הידטיוס

הידטיוס (Hydatius; בערך 400 - בערך 469) היה בישוף אקואָי פלביה בפרובינקיה הרומית גאלאיקיה (ככל הנראה חאבס בפורטוגל של היום) הנמצאת במחוז ויה ריאל. הידטיוס חיבר כרוניקה היסטורית של זמנו, המהווה את העדות הטובה ביותר להיסטוריה של היספניה במאה החמישית.

הידטיוס

לידה	400? Xinzo de Limia, ספרד
פטירה	469 (בגיל 69 בערך)
מדינה	רומא העתיקה
שפות היצירה	לטינית
יצירות בולטות	Chronicle of Hydatius

הידטיוס נולד בערך בשנת 400 לספירה בסביבות למיקה עיירה הסמוכה לצ'ינזו דה לימיה של היום במחוז אורנזה בספרד. כנער, עלה לרגל לארץ הקודש, שם פגש את הירונימוס הקדוש כאשר התבודד זה בבית לחם. בשנת 428 הפך לבישוף באקואָי פלביה, בתקופה בה שליטתה של רומא בספרד הפכה יותר ויותר נומינלי. באזור אקואָי פלביה שלטו הסואבים, שהתיישבו בגלאיקיה בשנת 411. הידטיוס נטל חלק במשלח שביקשה מהגנרל פלביוס אאטיוס, השליט בפועל ברומא לצד גאלא פלקידיה.

הידטיוס הקדיש מאמצים רבים לעקירת הכפירה בדת הנוצרית, לא רק בדיוקסיה שלו אלא גם בחלקים אחרים של ספרד. הוא בא במגעים תכופים עם בישופים חשובים בתקופתו, כולל תוריביוס מאסטורגה ואנטונינוס ממרידה. יחד עם תוריביוס פנה הידטיוס לאפיפיור ליאו הראשון בבקשת עזרה במלחמה זו. הידטיוס מאפיין את הכופרים בספרד כמניכאים, אך ככל הנראה הייתה כוונתו לפריסקיליאנטים, חסידי הבישוף הספרדי האסקטי פריסקיליאנוס, שגונה ככופר על–ידי כמה קונצילים כנסייתיים והוצא להורג כמכשף על ידי הקיסר מגנוס מקסימוס בערך בשנת 385.

איננו יודעים הרבה על חייו של הידטיוס מעבר לכך, למרות שידוע כי נחטף ונכלא למשך זמן מה בשנת 460 על ידי יריבים מקומיים, עובדה המצביעה על כך ששיחק תפקיד חשוב בפוליטיקה המקומית בגלאיקיה.

עיקר חשיבותו ההיסטורית של הידטיוס נעוצה בתולדות הימים שכתב לקראת סוף חייו. הכרוניקה שכתב הייתה מן הז'אנר הפופולרי בתקופת שלהי העת העתיקה, אם כי היו לה מקבילות בז'אנרים כרונוגרפיים כמו הקונסולר פסטי. מטרתו העיקרית של ז'אנר נוצרי מובהק זה הייתה למקם את ההיסטוריה האנושית בתוך הקשר שיש בו התקדמות ליניארית מתקופת התנ"ך ועד הביאה השנייה. ברישום כל שנה נמנים אירוע אחד או יותר, לרוב בתמציתיות רבה. החסיד הבולט ביותר של הז'אנר היה הבישוף בן המאה הרביעית אאוסביוס מקיסריה. הירונימוס תרגם את אאוסביוס ללטינית והמשיך אחר כך את הכרוניקה עד לשנת 378. כותבים רבים אימצו את המנהג והמשיכו את רישום השנים מהנקודה בה הפסיק הירונימוס.

הידטיוס התחיל את חיבורו בשנת 379, כהמשך ישיר להירונימוס. להידטיוס הייתה גישה למספר מקורות היסטוריים וכרונוגרפיים, אף שישנם חילוקי דעות ביחס למספרם, והוא השתמש במערכות כרונולוגיות מקבילות. בגלל שיטה זו, במיוחד לקראת סוף הכרוניקה, קשה לתרגם את הכרונולוגיה שלו לתאריכים מודרניים. המידע שנותן הידטיוס תמציתי מאוד בתחילה, אף הוא הופך מפורט יותר ויותר עם התקדמות השנים, עד שבשלב מסוים הוא מזכיר עבודה מתפתחת יותר מכאשר כרוניקה רגילה.

עיקר מטרתו של הידטיוס היא להראות את התפוררות החברה האזרחית במערב האימפריה הרומית ובמיוחד בספרד, והוא מתאר את המאה החמישית בצבעים קודרים במיוחד. ייתכן והפסימיות של הידטיוס נובעת מהאמונה שקיצו של העולם הולך וקרב, מאחר שקרא את המכתב האפוקריפי של ישו לתומא (מכתב מזויף כמובן), שטען כי העולם יבוא לקיצו במאי 482 וייתכן שהידטיוס האמין כי הוא מתאר את ימיו האחרונים של העולם עד שלעיתים אף הפריז בקדרות התמונה שהוא מתאר. דברים אלו נכונים במיוחד ביחס לאירוע שהוא שיאו של הסיפור, ביזת בירת הסוואבים בראגה בשנת 456 על ידי המלך הויזיגותי תיאודוריד השני, שפעל בשירות הקיסר אוויטוס. חשיבותו העיקרית של הידטיוס היא בכך שהוא המקור היחידי לתולדות ספרד בתקופה שעד 468, נקודה שבה ישנה הפסקה בסיפור. ההנחה היא שהידטיוס לא הצליח לסיים את עבודתו ומן הסתם מת באותה שנה או זמן לא רב אחר כך.