Loading AI tools
מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
היפרקלצמיה (Hypercalcemia, יתר סידן הדם) היא פגיעה במשק הסידן הנגרמת על ידי עודף סידן בנוזל החוץ תאי. המצב ההפוך להיפרקלצמיה הוא היפוקלצמיה - חוסר סידן בדם.
יש לפשט ערך זה: הערך מנוסח באופן טכני מדי, וקשה להבנה לקהל הרחב. | |
סידן | |
תחום | אנדוקרינולוגיה |
---|---|
טיפול |
|
קישורים ומאגרי מידע | |
eMedicine | article/240681 |
DiseasesDB | 6169 |
MeSH | D006934 |
MedlinePlus | 000365 |
סיווגים | |
ICD-10 | E83.5 |
ICD-11 | 5B91.0 |
רמת הסידן מצויה בנוזל החוץ תאי (לרבות נוזל הדם), בכמות מועטה מאוד, כאשר מחצית ממנו הוא סידן יוני (פעיל ומבוקר), כ-40% ממנו קשור לחלבונים בעלי מטען שלילי, וכ-10% מהסידן בנוזל החוץ תאי מצוי בקומפלקסים יחד עם יוני ציטראט, פוספאט, ביקרבונאט ותרכובות אחרות.
היפרקלצמיה, היא עליה בסידן היוני. רמת הסידן הכללי עשויה לעלות מבלי שתהיה עליה בסידן היוני, למשל, במצבים כגון מצבי התייבשות (אז תחול עליה בריכוז האלבומין הקושר את הסידן בדם). באופן הפוך, ייתכנו שינויים ברמת הסידן היוני ללא שינוי בסך הסידן הכללי (מאזן חומצה ובסיס), במצבי חמצת, למשל, קטן הקישור של סידן לאלבומין, וכך מועלית רמת הסידן היוני בדם, ולהפך במצבים של בססת.
קשה עד בלתי אפשרי להגיע לעודף צריכת סידן ממזונות טבעיים. אחת הדוגמאות לכך היא בני שבט המסאי, שצריכת הסידן שלהם עומדת על כ-5,000 מ"ג ליום ואף יותר מזה (הרמה המומלצת לפי ה-DRI היא עד 1,300 מ"ג ליום). חרף צריכת הסידן המוגברת מהמזון, לא פיתחו בני השבט את המחלה.[1] היפרקלצמיה מופיעה רק בצריכה לא מבוקרת של תוספי מזון המכילים סידן.
התסמינים של היפרקלצמיה מופיעים במערכת שונות בגוף, ויכולים להשתנות בחומרתם כתוצאה מחומרת עליית רמת הסידן בדם ובקצב העלייה שלו.
פגיעות נוספות: פגיעה בעור, כלי דם, מפרקים, קרנית (Band keratopathy), קלציפילקסיס- תופעה נדירה הנגרמת כתוצאה משקיעת סידן בשכבת המדיה של העורקים, המביאה לנמק עורי והמאופיינת בפרוגנוזה גרועה.
קיימות סיבות שונות אשר עלולות לגרום להיפרקלצמיה. כך למשל, פירוק מוגבר של העצם גורם לשחרור של סידן אל הדם ועליה ברמת הסידן בדם. ספיגה מופרזת של סידן במעי או ספיגה מופרזת של סידן בכליה מביאים גם הם לעליה ברמת הסידן בדם.
אלו הם מצבים בהם הורמון ה-PTH, המופרש מהפראתיירואיד (בלוטת יותרת התריס), מופרש באופן מוגבר, וגורם לתופעות של היפרקלצמיה (והיפופוספטמיה). זוהי הסיבה השכיחה ביותר להיפרקלצמיה אצל חולים שאינם מאושפזים. ההיארעות השנתית המשוערת של המחלה באוכלוסייה הבוגרת בארצות הברית היא 1:1000, כאשר השכיחות עולה עם הגיל, ויש יותר נשים לעומת גברים אשר קיים בהן היפרפראתיירואידיזם ראשוני. הסיבות לקיומו של מצב זה יכולות לנבוע כתוצאה מגידול או אדנומה של הפראתיירואיד, ולעיתים יש תסמונות משפחתיות הקשורות במצב זה. הטיפול יכול להיות ניתוחי (הסרה של הבלוטות החולות) או טיפול בחומרים המדמים סידן- קלצימימטיים.
