתפות בהפגנות^[10][11].

גישות להנקה בציבור במדינות שונות

ישראל

בישראל יש מדיניות שמעודדת הנקה, והמדינה מדגישה את חשיבות התמיכה הציבורית בהנקה בפומבי. במדינה אין כל איסור המונע הנקה במקום כלשהו, ולפיכך ההנקה מותרת בכל מקום, כולל במרחב הציבורי. במקומות פרטיים המיועדים לציבור (כגון בחנויות) יש לשים לב שההנקה לא תפריע בדרך כלשהי לפעילות הרגילה. לא ניתן לחייב אישה להניק בחדרי הנקה, והם מצויים במקומות שונים במרחב הציבורי רק עבור נשים המעוניינות בכך^[1]. לפי חוק העונשין המגדיר מעשה מגונה בפומבי או מטרד לציבור, אין כל בעיה עם חשיפה של שדיים בציבור כחלק מהנקה^[12].

על אף ההיתר החוקי והמדיניות שמכוונת לעידוד הנקה ובכלל זה להנקה בציבור, ישנם מקרים בהם נשים נדרשות לחדול מהנקה בציבור. במקרה שאירע בשנת 2003, חברת מועצת העיר ירושלים, ענת הופמן, לא הורשתה להניק בזמן ישיבת מועצה והתבקשה לצאת מהפגישה כדי להניק. חברי המועצה ניצלו את היעדרותה כהזדמנות להביא חקיקה לאישור^[5][13].

ארצות הברית

אישה מניקה בציבור בטורקיה

החל מיולי 2018, כל 50 מדינות ארצות הברית, מחוז קולומביה ואיי הבתולה העבירו חקיקה המאפשרת במפורש לנשים להניק בציבור^[14]. יתרה מכך, לפחות ב-29 מדינות, מחוז קולומביה ואיי הבתולה פוטרים נשים מהעמדה לדין בגין חשיפה פומבית מגונה^[15], שהיא עבירה בה מואשם כל אדם שחשף אחד מאברי הגוף המוגדרים מוצנעים בחוק בארצות הברית. עד שחקיקה זו אושרה, מספר סיבות מנעו הנקה בציבור של אמהות בארצות הברית. אמנם בסקר משנת 2004 שנערך על ידי איגוד התזונה האמריקאי, 43% מ-3,719 המשיבים סברו שלנשים צריכה להיות הזכות להניק בציבור^[16]. למרות זאת, נשים שהניקו בציבור נתקלו בהתנגדות חברתית ואף במעצר בחלק מהמדינות^[17]. הסיבה להבדלים בין המדינות השונות נבעה מכך שהחקיקה האמריקאית שמסדירה הנקה השתנתה ממדינה למדינה, והחוק הפדרלי היה מוגבל למרחבים של הממשל הפדרלי בלבד. החוק הפדרלי שנחקק ב-1999 קבע כי "אישה רשאית להניק את ילדה בכל מקום בבניין פדרלי או ברכוש פדרלי, אם האישה וילדה מורשים בדרך אחרת להיות נוכחים במקום"^[18]. מספר מקרים של הטרדה של אימהות מניקות שזכו לתשומת לב תקשורתית הניעו מספר מדינות בארצות הברית לפעול לשינוי החוק. פעולות אלו כללו סרטונים ויראליים של אנשים שמטרידים אימהות מניקות בציבור, מחאות וקמפיינים ברשתות החברתיות. על אף שהחל מ-2018 החוק מאפשר זאת, נראה כי תופעת ההטרדה של אימהות מניקות קיימת גם כיום^[19][20].

סין

הנקה בציבור בסין לא הייתה שנויה במחלוקת בעבר. נראה שבשנים האחרונות, על אף שהנקה בציבור מותרת^[21], יש מעט יותר מקרי התנגדות, ככל הנראה בעקבות השפעה של המדיה החברתית. בסין הנקה בציבור נחשבת מביכה בעיני חלק מהאנשים, אבל היא גם מקובלת בעיני רבים אחרים^[22][23][24].

ספרד

חוק השוויון בספרד מעניק זכות חוקית להניק בציבור^[25]. בשנת 2016, חברת הפרלמנט קרולינה בסקנסה (אנ') הניקה את בנה באולם הפרלמנט הספרדי, וזכתה לשבחים על כך אך גם לביקורות רבות^[26].

