Loading AI tools
היסטוריה לאומית מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ההיסטוריה של ויילס מתחילה עם בוא האדם לאזור לפני אלפי שנים. האדם הניאנדרטלי חי באזור שכיום הוא ויילס, לפחות לפני 250,000 שנים,[1] בעוד שהומו סאפינס הגיע לאזור לפני כ-33,000 שנה.[2] עם זאת, התיישבות רציפה של בני אדם מודרניים מתוארכת מהתקופה לאחר תום עידן הקרח האחרון סביב 11,000 לפני זמננו, ובוויילס יש שרידים רבים מהתקופה המזוליתית, מהתקופה הנאוליתית ומתקופת הארד. במהלך תקופת הברזל בבריטניה נשלט האזור, כמו כל האזור דרומית ללשון הים של פורת' על ידי קלטים בריטונים שדיברו בבריטונית נפוצה (Common Britonic).[3]
הרומאים, שהחלו בכיבוש הרומאי של בריטניה בשנת 43, פתחו במערכה צבאית במה שהוא כיום צפון-מזרח ויילס בשנת 48 כנגד שבט הדקנגלי (Deceangli), והשיגו שליטה מלאה על האזור כשהביסו את האורדוביקים בשנת 79. במאה החמישית עזבו הרומאים את בריטניה, ופתחו את הדלת לפלישה האנגלו-סקסונית. מכאן ואילך החלו השפה והתרבות הבריטונית להתפצל, ונוצרו כמה קבוצות מובחנות. הוולשים היו הקבוצה הגדולה ביותר, ומתייחסים אליהם בנפרד מקבוצות אחרות דוברות בריטונית ששרדו לאחר המאה ה-11.
השריד האנושי העתיק ביותר הידוע שנתגלה בוויילס הוא לסת של אדם ניאנדרטלי, שנתגלתה באתר הפלאוליתי בונטנוויד' ( Bontnewydd Palaeolithic site) בעמק הנהר אלוויי (River Elwy), שבעליה חי לפני כ-230,000 שנים בתקופה הפלאוליתית התחתונה.[4] הגבירה האדומה מפווילנד (Red Lady of Paviland), שלד אדם צבוע באוכרה, נתגלה ב-1823 במערות אבן הגיר של חצי האי גאוור בסוונסי בדרום ויילס. למרות השם השלד הוא של גבר צעיר שחי לפני 33,000 שנים בתקופה הפלאוליתית העליונה.[2] השלד נחשב כקבורה הטקסית העתיקה ביותר הידועה במערב אירופה. ליד השלד נתגלו תכשיטים משנהב, קונכיות של צדפות וגולגולת של ממותה.
לאחר עידן הקרח האחרון, סביב 10,000 לפני זמננו, הייתה הטופוגרפיה של אזור ויילס זהה לצורתה הנוכחית, והאזור היה מיושב על ידי ציידים-לקטים מזוליתיים. קהילות החקלאים הראשונים המתוארכות סביב 6,000 לפני זמננו, מסמנות את תחילת התקופה הנאוליתית. בתקופה זו נבנו תאי קבורה בייחוד דולמנים. הדוגמאות הבולטות ביותר של קברים מגליתיים כוללים את ברין קל'י ד'י (Bryn Celli Ddu) וברקלודיאד אי גאוור (Barclodiad y Gawres) על אנגלסי פנטרה איפן (Pentre Ifan) בפמברוקשייר ותאי הקבורה של טינקינסווד (Tinkinswood) וסנט לייתנס (St Lythans) בעמק גלמורגן.
כלי מתכת הופיעו לראשונה בוויילס סביב 4,500 לפני זמננו, תחילה מנחושת ואחר-כך ארד. משערים שהאקלים בתקופת הברונזה (4,500 -3,400 לפני זמננו) היה חמים יותר מאשר בימינו, שכן יש שרידים רבים מתקופה זו באזורים שהם כיום רמות שוממות. משלהי תקופת הברונזה (מ-1400 עד 750 לפנה"ס) נתגלו כלי ארד מתקדמים יותר. מרבית הנחושת לייצור הארד הגיעה כנראה ממכרה הנחושת בכף גריט אורם (Great Orme), שבו כריה פרהיסטורית בקנה מידה גדול מתוארכת בעיקר לאמצע תקופת הברונזה. תיארוך פחמן 14 הראה שמצודות הגבעות (hillforts) המוקדמות ביותר באזור שיהפוך לוויילס, נבנו בתקופה זו. ההיסטוריון ג'ון דייוויס (John Davies) משער שההרעה באקלים לאחר 1,250 לפנה"ס (טמפרטורות נמוכות יותר וגשמים עזים) חייבה הגנה על הקרקע הפורייה.
