און

און הייתה עיר במצרים העתיקה. שרידיה נמצאים 8 ק"מ מזרחית לגדת הנילוס צפונית לממפיס, צפונית לקצה הדרומי של דלתת הנילוס, בקרבת קהיר. העיר הייתה אחת הערים העתיקות ביותר במצרים ונוסדה עוד לפני התקופה הקדם-שושלתית (לפני 3100 לפנה"ס).

ערך זה עוסק בעיר במצרים העתיקה. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו און (פירושונים).

און

(למפת קהיר רגילה)

און

אַנוּ בכתב חרטומים

or

האובליסק של שנוסרת הראשון – נמצא ברובע הליופוליס בקהיר

שמה המצרי הקדום של העיר היה אַנוּ, ומכאן נבע השם העברי הנזכר במקרא, "און". העיר הייתה מרכז עיקרי לפולחן אל השמש אתום וכן לאל רע ולכן נקראה גם בפי המצרים בית השמש או בית רע.
שם העיר ביוונית היה הליופוליס (Ἡλίου πόλις או Ἡλιούπολις ) שפירושו עיר השמש. על פי דיודורוס סיקולוס, היסטוריון יווני מהמאה ה-1 לפנה"ס, העיר נבנתה על ידי אקטיס אשר היה בנו של הליוס מהמיתולוגיה היוונית, אשר קרא לעיר על שם אביו. השם "הליופוליס" משמש היום לשם שכונת יוקרה בקהיר במצרים המודרנית

העיר נזכרת במקרא בספר בראשית^[1], בספור יוסף, בשם "און": "וַיִּקְרָא פַרְעֹה שֵׁם-יוֹסֵף, צָפְנַת פַּעְנֵחַ, וַיִּתֶּן-לוֹ אֶת-אָסְנַת בַּת-פּוֹטִי פֶרַע כֹּהֵן אֹן, לְאִשָּׁה; וַיֵּצֵא יוֹסֵף, עַל-אֶרֶץ מִצְרָיִם...וּלְיוֹסֵף יֻלַּד שְׁנֵי בָנִים, בְּטֶרֶם תָּבוֹא שְׁנַת הָרָעָב, אֲשֶׁר יָלְדָה-לּוֹ אָסְנַת, בַּת-פּוֹטִי פֶרַע כֹּהֵן אוֹן". ובספר ירמיהו^[2], בסיפור המספר מה קרה לנשארים לאחר חורבן בית ראשון (שם מזהיר ירמיהו את העם לא לרדת למצרים), בשם "בית שמש": "וְשִׁבַּר, אֶת-מַצְּבוֹת בֵּית שֶׁמֶשׁ, אֲשֶׁר, בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם; וְאֶת-בָּתֵּי אֱלֹהֵי-מִצְרַיִם, יִשְׂרֹף בָּאֵשׁ".

העיר הייתה מאוכלסת עוד מהתקופה הקדם-שושלתית, שהסתיימה בסוף האלף ה-4 לפנה"ס. בעיר נעשתה בנייה מסיבית בתקופת הממלכה הקדומה. העיר שימשה כמרכז דתי גדול וחשוב והתחרתה בעיר ממפיס. לכהני העיר הייתה השפעה רבה על ענייני ארץ מצרים ועל התפתחות הדת המצרית במשך כל זמן קיומה, ובמיוחד בתקופת השושלת החמישית. באון היו קובעים את מועד עליית הכוכב סותיס אשר שימש בסיס לחישוב לוח השנה המצרי.
בתקופת הממלכה התיכונה בימי השושלת השתים עשרה בנה המלך אמנמחת הראשון מייסד השושלת, מקדש מפואר. בנו שנוסרת הראשון הקים שני אובליסקים. אחד האובליסקים עומד עד היום באתרו, (ניתן לראותו ברובע הליופוליס בקהיר המודרנית). האובליסק עשוי מאבן שחם אדומה, מתנשא לגובה 20.7 מטר ומשקלו 120 טון. בתקופת החיקסוס יש הסכמה במחקר כי האתר היה שייך לממלכתם^[3]. בתקופת הממלכה החדשה המתוארכת בין המאה ה-16 לפנה"ס – המאה ה-11 לפנה"ס היה המקדש באון אחד המקדשים הגדולים והעשירים במקדשי מצרים.
תחותמס השלישי מהשושלת ה-18 (המאה ה-15 לפנה"ס) הקים באון שני אובליסקים. האובליסקים עשויים שחם שנחצבו במחצבות הנמצאות ליד האשדות הראשונים של הנילוס באסואן, גובהם 21 מטר ומשקל כל אחד 180 טון. הם מעוטרים בכתב חרטומים אשר נחרתו 200 שנה מאוחר יותר בתקופת רעמסס השני. הכתובות מפארות את ניצחונותיו בקרבות. האובליסקים הועברו על ידי המלכה קלאופטרה למקדש שהיא בנתה באלכסנדריה לכבוד מרקוס אנטוניוס. היום אחד האובליסקים מוצב בסנטרל פארק בניו יורק והשני מוצב ברובע הסיטי של וסטמינסטר בלונדון. המלך אחנתון בנה בעיר מקדש לאל אמון.
בעקבות התגברות השפעתם של כהני נא אמון החלה השפעתם של כהני און במצרים לרדת, אבל הם המשיכו להיות ידועים בלמדנותם. הרודוטוס, היסטוריון יווני שחי במאה ה-5 לפנה"ס ביקר אותם ושאב מהם ידיעות. אלכסנדר הגדול בצעדתו מאזור החוף לממפיס, עצר בעיר. בתקופת בית תלמי עברו כהני און לאלכסנדריה, ומרכז כוחה של העיר אבד. הגאוגרף והפילוסוף היווני סְטְרָאבּוֹן ביקר בעיר בשנת 20 לפנה"ס ומצא עיר חרבה, ריקה מאנשים. המקדשים עדיין עמדו על תילם.
און הייתה ידועה בתקופת יוון העתיקה ובתקופת הקיסרות הרומית. העיר הוזכרה בכתביהם של רוב הגאוגרפים החשובים של התקופה, כולל תלמי, הרודוטוס, דיודורוס סיקולוס, אריאנוס, פלוטרכוס, יוסף בן מתתיהו^[4] ועוד.

משרידיה של העיר לא נותר היום כמעט דבר. המבנים ואבני העיר שימשו בשימוש משני כמקור אבן לבנית העיר קהיר. ניתן היום לראות בשערי העיר קהיר, אבנים שמקורן במקדש שבנה אחנתון.