סיירה לאון

בסיירה לאון אין חוק מפורש הנוגע להנקה בציבור^[27]. במקביל, סיירה לאון מדורגת במקום החמישי בעולם בתמותת התינוקות^[28]. כשביקרה השחקנית סלמה הייק במדינה, היא הניקה בשידור תינוק רעב בן שבוע שאמו לא הצליחה לייצר חלב^[29]. כשהתראיינה בנושא, אמרה הייק שעשתה זאת כדי להפחית את הסטיגמה הקשורה בהנקה וכדי לעודד תזונת תינוקות^[30].

פולין

בפולין יש זכות חוקית לאימהות להניק בציבור. ישנם קמפיינים שמעודדים ומגבים נשים שמניקות בפומבי. בין היתר, ישנה תמיכה של הכנסייה הקתולית, בעידוד של האפיפיור, בהנקה בציבור^[31]. לתמיכה זו השפעה רבה על המדיניות בפולין, שכן הדת הנפוצה ביותר במדינה היא נצרות קתולית.

אישה מניקה בקרנבל בברזיל

ברזיל

בברזיל אין חוקים שמונעים הנקה בציבור. כמה מדינות ועיריות בברזיל העבירו חוקים להבטחת זכותן של אמהות להניק במקומות ציבוריים ופרטיים. בשנת 2015, מושל מדינת סאו פאולו, ג'רלדו אלקמין, אישר חוק שהתקבל על ידי האספה המחוקקת, אשר מעניש כל מי שמונע מאישה להניק בקנס של 510 דולר אמריקאי^[32].

יחסן של דתות להנקה בציבור

צניעות עשויה להיות משתנה משמעותי המשפיע על הנקה בציבור. בחברה שמדגישה מאוד את המיניות של השדיים, כמו בתרבות המערב, עלול להתעורר קונפליקט בין הנקה וצניעות באופן בלתי נמנע. בבחינת מסורות דתיות שונות, כמו נצרות, יהדות ואסלאם, מעמדה של הצניעות גבוה. במגוון ספרי קודש ופירוש בדתות השונות ישנם דיונים שמתמקדים בצניעות כהגנה מפני דחפים מיניים. צניעות בהקשרים אלו מכתיבה סטנדרטים של התנהגות ולבוש עבור חברי אותה מסורת דתית. כאשר תפיסת הצניעות של האישה או המשפחה נעוצה באמונה דתית, אפשר לצפות שהשקפה זו לא תשתנה בקלות. לפיכך, הנקה עשויה להיחשב כבלתי צנועה, בפרט לאור מחויבות לאמונה דתית הדורשת כיסוי של חלקי גוף הקשורים למיניות. מאחר שהנקה נדמית כסותרת התנהגות צנועה, חברי מסורות דתיות שונות נתקלים בקונפליקט שעלול להשפיע על הפסיקות והנורמות הקובעות כיצד יש לנהוג בעת הנקה. לאור זאת, צניעות עלולה להיות גורם תרבותי הקשור לשיעורי התחלת הנקה ושיעורי משך הנקה לקויים. חלק מהאימהות עשויות לבחור בתחילה שלא להניק בשל חששות לגבי צניעות^[33].

בישראל, משרד הבריאות מציין כי הנקה בציבור איננה מחייבת חשיפה של הגוף עבור מי שאינה מעוניינת בכך. מרבית האימהות המיניקות בציבור מוצאות את הדרך להניק בצורה הנוחה להן ולתינוק תוך חשיפה מינימלית של גופן, אם הן רוצות. לפי משרד הבריאות, ניתן להשתמש בצעיף או שמיכה קטנה, או ללבוש חולצה רחבה, כדי ליצור מרחב של פרטיות. עוד מדגישים ממסמכי משרד הבריאות כי נשים שמניקות במרחב הציבורי מבקשות רק להאכיל את תינוקן, ואין צורך להתנצל או לחוש אי נוחות על הנקת התינוק כאשר הוא רעב, גם אם ההנקה נעשית במקומות ציבוריים^[1].

