Loading AI tools
מחזה בצורת שיר עלילה מהשירה האוגריתית, המתאר את הולדת האלים שחר ושלם ומעלליהם מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הולדת שחר ושלם או הולדת האלים הנעימים והיפים הוא מחזה בצורת שיר עלילה מהשירה האוגריתית, המתאר את הולדת האלים שחר ושלם ומעלליהם.[1]
היצירה נכתבה על לוח אחד כתוב משני צדיו ועל שוליו, שנמצא בשני חלקים, עם כמה שברים בצדו האחורי ובמיוחד שבר באחת הפינות שלא שרד.[2]
צדו הראשון של הלוח מחולק בתשעה קוים מאוזנים לחלקים, חלקם הוראות להמחזה או לדקלום, ומשמעותן קשה לקורא המודרני אך ככל הנראה הייתה מוכרת לקהל הקדום; עיקר המחזה העלילתי מתחיל בשולי הלוח וממשיך בצדו השני, ולא מחולק בקוים.[1]
הלוח נפתח בדברי פתיחה – קריאה לאלים המרכזיים בעלילה, וברכה לצופים ולמשתתפים: "אקרא לאלים נעימים [...] ויסמים [...] יֻתַּן יקר לעליונים [...] במדבר שפיים נדדו [...] לַחֲמוּ[א] מלחם אֵי[ב], ושתו מיין־חמר אֵי[ב]! שלום מלך, שלום מלכה, שלום ערֵבי־קול ומשוררים".[3] "יסמים" משמעו יפים, ומהשורות הראשונות נובע אחד השמות הנפוצים ליצירה, "הולדת האלים הנעימים[ג] והיפים" (בצרפתית: La naissance des dieux gracieux et beaux).[5]
טב[חֿ] . גד . בחלב . אַננחֿ בחֿמאַת(טבח גדי בחלב, טלה בחמאה)
לאחר מכן נמתח קו לאורך הלוח, ומובאים כמה קטעים קצרים נוספים תחומים בקוים, חלקם מקוטעים וחלקם שרדו אך אינם ברורים, אך ניכר שמדובר בהוראות במה.[1] בראשון מבין הקטעים מוזכר "מת ושר", כנראה שם אלוהות כפול לאל מות, "בידו חוטר שכול, בידו חוטר אלמון" (השוו ישעיהו, מ"ז, פסוקים ח' וט', ואף ירמיהו, י"ח, כ"א[6]), וכן מתוארת פעולה הקושרה בגפנים ושדמות.[3] הקטע הבא מכיל שורה אחת, המורה "שבע ידות יונעם על עוד (נבל), וערבי־קול יענון".[7] הקטע שאחריו מתאר משחק ביניים, אשר רקעו "שדה אלים, שרה אשרה ורחמי[ד]", ומתבצע טקס המתואר באוגריתית: טב[חֿ] . גד . ב חלב . אַננחֿ ב חֿמאַת
[8] (טבח/טבחו[ה] גדי בחלב, טלה בחמאה) – יש הרואים בו רמז לחג הביכורים הכנעני, שהד לו נמצא בציווי המקראי ראשית בכורי אדמתך תביא בית יהוה אלהיך לא תבשל גדי בחלב אמו
(שמות, כ"ג, י"ט = ל"ד, כ"ו, ראו גם דברים, י"ד, כ"א);[9][10] ההוראות מורות ככל הנראה לחזור עליו שבע פעמים.[11] בקטע הבא, האלה רחמי[ד] יוצאת לצוד או לשוטט, ו"חוגרת" גיבור (כלומר מציידת אותו או מתגוששת עִמו), לקול זמרת ערֵבי־הקול.[12] בקטע הבא יש אזכור ל"מושבת/מושבות אלים", ומשמעותו לא ברורה (ייתכן שהוא כולל ברכות לבני השרים).[13] בקטע הבא מוזכרים במקוטע אבני כחל ואודם (אבנים יקרות).[14] הקטע שלאחריו פותח בקריאה "לאלים נעימים, גוזרי ים[ו], בני ים, יונקי שדי אשרה" ובהמשך המקוטע מוזכרת שפש (שמש), כנראה בתפילה שתשפיע עליהם מטוּבה.[16] הקטע הבא הוא הקטע האחרון מהקטעים הקצרים, ואחריו מתחילה העלילה עצמה; הוא מתאר את הרקע בו מתרחש העלילה: שדה אלים, שדה אשרה ורחמי[ד].[17]
