הכחשה (סרט)

הכחשה
Denial
	כרזת הסרט הכחשה
בימוי	מיק ג'קסון
תסריט	דייוויד הר
עריכה	ג'אסטין רייט
שחקנים ראשיים	רייצ'ל וייס (דברה ליפשטדט); מארק גאטיס (רוברט ז'אן ואן פלט); ג'ון סשנס (ריצ'רד ג'. אוונס); אנדרו סקוט (אנתוני ג'וליוס); טום וילקינסון (ריצ'רד רמפטון); טימותי ספול (דייוויד אירווינג); הארייט וולטר; קארן פיסטוריוס; ג'ק לאודן; אלכס ג'נינגס; ניקי אמוקה-בירד
מוזיקה	הווארד שור
צילום	האריס זמברלוקוס
מדינה	הממלכה המאוחדת, ארצות הברית
חברת הפקה	BBC Films
שיטת הפצה	וידאו על פי דרישה
הקרנת בכורה	13 באפריל 2017
משך הקרנה	110 דק'
שפת הסרט	אנגלית
סוגה	סרט ביוגרפי, סרט היסטורי, סרט דרמה, סרט שמבוסס על ספרים
	www.denialthemovie.com
	דף הסרט ב־IMDb

הכחשה (אנגלית: Denial) הוא סרט דרמה היסטורית שיצא לאקרנים ב-2016. הסרט בבימויו של מיק ג'קסון, נכתב על ידי דייוויד הר, בהתבסס על ספרה של דברה ליפשטדט ההיסטוריה עומדת למשפט: המשפט שלי מול דייוויד אירווינג. בסרט מתוארת התביעה של דייוויד אירווינג כנגד דברה ליפשטדט והוצאת הספרים פינגווין על כך שהוציאה את דיבתו. בסרט מככבים רייצ'ל וייס, טום וילקינסון, טימותי ספול, אנדרו סקוט, ג'ק לאודן, קארן פיסטוריוס ואלכס ג'נינגס.

עובדות מהירות בימוי, תסריט ...

סגירה

הקרנת הבכורה של הסרט הייתה בפסטיבל הקולנוע הבינלאומי של טורונטו ב-11 בספטמבר 2016. והוא יצא לאקרנים בארצות הברית ב-30 בספטמבר 2016 על ידי חברת בליקר סטריט. הסרט התפרסם בבריטניה ב-27 בינואר 2017, על ידי חברת ההפקות אנטרטיינמנט וואן (אנטרטיינמנט ואן).

דברה ליפשטדט אמריקאית, פרופסור ללימודי השואה, מעוררת את זעמו של דייוויד אירווינג, היסטוריון של גרמניה הנאצית, מטעם עצמו, שמתעמת איתה באמצע נאום שהעבירה. בנוסף הוא תבע אותה ואת הוצאת הספרים פינגווין תביעת דיבה, על כך שהאשימה אותו בהכחשת שואה, ובכך פגעה בפרנסתו. את התביעה הוא הגיש בבריטניה ששם נטל ההוכחה הוא על הנאשם. לכן, היה עליה ועל הצוות המשפטי, בראשות אנתוני ג'וליוס, כראש הצוות, וריצ'רד רמפטון כעורך הדין שהופיע בבית הדין, להוכיח כי אירווינג ידע כי הראיות שהציג שגויות, ולמרות זאת הציג אותם כדי להוכיח שהשואה לא התרחשה.

לקראת המשפט רמפטון וליפשטדט נוסעים ומבקרים במחנה ההשמדה אושוויץ עם פרופ' רוברט יאן ואן-פלט, היסטוריון וארכיטקט, מומחה בענייני הארכיטקטורה של אושוויץ. ליפשטדט מזועזעת משאלותיו של רמפטון המזלזלות במעמד. היא רוצה לפעול על מנת לטהר את שמה, אך הצוות המשפטי מבקש ממנה להגביל את עצמה לגיוס כספים. זאת מתבררת כמשימה לא פשוטה כיוון שראשי הקהילה היהודית בלונדון רוצים שהיא תגיע להסדר פשרה עם ארווינג. הצוות המשפטי מנצל את יהירותו של אירווינג כדי לשכנע אותו להסכים למשפט עם שופט אחד ולא עם מושבעים. זאת על מנת למנוע מאירווינג להפעיל מניפולציות על מושבעים ולהשיג בכך יתרון.

