המשבר הפיננסי באסיה (1997)

המשבר הפיננסי האסיאתי התחיל ביולי 1997, פגע בחלקים נכבדים מאסיה והתרכז בעיקר במדינות דרום-מזרח אסיה. המשבר העלה חששות כי הוא יתרחב ויגרום למשבר פיננסי עולמי.

ערך מחפש מקורות

המדינות שנפגעו במשבר הכלכלי בדרום מזרח אסיה 1997

התפתחות המשבר

המשבר התחיל בתאילנד עם קריסתו של הבאט התאילנדי בעקבות החלטת ממשלת תאילנד להפסיק הצמדתו של הבאט לדולר ולתת לבאט להיסחר בשוק החופשי, לאחר מאמצים מקיפים כדי לתמוך בו מול משבר פיננסי חמור שבחלקו היה מונע על ידי שוק הנדל"ן. באותו זמן, לתאילנד היה חוב חיצוני שהפך את המדינה לפושטת רגל בפועל עוד לפני קריסת המטבע שלה. עם התפשטות המשבר, רוב המדינות בדרום מזרח אסיה ראו גם הן את שערי המטבעות והמניות שלהן צונחים, כמו גם מחירי נכסים אחרים, בד בבד עם עלייה תלולה ומדאיגה של החוב הפרטי.

יחס החוב החיצוני לתוצר מקומי גולמי עלה מ-100% ל-167% בארבע הכלכלות הגדולות ב-ASEAN בשנת 1993–1996, ואז זינק מעבר ל-%180 במהלך המשבר.

למרות שרוב הממשלות באסיה היו לכאורה מבוססות על המדיניות הפיסקלית, יזמה קרן המטבע הבינלאומית (IMF) תוכנית של 40 מיליארד דולר על מנת לייצב את המטבעות של קוריאה הדרומית, תאילנד ואינדונזיה - הכלכלות שנפגעו קשה במיוחד על רקע המשבר. למרות זאת, המאמצים לבלום את המשבר הכלכלי העולמי לא תרמו הרבה כדי לייצב את המצב המקומי באינדונזיה. לאחר 30 שנים בשלטון, הנשיא סוהארטו נאלץ להתפטר ב-21 במאי 1998 בעקבות מהומות שפרצו עקב עליית המחירים החדה שנגרמה בגלל פיחות דרסטי של הרופיה האינדונזית.

הצמיחה בפיליפינים צנחה כמעט לאפס בשנת 1998. רק סינגפור וטאיוואן נראו מבודדות יחסית מהמשבר, למרות ששתיהן ספגו מכה רצינית, טאיוואן בשל גודלה וסינגפור בשל מיקומה הגאוגרפי בין מלזיה ואינדונזיה. עם זאת, בשנת 1999 האנליסטים ראו סימנים שכלכלות באסיה החלו להתאושש.

נפגעים עיקריים

תאילנד, אינדונזיה וקוריאה הדרומית היו לנפגעות הראשיות. הונג קונג, מלזיה, הפיליפינים ולאוס נפגעו גם הן משמעותית. סין, הודו, טיוואן, סינגפור, וייטנאם ומדינות נוספות נפגעו גם הן - אומנם לא בצורה ישירה אבל על ידי אובדן אמון בשווקים וביקושים נמוכים.

טיפול במשבר

הטיפול במשבר נעשה על ידי "עסקת חבילה" בין המדינות במשבר לבין קרן המטבע הבינלאומית. קרן המטבע הלוותה הלוואות דולריות גדולות לאותן מדינות בתנאי חד משמעי על פיו עליהן להתחייב: להקטין הוצאות ממשלתיות, לעלות ריבית, לאפשר לבנקים ולעסקים לקרוס ולנסות ולשמור על ערך המטבע שלהן.

הדרישה של קרן המטבע להקטנת הצריכה במדינות הנפגעות, גרמה להקטנת הביקושים בכל האזור שכן המדינות סחרו ביניהן. כאשר תאילנד הקטינה ביקושיה ממלזיה למשל, אז גם זו נפגעה. פרופסור ג'וזף שטיגליץ כינה תופעה זו "רושש גם את שכניך".

התפשטות המשבר אל מחוץ לאסיה

צמצומי הביקושים וחוסר הביטחון בשווקים הובילו לירידת מחיר הנפט עד ל 8$ לחבית. רוסיה, שכלכלתה נשענת עד היום על ייצוא חומרי גלם כגז טבעי ונפט, נפגעה קשות בשל ההשפעה הישירה של מחירי הנפט וגם בשל ההשפעות העקיפות של המשבר האסיאתי - מה שהוביל למשבר הרובל באוגוסט 1998.

כלכלות כל העולם כמעט הואטו בצורה משמעותית אם כי המשבר פגע בהן פחות מאשר המדינות הנ"ל.