Loading AI tools
מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
במהלך שלושת העשורים שבין 1880 ל-1910 הייתה התיישבות יהודית בערבות קנדה בת כתריסר קהילות חקלאיות יהודיות, מרביתן באזור ססקצ'ואן ומניטובה. קהילות אלה קיבלו סיוע כספי מארגון יק"א.[1]
ערבות קנדה נמצאות בדרום-מערב קנדה, בגבול עם ארצות הברית ונכללות בהן שלוש פרובינציות: ססקצ'ואן, מניטובה ואלברטה.
בערבות קרקע חקלאית פוריה והן מהוות אחד מאזורי גידול החיטה הגדולים בעולם, אף על פי שהטמפרטורות הקיצוניות בקיץ ובחורף ומשטר המשקעים מקשים על העבודה החקלאית. בנוסף לכך הקרקע עשירה בפחם, גז טבעי ונפט.
בסוף המאה ה-19, קנדה הייתה זקוקה לידיים עובדות לצורך פיתוח החקלאות, בניית מסילות הברזל ועבודות הכרייה והפקת הנפט. הממשלה הקנדית השקיעה מאמצים גדולים כדי למשוך מהגרים לאזור הערבה.[2]
החל משנת 1896, שר הפנים בממשלת קנדה קליפורד סיפטון (אנ') נקט בפעילות שנועדה לעודד הגירה ממזרח אירופה תוך הפעלת מדיניות הגירה מאוד סלקטיבית. הוא עודד הגירה של חקלאים ובאופן כללי של בעלי יכולת לבצע עבודה פיזית מאומצת וצמצם את ההגירה אל הערים. ראש הממשלה וילפריד לורייה תמך במדיניות זאת ואף הצהיר כי "אין זאת מדיניותה של קנדה להביא עניים אך אין כל הגבלות להבאת אנשים המסוגלים והרוצים לעבוד."[3] בשנת 1872 חוקק "חוק קרקעות הדומיניון" (אנ') (באנגלית Dominion Lands Act) במטרה לעודד התיישבות בערבות קנדה כדי למנוע מארצות הברית להשתלט על האזור בטענה שאינו מאוכלס. חוק זה הבטיח לכל אדם מעל גיל 18 בעלות על 640 דונם קרקע, במחיר סמלי של ההרשמה לתוכנית, תוך הבטחה שאם הוא בונה בית ומתמיד בעיבוד הקרקע במשך שלוש שנים יוכל לרכוש את 640 הדונמים הצמודים במחיר של דולר אחד לארבעה דונם.
בעקבות יישום תוכנית זאת חלה עלייה דרמטית בגידול החיטה באזור ובמקביל עלייה גדולה במספר התושבים.
סיבות רבות הביאו מהגרים לקנדה: הזדמנויות כלכליות ושיפור באיכות החיים, שחרור מדיכוי ורדיפה והזדמנויות והרפתקאות שהוצגו למהגרים "רצויים" על ידי סוכנויות ההגירה הקנדיות. למרות חזונו של ראש הממשלה סר וילפרד לורייה "ליצור אומה גדולה ומאוחדת בה אין מקום להקמת יישובים סלקטיביים", לא היה מנוס מלאפשר הקמת גושי התיישבות נפרדים עבור קבוצות אתניות שונות (אוקראינים, רומנים, איטלקים, רוסים, יהודים ועוד), אך גושים אלה היו קטנים ומפוזרים על שטחים גדולים.
על פי ההערכה המקובלת, כמיליון יהודים היגרו ממזרח אירופה בין השנים 1880–1905.
המהגרים היהודים העדיפו להתיישב בערים, שם יכלו להמשיך לעסוק במקצועותיהם ולקיים חיי קהילה כפי שהיו רגילים בערי המוצא שלהם. על יהודי רוסיה ורומניה נאסר להחזיק קרקעות ולעבד אותן, לכן לא היה להם כל ניסיון או ידע בחקלאות. מסיבה זאת הם נכללו בקבוצת המהגרים ה"לא רצויים" של ממשלת קנדה אשר עמדה בתוקף על כך שיישובם לא יתבצע על חשבון משלם המיסים הקנדי.
ממשלת קנדה התנתה את הקצאת הקרקע ואת מתן האישור להקמת היישובים החקלאיים היהודיים במימון, ליווי והכשרת המתיישבים על ידי, יק"א, Young Men's Hebrew Benevolent Society (YMHBS), החברה החקלאית היהודית [Jewish Agricultural Society (JAS)], חברת הסעד החקלאית־תעשייתית [Jewish Agricultural Industrial Aid Society (JAIAS)], או כל ארגון פילנתרופי אחר שאינו תלוי בתקציבי הממשלה.
להלן הקהילות החקלאיות שהוקמו על ידי יהודי מזרח אירופה בערבות קנדה:[4]
עד שנת 1914, הסניפים הקנדיים של יק"א ושל החברה החקלאית היהודית סייעו ביישובם של כ-1,000 בני אדם ב-250 משקים משפחתיים שהשתרעו על שטח של כ-200,000 דונם מתוכם כ-60,000 דונם היו כבר מעובדים.
בשנת 1903, ישראל זנגוויל, נשיא ההסתדרות הטריטוריאליסטית היהודית (יט”א) אשר פעל לקידום התיישבות יהודית מסיבית באזורים שאינם פלשתינה, עם עדיפות לאזורים בשליטת האימפריה הבריטית, פנה לווינסטון צ'רצ'יל, אז שר המושבות הבריטי, בבקשה להשתדל לפני ממשלת קנדה כדי שזאת תסכים להקמת התיישבות אוטונומית יהודית רציפה בפרובינציה ססקצ'ואן בה היו קיימות כבר קהילות חקלאיות יהודיות. לדעתו של זנגוויל, קהילות אלה יכלו לקלוט מהגרים יהודים חדשים וללמד אותם את עבודת האדמה. למרות אהדתו של וינסטון צ'רצ'יל לרעיון, ממשלת קנדה דחתה את ההצעה מכל וכל והנושא ירד מהפרק בשנת 1906.
חוסר הניסיון ותנאי מזג האוויר הקשים לא היו הגורמים היחידים לכישלון הקהילות החקלאיות היהודיות שהוקמו בערבות קנדה.[9]
החלוצים היהודים עזבו את המשקים שלהם כאשר לא היו מסוגלים לקיים את אורח החיים היהודי במגבלות פיזור האוכלוסייה שנקבעו על ידי חוק קרקעות הדומיניון שנחקק ב-1872. כישלון המוסדות הפילנתרופיים לתאם בין היישובים ולהשיג רצף התיישבותי גרם לכך שמרבית היהודים העדיפו בסופו של דבר לעבור להתגורר בסביבה עירונית.
Eric Wilkinson, The Success of Jewish Agricultural Colonies in Western Canada, Hungarian Journal of English and American Studies (HJEAS) vol. 28, no. 2, 2022, עמ' 379–400, JSTOR 27231659
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.