אירווינג מייצג את עצמו, ומתייחס אל עצמו כאל דוד מול גוליית, מול הצוות המשפטי המרשים של ליפשטדט. אירווינג, כשהוא משתמש במניפולציות, וסטנדרטים כפולים, מצליח לעוות את טענותיהם של הצוות המשפטי לטובתו. לליפשטדט ניגשת ניצולת שואה, שמתחננת אליה לעלות על דוכן העדים ולהתעמת עם שקריו של אירווינג. אבל הצוות המשפטי התעקש שניצולי שואה לא יעלו לדוכן העדים, וגם לא ליפשטדט. מטרתם היא לא להסיח את דעתו של השופט מהסוגיה האמיתית של המשפט, שהיא הכשלים הרבים בעבודתו של אירווינג. ההגנה עוברת משבר, כאשר חקירתו של אירווינג בנוגע להריסות תאי גזים של אושוויץ (הוא טוען כי לא נמצאו חורים על הגג, ולכן כל התאוריה של הכנסת הגז למבנה מופרכת) מצליחות מאוד, ויוצרות סערה תקשורתית, עם אירווינג המשווייץ בססמתו החדשה, אין חורים, אין שואה. ליפשטדט זועמת על העיוות של העובדות, ודורשת מהצוות המשפטי לתת לה, ולשאר הניצולים להעיד. ג'וליוס מגיב בכעס, ומסביר לה, שזאת בדיוק ההזדמנות שאירווינג רוצה. הוא רוצה לחקור את הניצולים חקירה נגדית צולבת. הניצולים כבר מבוגרים, ולפעמים מתבלבלים, ואירווינג ינצל את הבלבול הזה עד תום. העלאת העדים תפגע בתיק נואשות הוא מסביר. ליפשטדט מתוסכלת.

רמפטון מגיע לביתה של ליפשטדט ומסביר לה את מטרתו, וכיצד הוא באמת מרגיש כלפי התיק. הוא זוכה באמונה. סבלנותה בצוות המשפטי משתלמת, לאחר שרמפטון חוקר את אירווינג וחושף את שקריו. עדויות מומחה חושפות את העיוותים הבוטים בכתביו של אירווינג. רמפטון מסביר בפשטות, כי אירווינג התבסס על דו"ח לוכטר כבסיס לכתביו כאשר הוא יודע כי הדו"ח לא מדעי, ורווי בטעויות גסות.

עם סיום המשפט, השופט הלחיץ את צוות ההגנה בטענתו, כי אם אירווינג הוא אכן אנטישמי, והוא באמת מאמין בליבו כי לא הייתה שואה, אז הוא בעצם לא משקר. למרות זאת לאחר כמה שבועות מורטי עצבים השופט צ'ארלס גריי פסק לטובת ההגנה ואמר שהראיות הוכיחו כי טענותיה של ליפשטדט כנגד אירווינג על כך שהוא מכחיש שואה נכונות. בהמולה התקשורתית אחרי המשפט שיבחו את האיפוק שליפשטדט גילתה לאורך המשפט. האיפוק הוא שאיפשר למשפט להתרכז בכשלים של אירווינג ולא בשואה עצמה. ג'וליוס בא לליפשטדט ואמר לה שלמרות שהפגינה איפוק ולא הרגישה שתרמה למאבק, היא לא הייתה צריכה להגיד דבר במשפט כי הספר שלה דיבר בשבילה. הספר היווה את כל הבסיס לניצחון.

רייצ'ל וייס – דברה ליפשטדט
טום וילקינסון – ריצ'רד רמפטון
טימותי ספול – דייוויד אירווינג
אנדרו סקוט – אנתוני ג'וליוס
ג'ק לאודן – ג'יימס ליבסון
קארן פיסטוריוס – לאורה טיילור
אלכס ג'נינגס – צ'רלאס גריי
מארק גאטיס – רוברט יאן ואן-פלט
אנדריאה דק – לאוני
סאלי מסהם – מג
ג'ון סשנס – ריצ'רד אוונס
ניקי אמוקה בירד – לילי הולברוק
הארייט וולטר – ורה רייך
בזיל איידנבנץ – עומר ארבל
ג'רמי נוימרק ג'ונס – עיתונאי

הסרט זכה בעיקר לביקורות טובות. באתר עגבניות רקובות הסרט זכה לציון 81. המבקרים טוענים שגם אם הסרט לא מגיע למיצוי מלוא הפוטנציאל שלו, הוא מתקרב בהחלט^[1]. לעומת זאת שמוליק דובדבני מציין כי הסרט ריקני^[2].