בקרב זרמים שונים בציבור היהודי-דתי, יש מידה משתנה של השפעה של עיקרון הצניעות על הנקה בציבור. כך למשל, בפורומים שונים ניתן לראות רבנים שמגדירים הנקה בציבור כפעולה לא צנועה וטוענים שיש להימנע מכך ככל האפשר^[34], לצד דיונים בפורומים של נשים דתיות התומכים בהנקה בציבור תוך שימוש בכיסוי, לאור הבנה שבריאות הילד והרעב שלו חשובים יותר, ושהנקה עם כיסוי היא צנועה מספיק^[35].

העמדה הפמיניסטית כלפי הנקה בציבור

בבסיס העמדה הפמיניסטית כלפי הנקה בציבור עומדת הנחת הבסיס לפיה כל אדם, כל אישה וכל גבר אחראים על גופם. לכן, זוהי זכותה של כל אישה להניק או לא להניק, לא משנה הסיבה, וכן אין משמעות למיקום בו מתבצעת הפעולה. הנקה היא האופן בו התינוק אוכל, ועל כן זוהי זכות אנושית ובסיסית לאפשר לו לאכול בציבור. אחת מהטענות היא שלדרוש מאם להימנע מהנקה בציבור זו דרישה שמגבילה הזנה מיטיבה ונגישה עבור התינוק. מנקודת המבט הפמיניסטית, במצב אידיאלי ניתן לצאת מנקודת הנחה שלאם יש זכות להניק, ולתינוק יש זכות לינוק, מתי ואיך שנכון עבורם. זכות זו קיימת ללא קשר לגיל התינוק או רמת החשיפה של השד, בכל מקום שמותר לאם לשהות עם ילדה. הכרה בזכות זו, יחד עם תשתית נאותה בשילוב עם חדרי הנקה ושאיבה במקומות ציבוריים ובמקומות עבודה, תסייע לאימהות לתפקד ביום יום תוך כדי טיפול מיטבי בצרכים של התינוקות שלהן^[5].

מחלוקות

הנקה בציבור בתוכניות טלוויזיה

בישראל יש תמיכה ציבורית, ממוסדת ואזרחית, בהנקה בציבור, אך ישנם גם קולות שמביעים על כך ביקורת וגורמים לנשים להרגיש לא בנוח על כך שהן מניקות בציבור. כך למשל, כשהשתתפה מיכל אנסקי בסדרה "מחוברים", היא הניקה את בתה מול המצלמה. פעולה זו הובילה מבקרים להפנות אמירות קשות ומעליבות כלפי אנסקי על כך שנחשפה מול המצלמות. אחד מהמבקרים טען כי "הספיקו לה עשר שניות על המסך כדי לחלוץ שד ולהניק את ילדתה מול הצופים". אנסקי בתגובה טענה שלא ברור לה כיצד דבריו המכוערים של אותו אדם אמר קיבלו במה שכן בהנקה אין דבר נמוך, זול או חושפני^[36].

בסדרת הטלוויזיה הקומית "צומת מילר", מתייחס אדיר מילר בהומור למחלוקות הקיימות סביב הנקה בציבור ולנינוחות של נשים מסוימות להניק בציבור ללא בושה, לצד הבושה שמתעוררת אצל חלק מהאנשים בסביבתן. באמצעות ההומור יש ניסיון לנרמל את ההנקה בציבור ולהציג את אלה שלא תומכים בה כמיזוגינים^[37].

הנקה בציבור ורשתות חברתיות

הרשת החברתית פייסבוק ספגה ביקורת על כך שהסירה תמונות של אימהות מניקות את ילדיהן, תוך ציטוט של תוכן פוגעני המפר את התנאים וההגבלות של הרשת^[38]. ברשת פייסבוק טענו שתמונות אלה מפרות את קוד ההגינות שלהן בכך שהראו שד חשוף, אפילו כשהתינוק כיסה את הפטמה^[39]. גם בדצמבר 2011 הסירה פייסבוק תמונות של אמהות מניקות ולאחר ביקורת ציבורית, שחזרה אותן. הרשת טענה שהסירה את התמונות מכיוון שהפרו את הכללים הפורנוגרפיים בתנאים וההגבלות של החברה^[40]. בסופו של דבר, בשנת 2014 הנהלת הרשת נכנעה לקמפיין הציבורי FreeTheNipple# (אנ') והודיעה שתתיר לגולשים לפרסם תמונות של אימהות מניקות את ילדיהן ולא תגדיר אותן כתמונות עירום לא ראויות^[41].

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא הנקה בציבור בוויקישיתוף