היפרקלצמיה עקב ממאירות: (HHM)- ב-1941 הועלתה השערה (fuller Albright) לפיה גידולים שונים גורמים לתופעות של היפרקלצמיה כתוצאה מהפרשת חומר דמוי PTH. חומר זה זוהה לראשונה ב-1987, והוא בעל דמיון רב למבנה של PTH עצמו. חומר זה נקשר אף הוא לקולטן של PTH על רקמות המטרה, וגורם להיפרקלצמיה ולהיפופוספטמיה, בדומה ל- PTH. לחומר זה ניתן השם PTH related peptide. זוהי הסיבה השכיחה ביותר להיפרקלצמיה עקב ממאירות.
סיבות נוספות הגורמות להיפרקלצמיה במנגנון של ממאירות, הן בלימפומה מסוג B, הגורמת לעיתים להפרשה עודפת של קלציטריול (קלציטריול מיוצר על ידי תאים נוספים בגוף מלבד בכליה, כגון ליפוציטים, ובלימפומה ייתכן כי יהיה יצור מוגבר של קלציטריול אשר יביא לספיגה מופרזת של סידן במעי). סיבות אחרות קשורות בהפרשה של לימפוקינים וציטוקינים מתאי גידול, אשר משחקים תפקיד באקטיבציה של אוסטאוקלסטים וגורמים לשחרור סידן לדם, או במקרים נדירים יחסית- הפרשה של PTH אקטופי על ידי גידול.
בדיקות מעבדה, במצבים של HHM (היפרקלצמיה עקב ממאירות) יאופיינו בירידה ברמת הקלציטריול, זאת לעומת היפרקלצמיה ממקור של היפר-פראתיירואידיזם ראשוני, אשר יאופיינו בעליה ברמת הקלציטריול.
עקב נטילה מופרזת של ויטמין D לאורך זמן, תהא ספיגת סידן מוגברת במעי ופירוק עצם מוגבר. המטבוליט העיקרי אשר אחראי לתופעת ההיפרקלצמיה אינו קלציטריול אלא 25 הידרוקסיויטמין D- אשר מיוצר בכבד ואינו נמצא תחת בקרה (שלב אחד טרם הפיכתו לקלציטריול). מטבוליט זה נקשר לקולטן לקלציטריול וגורם להיפרקלצמיה. בעבר ניתן היה לראות זאת במצבים של הרעלת ויטמין D, וניתן לראות זאת גם במחלות לימפופרוליפרטיביות, סרקואידוזיס ומחלות גרנולומטטיות נוספות. (כך למשל, בתאים הלימפופרוליפרטיביים, קיים יצור מוגבר של המטבוליט הפעיל של ויטמין d).
תסמונת ויליאמס היא מחלה תורשתית נדירה, אוטוזומלית דומיננטית, שבה ההיפרקלצמיה מופיעה בינקות וחולפת בגיל 2–4 שנים, כתוצאה מהפרעה במטבוליזם של ויטמין D.
ישנן תרופות הגורמות להיפרקלצמיה, כך למשל:
ישנן מחלות אנדוקריניות אחרות, שאינן קשורות לפעילות הפראתיירואיד, המאופיינות בהיפרקלצמיה. כך למשל, פעילות יתר של בלוטת התריס מביאה להיפרקלצמיה קלה. כנ"ל במצבים של פאוכרומוציטומה, או של אי ספיקת בלוטת יותרת הכליה.
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.