Loading AI tools
ספר חסידות חבדי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יום טוב של ראש השנה תרס"ו הוא שמה של סדרת מאמרים ('המשך', בעגה החב"דית) בת שישים מאמרי חסידות, שנכתבו על ידי אדמו"ר הרש"ב במהלך שנות ה'תרס"ו-ה'תרס"ח (1906-1908). כינויה הרווח בחסידות חב"ד הוא המשך סָמֵ"ך וָא"ו.[1]
![Thumb](#/media/קובץ:המשך_תרס"ו.png) | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת | אדמו"ר הרש"ב |
| שפת המקור |
עברית  |
| סוגה | ספר עיון, חסידות |
| הוצאה | |
| תאריך הוצאה | 2011 (מהדורה מוערת ומתוקנת) |
| מספר עמודים | 964 עמודים |
| קישורים חיצוניים | |
| היברובוקס |
יום טוב של ר"ה - תרס"ו המהדורה החדשה |
  | |
המאמרים שבסדרה עוסקים בנושאים בעלי משמעות רחבה במשנת חב”ד. בעיקרם מוסברת סיבת בריאת העולם בהתאם למשנת ספר התניא.[2] סדרת מאמרים זו נחשבת ליסודית ולעיונית בתורת חב"ד.[3]
במחקר ישנה התייחסות לנושאים במאמרים בענייני הבנת האלוהות ומושגים כמו אור אין סוף, אין סוף ועוד. החוקרים מצביעים על כיווני התפתחות ברעיונות הללו הכתובים במאמר, רעיונות שנוסחו בקצרה במאמריו של אדמו"ר הזקן.[4]
הרבי מלובביץ' אמר באחת משיחותיו:
במאמריו של כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע, אשר בהם באים ענייני החסידות בביאור יותר רחב ובהבנה והשגה שכלית יותר, מכמו שהם (בגלוי - גם לאנשים כערכנו) במאמרי רבותינו שקדמו . . מבין מאמריו גופא דיבר כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע במיוחד בשבח ההמשך תרס"ו. כי כל מעלות הנ"ל, בהן נשתבחו מאמריו, ישנן במדה מרובה ומיוחדת בהמשך זה. ולא רק שבהמשך זה באה תורת החסידות לידי התגלות יותר ובהשגה למטה יותר, אלא שגם שייכותה של "חכמה זו" לגאולה העתידה.
— אחרון של פסח, תש"ל (לקוטי שיחות ז, עמ' 206)
לפי המבואר בסדרת המאמרים, תכלית כוונת בריאת העולם היא המשכת גילוי אור אין סוף שהיה קודם הצמצום בעולמות באופן שהנבראים יכילו את הגילוי, וזאת באמצעות קיום התורה והמצוות על ידי עם ישראל. בנוסף, על ידי קיום התורה והמצוות יימשך גם גילוי אלוהי נעלה אף יותר מכמו שהיה קודם הבריאה. אידיאל זה הוא מפני שהקב"ה 'נתאווה שתהיה לו דירה בתחתונים', כלומר שגילוי האלוהות יוחדר במציאות הגשמית.
בסדרה מובאות שתי סיבות לבריאת העולם, שנכתבו בספרי קבלה שונים:
אלא שלדברי הרבי הרש"ב, שתי הסיבות הללו אינן מסבירות כראוי את הבריאה: כוחותיו של הקב”ה אינם חסרים את השלימות הקיימת במימושם בפועל, ולפיכך דבר לא מתווסף בהם בבריאה. כמו כן, הנבראים המודעים לקיומו של הקב”ה ומכירים את כוחותיו הם דווקא אלו שבעולמות העליונים, ובריאת העולם הזה הגשמי אינה מוסברת.
לפיכך מסיק כי הבריאה היא מפני תשוקתו של הקב"ה, ולא ייתכן הסבר שכלי-אנושי לתשוקה זו, "הוא למעלה מטעם ודעת (וכמו שאמר רבינו ז"ל על זה אויף א תאווה איז קיין קשיא), רק שנתאווה שיהיה מציאות תחתונים, ויומשך בחינת עצמות אור אין סוף למטה, שזה ביכולת להמשיך למטה בעולם התחתון דוקא".[5]
המקובלים הראשונים (הרמ"ק, הרמ"ע והאר"י) דנו בביאור השם אור-אין-סוף, שנקרא בשם 'אין סוף' ולא 'אין תחילה', דעת הרמ"ק היא שדרגה זו היא עצמות הבורא, דעת הרמ"ע היא שזהו הרצון, דעת האר"י היא שזה נעלה מהרצון, אך אינו עצמות הבורא. לדעת הרמ"ק זהו מפני שאין לתת קדמות לשום דבר חוץ מעצמותו. אך הרבי לא מקבל זאת, מפני שאין הקב"ה עצמו יכול להיות מקור לעולמות, כי בבריאתן הוא יוכרח להשתנות לפיהן. ולכן לדעת רבינו ההתהוות יש מאין היא מהאור, שהוא אין ואפס לגבי עצמות הבורא, ומכל מקום יש בו כח אין-סוף (בדוגמת משל מאור שהוא מעין המאור).
הספר מורכב משישים ואחד מאמרים שנאמרו על סדר השנה, בכתיבתם האריך הרבי הרש"ב יותר מהנאמר.[6] המאמרים הם רצף עניינים הכרוכים זה בזה, ועוסקים באותו עניין, ולכן נקראים בשם 'המשך'. לאורך הספר ישנן הגהות מאת הרבי הרש"ב. החלק האחרון של הספר נקרא 'השלמת הדרוש' והוא לא נאמר בעל פה.[7]
על קטעים מסוימים מתוך המאמרים רשם כי אין להעתיקם. אך הרבי מלובביץ' הורה להדפיסם בשולי הגיליון ולציין שנרשם עליהם "אין צריך להעתיק".[8]
המאמרים משנות אמירת וכתיבת המאמר, שאינם מה'המשך' נדפסו בנפרד, 'ספר המאמרים תרס"ו-תרס"ז', בעריכת הרב יהונתן דוד רייניץ (משפיע בישיבת תומכי תמימים בניו הייבן וחבר מערכת אוצר החסידים).
מעת אמירת המאמרים למדו את המאמרים האלו מתוך העתקות כתב יד או כתובים במכונת-כתיבה. לראשונה הספר נדפס בשנת תשל"א על ידי הוצאת קה"ת, בהוראה ישירה מהרבי מלובביץ'. הספר חזר ונדפס בשנים הבאות עם הוספות שונות. בשנת תשע"א הוציאה קה"ת לאור מהדורה חדשה של הספר. חברי המערכת של מהדורה זו: הרב דוד אולידורט (חבר מערכת אוצר החסידים), הרב דוד פלדמן (חבר מערכת ועד הנחות בלה"ק), הרב יהונתן דוד רייניץ והרב אהרן לייב רסקין (משפיע בקראון הייטס וחבר מערכת אוצר החסידים).
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