כלי הברזל המוקדם ביותר שהתגלה בוויילס הוא חרב מל'ין וואור (Llyn Fawr) במקורותיו של הנהר רונדה (River Rhondda), שמתארכים אותה ל-600 לפנה"ס. בוויילס ישנם קרוב ל-600 מבצרי גבעה שנבנו ברובם בתקופת הברזל, מעל ל-20% מהמבצרים בבריטניה, דוגמאות כוללות את פן דינס (Pen Dinas) בסמוך לאבריסטווית' (Aberystwyth) וטרר קיירי (Tre'r Ceiri) בצפון חצי האי ל'ין. ממצא חשוב מתקופה זו נתגלה ב-1943 באנגלסי, כאשר יושרה הקרקע להקמת בסיס לחיל האוויר המלכותי ונמצא מטמון שכלל כלי נשק, מגינים, מרכבות יחד עם הרתמה ושרשרות לעבדים וכלים. רבים מהם נשברו בכוונה ונראה כי היו מנחות.
ההיסטוריוגרפיה של הפרהיסטוריה של ויילס עברה שינויים. פעם שיערו שהייתה בנויה מגלים של הגירות ברצף, אך כיום הנטייה היא להדגיש המשכיות של האוכלוסייה. האנציקלופדיה של ויילס משערת שמרבית האוכלוסייה הנוכחית הם צאצאים של האוכלוסייה שחייתה באזור לפני כ-4,000 שנה. מחקרים אחרונים בהיסטוריה הגנטית של תושבי האיים הבריטים טוענים להמשכיות גנטית מהתקופות הפלאוליתית העליונה, המזוליתית או הנאוליתית.[5] לדברי ההיסטוריון ג'ון דייוויס, השפות הבריתוניות המדוברות ברחבי בריטניה הם תוצאה של "קלטיות מצטברת" מקומית ולא מהגירה.
תיעוד ההיסטוריה בוויילס התחיל בתקופת האימפריה הרומית. בשנת 43 כבשה האימפריה הרומית את בריטניה וביחד איתה את ויילס. בוויילס של הרומאים נמצאו שבטים קלטים רבים כגון: שבט הסילורים, שבט האורדוביקים, ושבט הדמטאים.
חשיבותה של ויילס לרומאים נבעה מכמות רבה של מינרלים שנמצאו שם ומתכות כגון זהב, נחושת, עופרת, כמו גם כמויות צנועות של כמה מתכות אחרות כגון אבץ וכסף. הרומאים גם הקימו שורת מבצרים לאורך ויילס (כגון סגונטיום בצפון) ובנו מבצר לגיונרי גדול בעיר קרליאון שכלל גם אמפיתיאטרון מרהיב, הנחשב כיום לשמור ביותר בכל בריטניה. השלטון הרומי בצפון ויילס התאפיין בעיקר בנוכחות צבאית במספר מיקומים אסטרטגיים, עם זאת בדרום הייתה נוכחות אזרחית ותרבותית נרחבת הרבה יותר עם פיתוח של יישובים חשובים, מסחר פורה וסממני תרבות רומאיים.
אף על פי שהמרקם החברתי-תרבותי של הוולשים הושפע מהרומאים הרבה פחות מזה של שכניהם האנגלים, אחת המורשות שנזקפות לזכות הכיבוש הרומאי היא הבאת הנצרות לוויילס.
לאחר נסיגת הרומאים מבריטניה סביב שנת 410, הגיעו לאי הבריטי סקסונים, אנגלים ובהמשך ויקינגים שהביאו את תרבותם לחלקים נרחבים מבריטניה. בזכות הטופוגרפיה ההררית, נותרו הקלטים בווילס חזקים ויציבים, והם מהווים את הבסיס לוויילס של היום. יחד עם זאת עדיין נאלצו הקלטים של ויילס להילחם במשך מאות שנים עם ממלכות כמרסיה, נורת'מבריה ווסקס על השליטה באזור.
במאה ה-9 כרתו הוולשים ברית עם הויקינגים שפלשו לאי הבריטי, כנגד האנגלו-סקסים במזרח. בשנת 878 הוולשים, יחד עם הוויקינגים הדנים, הביסו צבא שלם של חיילי מרסיה, ניצחון שהעניק לוויילס שנים רבות של שקט. בשנת 1063 שוב הביסו הוולשים את הסקסונים ממרסיה, הפעם בעזרת ויקינגים מנורווגיה. הוויקינגים למעשה עזרו למנוע את כיבוש האזורים הקלטים על ידי האנגלו-סקסים.
לאחר סיום הכיבוש הנורמני של אנגליה בשנת 1066, חלקים מוויילס נכבשו אף הם בעיקר בדרום ובמזרח. הנורמנים הקימו אזורי שליטה לאורך הגבול הוולשי שבראשם אדונויות ספר (Marcher Lordships), אלו ישבו ברצף של טירות וביצורים אל מול הממלכות הוולשיות העצמאיות.
בשנת 1282 לאחר רציחתו ממארב של ל'ואלין אפ גריפיד' הנסיך הריבוני האחרון של ויילס, השתלט המלך האנגלי אדוארד הראשון על ויילס הקים בה מצודות ודיכא את העם הוולשי. עם זאת הסיפוח החוקי הסופי של ויילס שיצר את הממלכה המאוחדת נשלם רק בשנת 1536 על ידי המלך הנרי השמיני.
ויילס כיום היא חלק מהממלכה המאוחדת, ועל אף השנים שחלפו עדיין נשמרה בה השפה הוולשית ואף השלטון בה מתנהל בשתי שפות: וולשית ואנגלית.
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
