ההגנה האזרחית הסורית

ההגנה האזרחית הסורית
الدفاع المدني السوري
תחום	הגנה אזרחית
שפה רשמית	ערבית
מדינה	האופוזיציה הסורית
מטה הארגון	אמסטרדם ; איסטנבול
מקום פעילות	סוריה
מייסדים	ג'יימס לה מסורייה
חברים	2,850 מתנדבים
מנכ"ל	ראאד על-סלאח
תקופת הפעילות	2014–הווה (כ־10 שנים)
פרסים והוקרה	פרס הקיום הנכון (2016)
	‏ syria civil defense

ההגנה האזרחית הסורית (באנגלית: Syrian Civil Defence ובקיצור SCD; בערבית: الدفاع المدني السوري. מוכר גם בשם: הקְסָדות הלבנות), הוא ארגון הגנה אזרחית הפעיל במלחמת האזרחים בסוריה באזורים שבשליטת המורדים וכוחות האופוזיציה ומורכב ממתנדבים. ההג"א הסורית נתמכת כספית על ידי קרן Mayday Rescue שממומנת בעיקר על ידי ממשלות מערביות. הארגון היה מועמד לקבלת פרס נובל לשלום בשנת 2016.

עובדות מהירות תחום, שפה רשמית ...

סגירה

את הרעיון להקמת ארגון מתנדבים אזרחי יזם יועץ אבטחה וקצין בריטי לשעבר בשם ג'יימס לה מסורייה (James Le Mesurier) בשנת 2013, בעיקר כדי לתת תגובה הולמת להפגזות חסרות ההבחנה שבוצעו על ידי חיל האוויר הסורי על יישובים אזרחיים באזורים שבשליטת המורדים. ההדרכה והקורסים למתנדבים הסורים הראשונים נמסרו על ידי מתנדבים טורקיים מארגון AKUT אשר גם הקים עבור כך מחנות אימונים בשטחה של טורקיה יחד עם ארגון ARK מאיחוד האמירויות הערביות. לאחר אימונים אינטנסיביים שבהם המתנדבים תרגלו חיפוש והצלה בשטח בנוי כמו גם מתן עזרה ראשונה ושירותי רפואה, הם נשלחו חזרה לסוריה. בתחילה, פעלו בעיקר צוותים מקומיים לא מאורגנים ברחבי סוריה, אולם לבסוף, הארגון נוסד רשמית ב-25 באוקטובר 2014 לאחר שכלל הצוותים הצביעו על הקמת ארגון משותף. הציוד של מתנדבי הארגון כולל מגני מרפקים וברכיים, מדים בצבע בז', מכשירי קשר, ציוד ומכשור רפואי קל לנשיאה ולשימוש אשר לא תלוי בחשמל, וקסָדות לבנות אשר הפכו לסימן הזיהוי הבולט של הארגון.

מאז הקמתו, הארגון גדל בהדרגה כשתחתיו פועלים כבר 2,850 מתנדבים ו-114 מרכזים מקומיים של ה-SCD ב-8 המחוזות בסוריה (חלב, אידליב, חמאת, חומס, לטקיה, דמשק, ריף דמשק ודרעא). חלק גדול מהמתנדבים החדשים הוכשרו על ידי המתנדבים הראשונים שהגיעו מטורקיה. בחודש ינואר 2016, ה-SCD הצהיר שמתנדביו הצילו את חייהם של למעלה מ-40,000 אנשים במהלך מלחמת האזרחים, וכי למעלה מ-7 מיליון אזרחים הסתייעו בשירותיו. נכון 2015, התקציב השנתי של ה-SCD הוא בסביבות 30 מיליון דולר. אף על פי שהפעילות בארגון מוגדרת כ"התנדבות", בפועל, כל מתנדב במשרה מלאה מקבל קצבה חודשית של 150 דולר.

המשימה של SCD היא "להציל כמה שיותר חייהם של אנשים במשך הזמן הקצר ביותר שאפשר כדי למזער פגיעה נוספת באנשים ונזק לרכוש". העבודה של הארגון כוללת כ-15 משימות הגנה אזרחיות אשר מפורטות במשפט ההומניטרי הבינלאומי (IHL). עיקר פעילותם של המתנדבים בסוריה מורכבת מחיפוש והצלה בסביבה עירונית בנויה לאחר הפצצות, ובמקביל, כיבוי אש, פינוי וטיפול רפואי, פינוי אזרחים מאזורי סכנה ומתן שירותים חיוניים כמו מזון ותיקון קווי חשמל.

עד אוקטובר 2015, התפקיד הבולט ביותר של ה-SCD היה חילוץ אזרחים מהריסות שנוצרו בעקבות חביות נפץ ומטעני חבלה מאולתרים שהוטלו על ידי מסוקים סורים כמו מיל מי-24 ומיל מי-17 של חיל האוויר הסורי. החל מתחילת המעורבות הרוסית במלחמת האזרחים בסוריה ב-30 בספטמבר 2015, מרבית העבודה של ה-SCD היא תגובה מהירה לתקיפות של מטוסי חיל האוויר הרוסי אשר מפציצים באופן קבוע אזורים עירוניים ועושים שימוש גם בפצצות מצרר.

העבודה של מתנדבי ה-SCD מתוארת לפעמים כעבודה המסוכנת ביותר בעולם, והפעילות שלהם כרוכה בסיכון רב ממגוון איומים בשל המלחמה בסוריה. כ-130 מתנדבים נהרגו מאז היווסדו של הארגון.

