הנדריק ואן באלן
צייר בארוק פלמי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הנדריק ואן באלן (פלמית: Hendrick van Balen; בערך 1573 – 17 ביולי 1632) היה צייר בארוק פלמי ומעצב ויטראז'ים. הנדריק ואן בלן התמחה בתמונות קטנות. הנושאים האהובים עליו היו סצנות מיתולוגיות ואלגוריות ובמידה פחותה נושאים דתיים. האמן מילא תפקיד חשוב בחידוש הציור הפלמי בראשית המאה ה-17 והיה ממוריו של אנתוני ואן דייק.[1]
 | |
| אנתוני ואן דייק, דיוקן של הנדריק ואן באלן | |
| לידה |
שנות ה־70 של המאה ה־16 אנטוורפן, ארצות השפלה ההבסבורגיות |
|---|---|
| פטירה |
17 ביולי 1632 אנטוורפן, ארצות השפלה הספרדיות |
| תחום יצירה | ציור |
| זרם באמנות | בארוק |
| הושפע על ידי | Adam van Noort |
| יצירות ידועות | Diana Offered Wine and Fruit by the Young Bacchus and his Retinue |
| צאצאים | הנדריק ואן בלן הבן |
ביוגרפיה
סכם
פרספקטיבה
הנדריק ואן באלן נולד באנטוורפן. תאריך הולדתו אינו ידוע אך ככל הנראה היה 1573 מכיוון שכך נרשם תיעוד הלידה בכנסיית סנט ג'ורג' באנטוורפן. הוריו היו הסוחר וילם ואן באלן ומכטלד ואן אלטן. משפחתו הייתה אמידה ובכך הצליחה לתת להנדריק הכשרה טובה שכללה לימוד של מספר שפות.
ואן באלן היה תלמידו של אדם ואן נורט ואולי גם של מרטן דה פוס. הוא היה חבר בגילדת לוקאס הקדוש באנטוורפן בשנים 1592–1593 בגיל 17. בשנים 1608–1609 היה הדיקן השני של הגילדה ובשנים 1609–1610 היה הדיקן הראשון.
משנת 1595 עד 1602 למד אמנות במהלך נסיעה לאיטליה. [2] אף כי אין תיעוד של מסעו הזה, עם שובו לאנטוורפן הוא הפך לחבר בגילדת הרומאים. בה היה תנאי החברות שהייה ברומא. בשנת 1613 בחרה בו הגילדה כדיקן.
_-_Bacchus_and_Diana.jpg)
בשנת 1605 התחתן הנדריק ואן באלן עם מרגריט ברירס באנטוורפן. לזוג נולדו 11 ילדים ושלושה מבניהם הפכו לציירים: יאן ואן באלן, חאספארד ואן באלן והנדריק ואן באלן הבן. בתו מריה נישאה לצייר תיאודור ואן תולדן.[1] בשנת 1613 ליווה את רובנס במשימה דיפלומטית לרפובליקה ההולנדית. כאן הם פגשו את הנדריק גולציוס ואמנים אחרים מהארלם.
ואן באלן ניהל במשך למעלה משלושים שנה סדנה מצליחה והיו בה תלמידים רבים. הוא היה המורה של בנו יאן ואן באלן וכן של הציירים הפלמיים המובילים אנתוני ואן דייק ופרנס סניידרס. הוא היה בן זמנו של כמה מהאמנים הפלמיים הידועים ביותר, כמו רובנס ויאן ברויגל האב.[3]
יצירה
סכם
פרספקטיבה
כללי
הנדריק ואן באלן התמחה בתמונות קטנות. הנושאים האהובים עליו היו סצנות מיתולוגיות ואלגוריות ובמידה פחותה נושאים דתיים. הוא גם יצר מספר עיצובים ויטראז'ים.[4]
בעוד שהייתה לו העדפה ברורה לממדים הקטנים של הציורים בקריירה המאוחרת שלו, היצירות המוקדמות של ון באלן כללו מספר תמונות גדולות. אלה מראות את השפעתו של מורו אדם ואן נורט. נראה כי היצירות המאוחרות שלו מאופיינות בלוח הצבעים עשיר ועדין, נצבעו לאחר הגעתו של ואן דייק לסדנא שלו. המראות המיתולוגיים והתנ"כיים של הנדריק ואן באלן נצבעו לרוב על צלחות קטנות או על לוחות נחושת. עבודותיו כללו לרוב דמויות עירום בסצנה מיתולוגית או דתית. ואן באלן צייר גם נופים.[1]
ואן באלן שיתף פעולה לעיתים קרובות עם אמנים אחרים כמו יוס דה מומפר, אברהם גוברטס, יאן ברויגל האב ורובנס.
אנתוני ואן דייק רשם כמה דיוקנאות של המאסטר שלו: רישום גיר שחור (1627–1632), המהווה מקור מחקר ל"איקונוגרפיה של ואן דייק", סדרת הדפסי אנשים מפורסמים, ושני רישומי שמן (בערך 1630).[5]
ציורי גרלנד
הנדריק ואן באלן שיחק תפקיד חשוב בהתפתחות הז'אנר של ציורי גרלנד, המציגים בדרך כלל זר פרחים סביב דימוי או דיוקן מסורתי. יחד עם יאן ברויגל האב, הוא צייר את הציור הראשון הידוע בסביבות 1607–1608 עבור הקרדינל האיטלקי פדריקו בורומאו, אספן אמנות נלהב ורפורמטור קתולי. בורומאו ביקש שהציור יהיה תשובה להשמדת תמונות הבתולה, מאה שנים קודם וכך שילב גם את האינטרסים שלו ברפורמה הקתולית וגם באומנויות. ברויגל, המומחה לטבע דומם, צייר את זר הפרחים, ואילו ואן באלן צייר את דמותה של הבתולה.
ז'אנר ציורי הגרלנד נוצר בהשראת פולחן הכבוד בחצר הבסבורג (אז שליטי דרום הולנד) ובאנטוורפן בכלל. ציורי גרלנד היו בדרך כלל תוצר של שיתופי פעולה בין צייר טבע דומם לצייר דמויות. הז'אנר התחבר בתחילה לדימויים הוויזואליים של התנועה נגד הרפורמציה.
דוגמה לציור גרלנד שיתופי שהוא עשה עם יאן ברויגל האב הוא זר הפירות סביב אלה המקבלת מתנות מארבע העונות. ישנן שתי גרסאות לציור זה[6] באופן מסורתי, המדליון במרכז הציור מתאר את סיבילה, האלה הקדושה הקדומה של האדמה והטבע כפי שהיא תוארה בשנת 1774 באוסף של ויליאם החמישי, נסיך האורנג' בהאג.[7]
הוצע זיהוי של האלה עם סרס, אלת החקלאות הרומית הפוריות ויחסי האימהות. הסיבה היא שלאלת במדליון אין אף אחת מהתכונות שקשורות באופן מסורתי לסיבלה. סביב המדליון תלוי זר של פרחים, ירקות ופירות – מחווה לאלה ומעשי השפע והפוריות. ואן באלן צייר את המדליון ואילו ברויגל צייר את הזר השופע, את הדמויות שמסביב ואת בעלי החיים הרבים.[8]
קישורים חיצוניים
הנדריק ואן באלן, באתר Discogs (באנגלית)
הערות שוליים
Wikiwand - on
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.