Loading AI tools
מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
המכון הגיאולוגי לישראל[1] הוא מוסד מחקר ממלכתי בתחום מדעי האדמה, הפועל במסגרת מינהל מדעי האדמה במשרד האנרגיה. במכון שוכן מאגר מחקרים גאולוגיים שנעשו במדינת ישראל וגם בתקופת המנדט הבריטי[2]. המכון מקיים מסכת הדוקה של שיתוף פעולה מקצועי עם מוסדות מחקר ממשלתיים, אוניברסיטאות וגורמים אחרים בישראל ומחוצה לה.
 | |
 | |
| הכניסה למבנה המכון הגיאולוגי (לשעבר) במחנה שנלר בירושלים. | |
| מכון מחקר | |
|---|---|
| תקופת הפעילות |
1949–הווה (כ־75 שנים)  |
| מיקום | |
| מדינה |
 ישראל |
| קואורדינטות | 31°46′19″N 35°13′29″E |
|
www | |
|
(למפת ירושלים רגילה)   המכון הגיאולוגי לישראל  | |
  | |
המכון מקיים מעקב רצוף אחרי רעידות אדמה המורגשות בישראל, וגם הפיק מפה המצביעה על הסיכונים ברעידת האדמה לפי אזורים שונים בארץ.
המכון הגאולוגי לישראל הוקם על בסיס המכון הגאולוגי של ממשלת המנדט הבריטי[3]. תחילה היה המכון באחריות משרד המסחר והתעשייה[4] ובהמשך הועבר לאחריות משרד ראש הממשלה וממנו למשרד החקלאות[5] ומשרד הפיתוח. כעת הוא באחריות המשרד לתשתיות לאומיות, אנרגיה ומים. בשנותיו הראשונות עסק המכון בהכנת מפה גאולוגית של ישראל בקנה מידה של 1:20,000[6]. בשנת 1952 עברו משרדיו למבנה בית החולים סנט ג'ון ובשנת 1962 עבר למחנה שנלר[7]. תחנה סיסמולוגית בבעלות משרד הפיתוח (המכון הגאולוגי) והאוניברסיטה העברית (המחלקה לגאולוגיה) הוקמה בשנות השישים של המאה ה-20[8].
בשנת 1966 הועברה מחלקת הנפט למכון הנפט[9]. בתחילת שנת 2020, עבר האגף לסייסמולוגיה מהמכון הגיאופיזי לישראל למכון הגאולוגי[10].
משנת 2014 נבנה משכנו החדש ברחוב ישעיהו ליבוביץ' בגבעת רם.
בראש המכון עמד בשנים הראשונות פרופ' יהודה ליאו פיקרד[11].
בעקבות פניית משרד הפיתוח לאונסק"ו, הגאולוג ד"ר פריץ ברוצן (גר')[12] הגיע משוודיה[13]. הוא שהה בארץ בשנים 1954–1955, ושימש כיועץ ומנהל המכון[14][15].
לאחריו ניהל יעקב בן-תור את המכון במשך שנים רבות[16]. בסוף שנת 1966 התפטר בן-תור והחליפו אליהו זוהר[9] שכיהן בתפקיד במשך מעל עשור[17]. בתחילת שנות ה-80 כיהן כראש המכון אורי כפרי[18][19]. החל משנת 1982 כיהן כראש המכון ד"ר יוסף ברטוב[20][21]. לאחריו ד"ר יעקב מימרן וד"ר עמוס ביין[22] וד"ר גדעון שטייניץ ז"ל.
בשנת 2005 התמנה זאב בנימין בגין לראש המכון כמחליפו של ד"ר עמוס ביין[23]. עם שובו לחיים הפוליטיים בשנת 2009 החליפו ד"ר איתי גבריאלי, ובשנת 2015 התמנתה ד"ר רבקה אמית לראש המכון, שעבר בתקופת ניהולה, למעונו החדש בגבעת רם. אחריה כיהן ד"ר יוסי יחיאלי וכיום מנהל המכון הוא פרופ' זהר גבירצמן.
המכון הוא גורם מרכזי בתחום המחקר היישומי במדעי האדמה. הוא מהווה בסיס מקצועי למקבלי ההחלטות ולגורמים הסטטוטוריים בתחומים אלה, כגון נציבות המים, מינהל מקרקעי ישראל, מינהל התכנון, המשרד להגנת הסביבה והממונים על המכרות והנפט.
תחומי הפעולה העיקריים של המכון:
המכון הגיאולוגי מקיים מעקב רצוף אחרי רעידות האדמה המורגשות בישראל. לאור זאת ניתן למצוא באתר המכון: כללי התנהגות בעת רעידות האדמה. המכון גם מציג מבט על התפוצה של קבוצת רעידות האדמה החזקות בישראל וסביבותיה במאה השנים האחרונות, כפי שמופיעה מפת מיקום רעידות האדמה באזורינו (אורכב 29.09.2013 בארכיון Wayback Machine), מלמד שרובן התרחשו באזורים הבאים:
למרות ההתקדמות המדעית, נותר נושא חיזוי רעידות אדמה כאחד היותר סבוכים במחקר הסייסמולוגי. אף שברור כי רעידות אדמה חוזרות ונשנות על אותו ההעתק, הרי שהמחזוריות אינה מסודרת בזמן ולא ניתן להסתמך עליה לשם חיזוי. עם זאת, ניתן להתמודד עם קושי זה כאשר מתייחסים בנפרד ל:
בפברואר 2022 חנך המכון את מערכת "תרועה", שבמקרה של רעידת אדמה תיתן התרעה קצרה בת שניות בודדות עד עשרות שניות באמצעות ישומון פיקוד העורף וצפירה ייחודית של צופרי אזעקת מלחמה משולבי מערכת כריזה שתכריז 'רעידת אדמה', בהתבסס על הזמן שלוקח לגלי הרעידה להתפשט ממוקד הרעש אל ריכוזי האוכלוסייה. דוגמה:כאשר תתרחש רעידה בצפון ים המלח, ההתרעה לתושבי ירושלים תהיה כשלוש שניות, לתושבי תל אביב כ-18 שניות, ולתושבי חיפה – כ-30 שניות[24].
אתר האינטרנט הרשמי של המכון הגיאולוגי לישראל
המכון הגיאולוגי (ירושלים), דף שער בספרייה הלאומיתSeamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