ה-SCD מצוטט באופן נרחב בתקשורת האזורית והבינלאומית, וזוכה לסיקור גדול בקרב כלי התקשורת בנוגע למלחמת האזרחים בסוריה. בתור מגישי העזרה המגיעים ראשונים לאזור המפוצץ, מתנדבי הקסדות הלבנות מספקים את מקורות מידע והצילומים או הסרטים העדכניים ביותר לגבי תקיפות על מטרות אזרחיות לעומת מקורות אחרים. כלי תקשורת רבים כמו הגרדיאן, Medium, Men's Journal, ה-CNN עסקו בהרחבה בפעילות הארגון.

מנהל הארגון - ראאד על-סלאח, פנה מספר פעמים למועצת הביטחון של האו"ם וגופים בינלאומיים אחרים לעצור את ההפצצות חסרות ההבחנה נגד אזרחים. ביוני 2014, אחד ממתנדבי הארגון - חאלד עומר פארח, זכה לתהילה בינלאומית כאשר נראה בווידאו בו הוא חילץ מההריסות בחלב תינוק שהיה לכוד שם במשך מספר שעות. פארח נהרג בתקיפה אווירית בחלב ב-2016.

ב-16 ביולי 2016, חברת הסטרימינג נטפליקס, הפיצה סרט תיעודי בשם "הקַסְדה הלבנה" על פעילות מתנדבי הארגון. יוזם ומקים הארגון - ג'יימס לה מסורייה - קיבל את אות מסדר האימפריה הבריטית מידי הממשלה על "הקמת שרותי הגנה אזרחית בסוריה", והארגון קיבל גם את פרס הקיום הנכון. במהלך 2016, הארגון פתח בעצומה מקוונות באינטרנט הקוראת להעניק לפעילי הארגון את פרס נובל לשלום.

ה-SCD טוען שהוא ארגון הומניטרי נייטרלי ללא זיקה רשמית לכל שחקן פוליטי או צבאי, והמתנדבים שלו מחויבים לתת שירותים לכל האנשים הזקוקים לכך ללא קשר להשתייכותו האתנית, הדתית או הפוליטית. ה-SCD אינו קשור לארגון ההגנה האזרחי הבינלאומי של המועצה הכלכלית-חברתית של האומות המאוחדות או להגנה האזרחית של הצבא הסורי, והוא אינו פועל בשטחים שבשליטת צבא סוריה אשר מתנגד לפעילות הארגון. בדומה לארגונים אחרים הפועלים באזורים שבשליטת המורדים הסורים, ה-SCD עובד בשיתוף פעולה עם מועצות מקומיות, מועצות מחוזיות וקבוצות חמושות, כשהיחסים משתנים מנפה לנפה. לקרן Mayday Rescue שדרכה הארגון מקבל את מרבית מימונו יש משרדים בדובאי, אמסטרדם, ירדן וטורקיה.

ה-SCD נתמך על ידי סוכנויות הסיוע של מספר ממשלות וכן תורמים חיצוניים. בעת הקמת הארגון, משרד החוץ הבריטי היה מקור המימון הגדול ביותר של הארגון באמצעות סיוע לקרן Mayday Rescue שהוקמה לצורך זה.

התורמים הנוכחיים של הארגון כוללים כעת את ממשלת דנמרק, ממשלת גרמניה, הסוכנות לשיתוף פעולה בינלאומי של יפן, הסוכנות האמריקנית לפיתוח בינלאומי (USAID), משרד החוץ ההולנדי, והקרן ליציבות וביטחון (CSSF). התורמת הגדולה ביותר לארגון כעת היא הסוכנות האמריקנית לפיתוח אשר תרמה מאז 2013 כ-23 מיליון דולר. ממשלת בריטניה תרמה עד 2015 כ-15 מיליון ליש"ט.

ה-SCD מקבל גם תרומות פרטיות באינטרנט עבור "קרן הגיבורים" שלה, אשר מספקת טיפול למתנדבים שנפצעו ותומכת במשפחותיהם.

מתנגדי הארגון מקרב משטרו של בשאר אל-אסד טוענים שהארגון מורכב מסוכנים של המערב תומכי ארגונים ג'יהאדיסטים אשר רוצים לעורר אהדה כלפי ארגוני הטרור בסוריה ולהגדיל את התמיכה הכספית עבורם. לטענתם, הארגון מייצג את המלחמה בסוריה באופן חד-צדדי ומציג רק את המשטר הסורי באופן שלילי, ויש לו קשר הדוק עם הג'יהאדיסטים. הממשלות של רוסיה וסוריה מאשימות את הארגון כזרוע של ארגון הטרור הסוני ג'בהת א-נוסרה, ואף הפציצו מרכזים של הארגון מספר פעמים בחלב.

ב-22 ביולי 2018, חילץ צה"ל מסוריה כ-800 פעילי ארגון "הקסָדות הלבנות" ובני משפחותיהם (מרביתם ילדים). בליווי אבטחה של צה"ל ובניהול שכנות טובה הועברו הפליטים מגבול סוריה באוטובוסים לירדן.^[1] ירדן הסכימה לקלוט את הפליטים למשך שלושה שבועות כמאמץ הומניטרי עד להעברתם למדינות צד שלישי שהתחייבו לקלוט את הפליטים, ובהן בריטניה, גרמניה וקנדה.

מבצע החילוץ בוצע לבקשת ראש ממשלת אנגליה תרזה מיי אל נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, שהעביר את הבקשה לישראל באמצעות דייוויד פרידמן שגריר ארצות הברית בישראל.