Loading AI tools
ספר מאת אורסולה לה גווין מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הַמְנוּשָּׁל (באנגלית: The Dispossessed) הוא ספר מדע בדיוני המתעסק בשאלת היתכנותה של אוטופיה שנכתב על ידי אורסולה ק. לה גווין בשנת 1974. הספר מתרחש באותו יקום (היקום האקומני) בו מתרחשים ספרים נוספים של הסופרת, בין השאר "מעבר לעלטה" ו"העולם כיער". הספר זכה הן בפרס הוגו והן בפרס נבולה בשנת 1975, וזכה להכרה ספרותית בלתי-רגילה יחסית ליצירות מז'אנר המדע בדיוני.
 | |
| עטיפת הספר המנושל | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת | אורסולה לה גווין |
| שפת המקור | אנגלית |
| סוגה | מדע בדיוני |
| נושא |
אנרכיזם  |
| מקום התרחשות |
טאו בלווייתן |
| הוצאה | |
| מקום הוצאה |
ארצות הברית |
| תאריך הוצאה | 1974 |
| מספר עמודים |
הוצאה ראשונה - 275 הוצאה שנייה - 410 |
| הוצאה בעברית | |
| הוצאה |
הוצאה ראשונה - הוצאת כתר הוצאה שנייה - הוצאת מובי דיק |
| תאריך |
הוצאה ראשונה - 1980 הוצאה שנייה - 2015 |
| תרגום |
הוצאה ראשונה - תמר עמית הוצאה שנייה - עמנואל לוטם |
| פרסים | |
| |
| סדרה | |
| ספר קודם |
The Word for World Is Forest |
| הספר הבא |
Four Ways to Forgiveness |
| קישורים חיצוניים | |
| הספרייה הלאומית | 001969893 |
  | |
הספר תורגם לעברית על ידי תמר עמית ויצא לאור בהוצאת כתר ב-1980, ותורגם לעברית פעם נוספת תחת שם הכותר בידיים ריקות על ידי עמנואל לוטם ויצא לאור בהוצאת מובי דיק ב-2015.
הסיפור מתרחש בכוכב הלכת הבדיוני יוּראס (אוּראס בתרגום החדש) ובירחו, אַנארֵס. לאחר מהפכה אנרכיסטית אשר התרחשה כ-200 שנים לפני הזמן בו מתרחשת העלילה, המורדים עזבו מרצונם אל הירח הדליל במשאבים, שם הקימו חברה אנרכיסטית שיתופית בשיטה שהם מכנים "אוֹדוֹניזם" על שם המהפכנית שפיתחה אותה, אוֹדוֹ. יושבי כוכב הלכת מניחים לפורשים לנפשם בגלל הסכם סחר שלפיו הם מספקים מחצב נדיר שקיים על פני הכוכב לפלנטה, אך מלבד ספינות המסחר, מעבר אנשים בין הכוכב לירח אסור בהחלט.
הגיבור הראשי, שֶבֵק, הוא פיזיקאי מבריק שגדל בירח האנרכיסטי ומנסה לפתח תאוריה מדעית שתאפשר תקשורת מהירה ממהירות האור. מאחר שהוא העביר את מחקריו לכוכב הלכת על פני ספינות המשא, הוא יצר לעצמו שם בקהילה המדעית בכוכב הלכת, ואוניברסיטה נחשבת מכוכב הלכת מציעה לו להתארח אצלם.
בעקבות כך מחליט שבק לצאת למסע אל כוכב הלכת המקורי, יוראס, משתי סיבות: הראשונה היא למצוא מתמטיקאים ופיזיקאים אחרים אשר יעזרו לו להשלים את התאוריה, והשנייה היא לגלות את שורשי המהפכה של החברה האנרכיסטית, שהוא חושש שקפאה על שמריה. זוהי הפעם הראשונה שבה מבקר אדם מהירח האנרכיסטי בכוכב המקורי, הדומה במידת מה לכדור הארץ של המאה העשרים – קפיטליסטי ברובו ומורכב ממדינות לאום. שבק נתקל בקשיים רבים גם בקהילה האנרכיסטית, שמפחדת שפתיחת השערים לפלנטה תוביל להתפרקותה, וגם בפלנטה עצמה – שם הוא מגלה שהוא למעשה אסיר פוליטי בעל תנאי מחיה טובים ביותר, שחופש התנועה שלו מוגבל ושנמנעת ממנו החשיפה לחברת ההמון הקפיטליסטית, הבנה שמובילה אותו לברוח ולהצטרף להפגנה של איגודי עובדים המסתיימת בפיזור משטרתי אלים.
העלילה נפרשת בשני קווי זמן עוקבים: הפרקים האי-זוגיים עוסקים במסעו לכוכב יוראס, כשהפרק הראשון עוסק ביציאתו למסע, בעוד הפרקים הזוגיים מתארים את התבגרותו וחייו בכוכב האנרכיסטי עד לנקודה שבה הוא יוצא למסע.