לאחר הקטע הקצר האחרון מופיע, כאמור, עיקר המחזה: על שפת הים, לחוף תהומות, אל עוסק בגחלים (או לפי פירושים אחרים, מקבל מנחה משתי נשים שזימנו אותו[18]) ו"ידו"[ז] ארכה כַּיָּם.[19] איברו ישפל וירום (כלומר, מזדקף ומתרפה), והלוח מתאר דמות אחת קוראת "אבי אבי" ואחרת קורא "אמי אמי" (שתי הדמויות הן כנראה הנשים המוזכרות בהמשך) – לקריאה הכפולה השוו מלכים ב', ב', י"ב, בראשית, כ"ב, י"א, שמות, ג', ד', שמואל א', ג', י' וכדומה.[20] חלק מהחוקרים מפרשים את הקטע הבא כאין אונות, בו אל לא מצליח לזקף את איבר מינו,[1] אך אחרים מפרשים את הקטע החזרתי כסיטואציה בה אל מרים ומוריד את איבר מינו, ולא כאין אונות.[21] בלוח נכתב כי "חוטרו[ז] נחת, ירפה מוט ידו[ז]", והוא יורה השמימה, פוגע בציפור, משית אותה על פחמים ובא לפתות את שתי הנשים, אך הן קוראות: "נחת חטרך[ז], רפה מוט ידך[ז]!"; הלוח מתאר את הציפור נחרכת על האש, לוהטת על הפחמים, ונכתב כי הנשים הן נשות אל, נשות אל לעולם, ואז חוזרת קריאתן, ולאחר מכן תיאור הציפור על האש חוזר, ונכתב כי הבנות הן בנות אל, בנות אל לעולם; פעם שלישית חוזרת קריאתן, תיאור הציפור, ותיאור הנשים כנשות אל לעולם, ואז אל גוהר, נושק את שפתותיהן המתוקות כרימונים או ענבים.[22] אל שוכב עם הנשים, והן הרות, ויולדות.[23] הבשורה מובאת לאל: "נשות אל ילדו, מה ילדו? ילדו שחר ושלם!", ואל מצווה לערוך טקס לשמש ולכוכבים: "עִרכו לשפש (שמש) רבה, ולכוכבים במכוניהם".[23] אז חוזר תיאור המשגל, ולאחריו הנשים סופרות את הירחים, ויולדות ביחד "אלים נעימים, גוזרי ים[ו], בני ים, יונקי שדי שׂרה (היא אשרה)[ח]" – ייתכן שהדבר חשוב לאור היותן של האמהות בנות אדם, שבניגוד ל"שרה" שהיניקה אותן (כנראה אשרה) לא היו ראויות להניק את בני אל.[25] על לוחית שנהב שנמצאה באוגרית נחרטה אלה מכונפת (המזוהה עם ענת[26]) המניקה שני בנים, והיו שקישרו בין הלוחית לסצנה בהולדת שחר ושלם.[27]
מיד לאחר מכן, המבשר מוסיף שתאבונם עצום והם פוערים פיהם: "שפה לארץ, שפה לשמים, ויערבו (ייכנסו) בפיהם ציפורי שמים ודגי ים... ולא ישבעו".[28] אל קורא קריאות צער, ומצוה לשאתם ולהניחם במדבר קדש, "שם יגרגרו לאבנים ולעצים, שבע שנים תמימות, שמונה תקופות־עד".[28] האלים הנעימים הולכים בשדה, משוטטים בפאת מדבר, ופוגשים נוטר במזרע[ט] וקראו לו: "הוי נוטר, נוטר, פתח!"; הוא פתח "פרץ בעדם", והם נכנסים.[29] הם מבקשים ממנו לחם לאכול ויין לשתות, והוא עונה כי יש לחם ויין.[30] סוף הלוח לא שרד, אך נראה שתם סבלם והם התקבלו בחזרה בקרב האלים.[31]
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