הספר חוקר גם את היפותזת ספיר-וורף: השפה והתרבות האנארסית אינה מכירה במושג הבעלות.[1] דוגמה לכך ניתנת כאשר ילדה קטנה אומרת לשבק: "אתה יכול לחלוק איתי את הממחטה שאני משתמשת בה", במקום להגיד "אתה יכול לשאול ממני את הממחטה שלי". השפה מבטאת את העיקרון שהממחטה, שיוצרה תחת השיטה האנרכיסטית-סוציאליסטית, אינה שייכת לאף אדם ספציפי, כי אם למין האנושי כולו. השפה המדוברת באנארס, פראבית, היא שפה מתוכננת אשר משקפת אספקטים רבים של היסודות הפילוסופיים של האנרכיזם האוטופי. הקונספט של כלא, שיטור, רכוש ועבודה שכירה קיימים אצלם רק כמושגים תאורטיים, והם משתמשים עבורם במילים זרות, בשפת כוכב הלכת, ומשמשים רק לתיאור העולם שפרשו ממנו.
"המנושל" מספק נקודות ביקורת רבות גם על החברה הקפיטליסטית וגם על זו האנרכיסטית. הרומן נחשב על ידי רבים מהאנרכיסטים לתיאור מהימן של המנגנון שיפותח על ידי חברה אנרכו-סינדיקליסטית, אך גם של הסכנות הטמונות בריכוזיות ובבירוקרטיה, שבנקל יכולות להשתלט על חברה כזו ללא ההמשכיות של אידאולוגיה מהפכנית. חלק מכוחו של הרומן הוא בכך שמתוארות בו מגוון רחב של דמויות מפותחות היטב, אשר מתארות טיפוסי אישיות שונים, שכולן חונכו בסביבה שמודדת את האדם לא על פי מעמדו החומרי, אלא על פי כישוריו המקצועיים והחברתיים. הדוגמה הטובה ביותר לכך היא ככל הנראה דמותה של טאקבר, שותפתו לחיים של הגיבור, אשר מבטאת מעלות רבות: נאמנות, אהבת החיים ואהבת-אדם, אידיאליזם נחוש ותשוקה לשותפות אמיתית עם אדם אחר. פסגת הביקורת על החברה האנרכיסטית מתבטאת בהתנגדות שלה לתקשורת עם העולם הקפיטליסטי, פחד ששבק מפרש כחולשה ואי אמון בהמשכיות המהפכה, ומסיבה זו הוא יוצא למסעו - כדי לחדש את רעיון המהפכה באמצעות חקר שורשיה.
לעיתים נאמר כי היצירה מייצגת את החייאתו מחדש של הז'אנר האוטופי, אף על פי שאחד מהנושאים המרכזיים של היצירה הוא האמביוולנטיות של נקודות מבט שונות על האוטופיה.
ב-1974 פרסמה לה-גווין סיפור קצר בשם זה (The Day Before the Revolution) המהווה למעשה כעין הקדמה לעלילת "המנושל". הסיפור מתרחש ביוראס בשנים שטרם ההתיישבות האודוניסטית באנארס, ועוקב אחר יום בחייה של לאיאה אודו, מייסדת תורת האודוניזם, מנקודת מבטה. הסיפור זכה בפרסי נבולה ולוקאס לסיפור קצר.
בהקדמה לסיפור כתבה לה גווין: "אודוניזם הוא אנרכיזם. לא נשיאת פצצות בכיסים, שזה טרור, לא משנה באיזה שם הוא מכנה את עצמו. ולא הדרוויזניזם-החברתי הכלכלי, 'ליברטריאניזם', של הימין הקיצוני; אלא אנרכיזם, כפי שהוא משתקף בכתבים טאואיסטים מוקדמים וכפי שפותח על ידי שלי וקרופוטקין, גולדמן וגודמן. האנרכיזם תוקף את המדינה הסמכותנית (קפיטליסטית או סוציאליסטית). העיקרון המוסרי-מעשי שלו הוא שיתוף פעולה (סולידריות ועזרה הדדית). זו האידיאליסטית, והמעניינת ביותר בעיניי מכל התאוריות הפוליטיות. על מנת לשלב אותה ברומן, דבר שלא נעשה קודם לכן, נדרשה עבודה ארוכה וקשה עבורי שחייבה השתקעות טוטלית במשך חודשים ארוכים. כשסיימתי, חשתי אבודה בגלות – עקורה. לפיכך, הייתי מלאת תודה כשאודו עלתה מן הצללים ומשטף האפשרויות, ורצתה שייכתב סיפור, לא על העולם שייסדה, אלה עליה עצמה".
נועה מנהיים, אוטופיה אנרכיסטית: לא מושלם כמו שזה נשמע, באתר הארץ, 29 באפריל 2015Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
